הייתי חייבת לעדכן
חזרתי מקודם מהחתונה של קרן, חברה של גלית, והיה פשוט כיף! ניסו לרקוד איתי איזה שני גברים והורדתי אותם מעליי, חן אמרה לי אח"כ שהיא לא מבינה למה, אני הרי פנויה. הרגשתי שאני עדיין עם אותם דפוסי תגובה והתנהגות שהתרגלתי אליהם בזוגיות שהייתי בה.
אח"כ רקדנו, גלית, אני וד', שקטן ממני, לעזאזל, באולי שנתיים(!), ונוצר מצב שרקדנו לבד והוא ניסה לנשק, אמרתי לו שלא, הוא חייך והמשיך לרקוד, ניסה שוב והצליח, ושוב פעם. אז אמרתי לו "כדאי שנפסיק", חייכתי והמשכתי הלאה.
זו הייתה תחושה פשוט כיפית, מטורפת, ראשונית וסוחפת.
רק כדי להנציח.
כן ירבו תחושות כאלה שמשאירות חיוך ברצף גם שעתיים אחרי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
