דתי מיוסר וגאה

בן כפר, גם כשנעשה למלך, ממשיך לשאת את סלו על הראש. (תלמוד בבלי מסכת מגילה)

במוצאי השבת האחרונה  (21.6.08) צפיתי בטלוויזיה בתוכנית הבית היהודי. התכנית עסקה באירגון הנקרא "עצת נפש". אירגון עצת נפש טוען שיש ביוכלתו לעשות היפוך באישיותו של האדם ולהופכו מהומוסקסואל לסטרייט. מכיוון שהתוכנית הייתה במסגרת תוכניות דת והבמאי של הסרט אדם חרדי ממילא התוכנית הייתה חד צדדית, מגמתית, שאינה משקפת את כל העניין. הנושא שלכעצמו הוא עניין כבד ורציני הדורש השתתפות של כל הצדדים. בתוכנית הם הביאו שניים שלושה דוגמאות של גברים אשר חיו כהומוסקוסאלים במשך שנים ואשר היו מודעים ומקובעים בנטייתם ההומוסקסואלית. אחרי טיפול ו"מסע" כך הם קוראים לטיפול, הפלא ופלא הם התהפכו וכיום נישאו והקימו משפחה. התהיה הראשונה שלי האם הם באמת התהפכו או שהודחקו? בתחלית המאמר הבאתי ציטוט מרש"י במסכת מגילה, בן כפר שנעשה מלך, ממשיך לשאת את סלו על הראש. האם גם אותם גברים שטוענים להיפוך עדיין נושאים את סלם על ראשם?

אלפונס קאר אמר, לכל אדם שלושה סוגי אופי, זה שהוא מציג לראווה, זהו סבור שיש לו אופי, ואופיו האמיתי. אדם שטוען שההיפוך שלו הצליח יש לו שלושה סוגי אופי? אדם שרוצה ללכת לטפול של המרה בבקשה, אינשטיין אמר, רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע. אדם צריך להוכיח לעצמו שהוא אכן עשה את כל המאמצים. אני מניח שחלקם הולכים מתוך אמונה שהם יכולים "להחלים" מהמחלה הנקראת הומוסקסואליות.  דמוסתנס אמר: קל מאוד להונות את עצמנו, הואיל והאדם מאמין בנקל במה שהוא משתוקק להאמין. מכיוון שאני כותב את המאמר אני אביא את עצמי כדוגמא חיה. בגיל צעיר מאוד הייתי מודע לנטייתי המינית. בל נשלה את  עצמנו, אנחנו מכירים את עצמנו יותר טוב מכל אדם אחר כולל ההורים שלנו. לעניין הזהות המינית, אדם מודע לעצמו מהרגע שיכול לעמוד על דעתו. האם אני יכול ללכת לטיפול המרה? בוודאי שלא. זה אני, הפילוסוף הסיני לאו צה אמר, "זה היודע אחרים נבון הוא, זה היודע את עצמו  נאור". הנטיה שלי הוא חלק ממני כמו כל איבר אחר בגופי, כמו שאני לא יכול להפוך בצורה טבעית את שערי משיער בלונדיני לשיער שחור ככה אני לא יכול להפוך מהומוסקסואל לסטרייט. מה קורה לאנשים שטענו שטיפול ההמרה שהם עברו הצליח? הם הם חיים בהדחקה או בהעמדת פנים? אדם יכול לשכנע אחרים שהוא עבר תהליך המרה אבל האם הוא באמת יכול לשכנע את עצמו, את הפנימיות שלו. אנשים עוטים על עצמם מסכות במהלך חייהם בכל מיני מצבים, המסכות יורדות במשך הזמן מרצון או בעל כורחם.אדם יכול להיות אדם שונה ממה שהוא באמת בוודאי שלא, והעמדת פנים זה מאוד מעייף,ומיאש.  אנחנו חיים עם עובדה. אם מתעלמים מעובדה קיימת היא לא נעלמת. לעתים היא מעצימה ומכאיבה יותר. "זיק אחד מתחיל להבה גדולה". באיזשהו שלב בחייהם הזיק יגיע ואז זה יהיה כמו אש בשדה קוצים. ככותב המאמר אני אביא את עצמי שוב כדוגמה. אני מודע שמאמרי לעיתים גורמות לתגובות קשות. אני נשוי, בעל משפחה, אורח חיי הם חיים כפולים. כשהתחתנתי, חייתי בהדחקה. הדחקה נבעה מאהבתי העצומה שחשתי כלפי אישתי. הדחקה שלי נמשכה במשך שנים ארוכות. כל זוג עובר תהפוכות בחייו, לעיתים משמעותיות יותר לעיתים פחות. בהרבה מקרים טלטול בין בני זוג אחד מהבני זוג או שניהם עוברים תהליך המשנה את אורח חייהם. באחד הטלטולים הלא פשוטים שלי זיק אחד התחיל להבה גדולה. אני ממרומי גילי יכול להעיד, הדחקה היא זמנית. אדם לא יכול לשנות את פנימיותו, מהותו,אישיותו הנלווה לזה גם את תשוקתו.  סיום ההדחקה מחזירה אותך למציאות האמיתית של כל אחד ואחד. אמר פעם משהו,יש אנשים שחיים בעולם חלומות, וכאלה שמתמודדים עם המציאות; וכאלה שהופכים אחד לשני. אחר ההדחקה אתה מתמודד עם המציאות. אני אסיים במשפט שאמר ויקטור הוגו: "אם אנו מוכרחים לסבול, הבה נסבול ברמה הגבוהה".

ההתמודדות עם מצבנו האישית הוא סבל ברמה גבוהה.

האם באושר ישנה יציבות? אולי אושר הוא רק הפסקה מכל הלחצים והמתחים שאנחנו חווים יום ביומו? האם בכלל אפשר למדוד אושר? הרבה שאלות עלו לי בראש על המילה אושר אחרי שיחה ארוכה מאוד עם אדם בתפקיד בכיר מאוד שלכאורה יש לו הכל, בית מאוד מרווח באיזור יוקרתי, ילדים מאוד מוצלחים, עבודה בכירה ביותר, מצב כלכלי טוב ובכל זאת, הוא אומר על עצמו שהוא אינו מאושר. במשך שעתיים נסינו לברר למה הבן אדם עם כל הנתונים שכתבתי אינו מאושר. ברור לי שאושר לא נקנה בכסף ובעל אמצעים לא עושה אותך יותר מאושר מאחד בדרגה נמוכה יותר מבחינה כלכלית. הבן אדם דו מיני אבל זה לא פוגע או מטריד ביום יום  השוטף שלו. כדי להיות מאושר זוהי החלטה שבן אדם צריך לקבל על עצמו  וליישם את זה. לצורך העניין אני אקח אותו כדוגמא. הבן אדם יוצא מביתו בבוקר וחוזר לביתו מאוחר בלילה בגלל תפקידו. הוא מתעניין בהמון תחומים, ספורט, מוסיקה, תיאטרון, אוכל וכו'. בכל התחומים שהזכרתי הוא לא מצליח להגיע אליהם בגלל תפקידו. סדר יומו הוא בית עבודה, עבודה בית. כמה משעמם. חבריו הקרובים סדר יומם עמוסים כשלו ככה שחיי חברה גם אין לו. בשורה תחתונה חייו משעממים. החיים לעיתים גורמים לכאב אבל, האחריות המוטלת עלינו כבני אדם הוא ליצור את אושרנו האישית. ישנו אושר אחר, פנים רבות למהו אושר. לקום בבוקר ולראות את הילדים זהו האושר אולי יגידו בנאלי אבל זה אושר אמיתי. אהבה אמיתית בין בני זוג הוא אושר אמיתי.  כשאדם כועס או אומלל יש לו תירוצים אין סופיים למה הוא כך, אבל תירוץ לאושר? קשה לו למצוא. האיש היקר ששוחחתי איתו מבקש ידידות. חסר לו דבר שאצלינו זה נראה כל כך טרוויאלי חבר. חסר לו לדבריו חבר לשבת איתו סתם על איזה ספסל בגינה ציבורית  או לשבת בחוף הים ולשוחח, לפרוק את מה שיש על הלב. היה מי שאמר, "אושרנו תלוי במה שבראשנו ולא מה שבכיסנו". החיים שלנו הם ללא תנאי. אנחנ נולדנו ללא תנאים אנחנו גדלים ללא תנאים, צורת וסגנון חיינו הוא אך ורק בידינו. האושר הוא גם לא יכול להיות מלווה בתנאי, האושר האמיתי זה שאתה מקבל אותו ללא שום תנאי.  טבע האדם הוא להסתכל על חצי הכוס הריקה במקום להפך. היינו יכולים להיות הרבה מאושרים עם מה שיש לנו, אבל הרבה אינם מאושרים על דברים שאין להם. אני מקבל הרבה מאוד פניות מגברים הנמצאים במצבי האישי. חלקם מאושרים יותר וחלקם פחות. לדעת כולם האושר המשפחתי עולה על הכל. כן, אנחנו מתמודדים עם הרבה דברים בחיים. ההתמודדות עם הנטיה המינית איננה פשוטה ובכל זאת אנחנו מתמודדים איתה. ויקטור הוגו אמר, "האושר האמיתי