לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דתי מיוסר וגאה


אני גבר בשנות הארבעים דתי נשוי +4 בנים והומו. אני מכנה אותנו קהילת האילמים כי ההתמודדות היא אך ורק בנינו לבין עצמנו ללא יכולת לשתף אף אחד. מטרת הבלוג הוא לשתף אותכם במה שעובר עלי ולחזק ולהתחזק ע"י אחרים אשר נמצאים באותו מצב.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

אומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה? (ח.נ. ביאליק)


השבוע פרשת השבוע  פרשת קדושים. הפסוק הכי מפורסם בפרשה זו היא: "ואהבת לרעך כמוך"(ויקרא י"ט). השאלה המתבקשת היא מהי אהבה? הקשר הכי נפוץ בעולם בין בני אדם היא "אהבה". זהו הרגש הטבוע באדם. התורה קבעה ומצווה לנו לאהוב, ופירושה, חייבים לאהוב כל אחד מישראל ולראות שאינו חסר דבר ולמלא את כל צורכו, כך הדבר יביא לאיחוד בתוך עם ישראל ונהיה ערבים זה לזה. השלב היותר גבוה באהבה היא בין בני זוג בין שני אנשים. הקב"ה העניק לבני האדם את רגש האהבה בדרגה גבוה על מנת שבני זוג יוכלו להיות יחד. הביחד לא מספיק וצריך חוט מקשר והחוט הזה זאת אהבה. הרמב"ן כותב כי רגש האהבה הוטבע בבני אדם. האם אהבה אמורה להיות טהורה חפה מאינטרסים אישיים? לכאורה כן. אבל אי אפשר להתעלם כי אנחנו ממונעים מצרכים גשמיים כמו יחסי מין וצרכים רגשים בצורך לאהוב ולהיות נאהב. מעבר לצורך הבסיסי של הקמת משפחה והבאת ילדים לעולם. מאחורי כל בני זוג ישנם הסיבות לאיחוד של השניים יחד. יכול להיות הרגשת ביטחון, יש כאלו הזקוקים ל דמות אב או אם בבית, או קשיחות, יש כאלו שחיפשו רשת כלכלית. בני זוג לא תמיד יודעים למה הם יחד אבל השקט הנפשי השגרה נעימה אין הפרת איזון בחייהם ולכן הם גם לא מתעניינים למה הם יחד. האם ניתן לפרש במילים את רגש האהבה? האם אפשר לתאר במילים את רגש האהבה? ממש לא. תחושות של אהבה קשה לתאר במילים או לצבוע בצבעים. כשאומרים אני אוהב או אוהבת אני אומר את פעולת הרגש אבל לא את התאור האמיתי של אהבה אמיתית המציפה את ליבו וגופו של האדם. כשבני אדם מתחתנים שני האהבות מחתברות וגורמת לאהוב אחד את השני ועל ידי כך להביא להקמת משפחה. אדם המעניק מעצמו ודואג לשני וממלא את כל צרכיו גם אם לא תמיד נוח ומתחשק הוא קשוב לשני זאת אהבה אמיתית.

הביאו בפני דברים שכתבו עלי, האשימו אותי בצביעות, רשעות, בוגדנות ואת כל מילות הרפש שבשפתינו העברית. במקרה רגיל לא ראוי להתייחס לרפש, מכיוון שקהילת הנשואים עם נטיות הומוסקסואלים היא רחבה למדי אני רואה לנכון לענות לכל אותם כותבי השטנה כנגדנו ואני בכוונה כותב בלשון רבים ובתגובתי אני מנסה להיות שליח ציבור לאותם אנשים. לכל אחד יש עבר בחייו. "קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו". לכל בן אדם יש סוד שאינו חושף ובוודאי לא לחברתו או לאישתו. כל אחד ואחת סוחב על גבו קופת שרצים פרטית. נכון שקופתי הפרטית נחשפת פה לעיני כל והיא נטיותי המיניות. האם קופת השרצים הפרטית של כל אחד מאיתנו סוחב אמור וצריך למנוע את המשכת חיינו? האם אני ורבים שכמותי לא יכולים לאהוב ולהקים משפחה? אני יכול להעיד על עצמי ואמרתי את זה לא פעם אני מאוד מאוד אהבתי את אישתי.  דוסטויבסקי אמר "אהבה קודמת להגיון". אין לי ספק שגם אישתי באה עם קופת שרצים על גבה כמו כל אחד אחר. האם זה מנע ממנה לאהוב אותי? כן אני הומו, אני אוהב גברים וכן אני שוכב איתם. האם כשאני יושב עם חברי או חברי לעבודה וכל אחד מתפאר בבגידותיו עם נשים אחרות הם אנשים יותר טובים או ערכיים ממני?  כשאני שוכב עם גבר אני בהחלט ממלא את תשוקתי  המיניים על פי נטיותי שאיתם נולדתי. האם כך גם גבר ששוכב עם אישה גם הוא ממלא את תשוקותיו על פי נטיותיו המיניות?  אלכסנדר מוקדון אמר: "לפי הצורך בשינה ובאהבה למד אני שהנני בן תמותה". הרבה מאיתנו אוהבים את הנשים שלנו. אהבה אמיתית, רבים מאיתנו מתפקדים כבעלים למופת וכאבות לדוגמא. מנסים למלא את כל צרכי האישה הילדים והבית. שפינוזה אמר מי שאומר "אני אוהב אותך אומר אני זקוק לך". כן אנחנו זקוקים לאהבה והתאהבות במה שאין לנו בבית וליבנו מופנה לכיוון נטיתינו ולכן אנחנו בחיפושים אין סופיים ומאוד מיגעים. אני ואני מעיד על עצמי הבאתי משפחה לתפארת, אוהבת ומסורה. ילדים ב"ה טובים ומאוד מוצלחים, אדם הנכנס אלי הביתה רואה בית נקי מסודר שליו רגוע ואוהב. אין אני מרגיש צורך להתנצל על הקופה התלויה לי על הגב שאותה קבלתי ללא ידיעתי וללא ששאלו אותי. הרב דסלר כתב בספרו מכתב מאליהו: "יותר ממה שהנתינה באה בעקבות האהבה, האהבה באה בעקבות הנתינה. אם אתה אדם טוב הממלא את תפקידך ליבך פתוח (אמר מישהו פעם לב סגור הוא הנורא שבבתי הכלא) ואתה מסוגל לתת להעניק, לאהוב, להתמסר ולהיות מסור, בעל נתינה המקפיד על בין אדם לחברו ועל בין איש לאישתו אזי קופת השרצים שלך שולית לשאר הדברים.  

 
שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה: רשפיה - רשפי, אש שלהבתיה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה; גם אם יתן איש את כל הון ביתו, באהבה בוז יבוזו לו.(שיר השירים ח')
-
נכתב על ידי , 29/4/2008 11:16  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אצקוצץ ב-30/4/2008 07:22
 



קבלה ולא הכרה


אני אתחיל את מאמרי בדברים שכתב בנימין זאב הרצל בספרו הידוע  אלטנוילנד :
"איננו מפלים בין אדם לאדם. איננו שואלים מהי דתו של אדם, ובן איזה גזע הוא. עליו להיות אדם ובכך אנו אומרים די". הסיבה שפתחתי בדבריו של הרצל היא בגלל אנשים הטוענים שצריכים להכיר בנו. ואני שואל את עצמי להכיר בי או בנו? ממתי בני אדם צריכים בהכרה? האם אנחנו אירגון? מדינה? גוף חיצוני שאחרים צריכים להכיר בנו? להזכירכם אנחנו בני אדם כמו כל אחד עלי אדמות בכדור הארץ שאינו זקוק להכרה. אני מוותר על ההכרה ועל אילו שרוצים להכיר בי. אני מעיד על עצמי שאני אדם נורמטיבי, תורם לחברה תרמתי ותורם למדינה, מנסה לתרום לחברה ואחרי כל זה אני צריך הכרה? נטיותי ומעשי בחדר השינה שלי אינו מעניינו של אף אדם ואיני זקוק לאף אדם שיכיר בי בעניין זה. אני בהחלט מבין שבדברים מסויימים הקהילה ההומוסקסואלית מופלת לרעה אבל מכאן ועד הכרה בי רחוק כמזרח למערב ואני דוחה בכעס על אילו שדורשים הכרה. הרב נחום דיאמנט כתב בספרו נתיבות עולם:

 "זכויות לא דורשים, זכויות יוצרים". מי שמרגיש מופלה שיפשפש גם במעשיו. אדם נורמטיבי התורם למדינתו ולחברה שבה הוא חי והוא בן אדם, פשוט בן אדם (מענטש) החברה תקבל אותו  אני מדגיש תקבל ולא תכיר בו כחלק בלתי נפרד מהחברה, בכך הוא יוצר זכויות ולא דורש זכויות. גם אנחנו אין לנו זכות לדרוש . גתה כתב, אין האדם יכול תמיד להיות גיבור, אבל תמיד יכול להיות בן אדם.  "מעשיהם יקרבום ומעשיהם ירחיקום". אנחנו נשפטים על פי מעשינו ולא על פי נטינתינו. ולאילו הקוראים לרבנים ממגזרים שונים להכיר בנו, בל נשלה את עצמינו, אף רב משום מגזר מזרחי, חרד"ל, והחרדי לעולם אבל לעולם לא יקבלו אותנו או יכירו בנו. יהיו רבנים שיבואו אולי להרצות בפני הקהילה הדתית ההומוסקסואלית אבל תוך תוכם, הם דוחים אותנו בשאט נפש. הדבר הנכון הוא לגרום לכל אותם רבנים רמי"ם בישיבות משגיחים בישיבות יותר נכון לזעזע ולטלטל אותם בחוזקה עד שיפנימו ויבינו שנושא ההומוסקסואליות לא מטאטאים מתחת לשטיח. תופעה ונטיה זו קיימת בכל המגזרים גם אצלם וכידוע שהרבה בחורים התנסותם המינית הראשונית היא בין כותלי הישיבה. אולי דיי להעמיד פנים, וכשבחור בא לדבר עם רבו או כל דמות חינוכית אחרת בישיבה אל תשתיקו אותו ואל תפטירו בתתחתן זה יעבור, או בלא מדברים על נושא זה. כשבחור כבר אוזר אומץ לבוא לרבו עם נושא כל כך טעון תתייחס ואל תפטור אותו או תתעלם ממנו הנזק עלול להיות עצום. בחור בגיל העשרה בבעית התלבטות מינית זקוק לעצה מוסמכת ומהימנה, כשהוא כבר עובר את שלב החשש והפחד ופונה לרבו ורבו פוטר אותו בלא כלום ההשפלה שחש אותו תלמיד תגרום לו או עלולה לגרום לו לנזק. הבעיה גם בבחורים יותר בוגרים, בחורי ישיבה לפני נישואיהם. כאן כן צריכים לדרוש ולעשות מעשה בהכרת התופעה עד שיבינו שעם כל הכבוד ללימוד התורה שהם מלמדים ישנם דברים גם מעבר. מוסד חינוכי וצוותו מתעסקים בנפשות. להתעסק בנפשות הוא אחריות על והוא לא על תנאי בזה אני מטפל ובזה לא כאיש חינוך מוטלת החובה לטפל בכל ואם אין לא הבנה או יכולת אל תתעלם תמצא אחר שכן מבין זה לא בושה ולא פיחות כבוד. ולכל אותם חילונים הקוראים את המאמר גם במגזר שלכם לצערי המצב לא טוב יותר. החשש והפחד להתמודד עם הבעיה קיימת אצלכם לא פחות, הזלזול הלעג והדחיה כלפי ההומסקסואלים מורגשת היטב, אבל הלעג המוסווה שלכם כלפי ההומואים מסוכן בהרבה יותר מהלעג הפומבי של החרדים כלפי ההומואים.היה מי שאמר "זה גדול להיות גדול, אבל זה עוד יותר גדול להיות אנושי". ונסיים בדבריו של רבי ברוך ממעז'יבוז :
"זהירים הם בני אדם שלא לבלוע נמלה חיה, ואין הם זהירים שלא לבלוע אדם חי".

 
נכתב על ידי , 27/4/2008 10:33  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קאראדור ב-28/4/2008 06:13
 



אני מראה לך ספק, כדי להוכיח שאמונה קיימת.(רוברט בראונינג)


אמונה. מילה מאוד עוצמתית ומעוררת מחלוקת. המחלוקות על נושא אמונה היא חוצה דורות מאות ואלפי שנים. בין עמים דתות ואפילו יכול לעורר מחלוקות בתוך אותו עם. המחלוקת הפשוטה היא, מאמין או לא מאמין. אבל זה הרבה יותר מורכב בין שחור ולבן. כאדם דתי היה מתבקש שכותרת למאמרי זה יהיה מן המקורות היהודיים. אבל המשפט שאמר המחזאי והמשורר הבריטי רוברט בראונינג לדעתי קולע למטרה. בכדי להוכיח אמונה צריך לעררו קודם או להביא את האדם לספק כדי שיוכל להבין מהי אמונה. יש סיבה למה אני מביא את הדברים האלו שאותם אני כותב. לאחרונה פנו אלי לא מעט אנשים דתיים ושאינם דתיים אבל מאמינים לדבריהם. וכולם שואלים אותי למה?למה אלוקים ברא אותי כך? האם הוא מתעלל בי? אם זה אסור למה הוא לא נתן לי את הבחירה? יש המון שאלות. האם אלוקים מנסה אותי בדבר שהוא בלתי אפשרי ואבוד מראש? השאלות הללו בוודאי יכולות להחליש אותנו מבחינה אמונית. גם בעניין זה הוא עניין של הסתכלות. אני התלבטתי עם עצמי עשרות ומאות פעמים מהו רוצה ממני? מצד אחד הוא אוסר הומוסקסואליות ומעניש בצורה הכי חמורה על עוון זה, מצד שני הוא ברא אותי ככה ועוד רבים כמוני. האם זה משחק מכוער ואבוד מראש וכל מהלך שאני אעשה יהיה מבחינתי שחמט.אני אדם דתי אמיתי, וכמובן מאמין באמונה שלימה בבורא עולם. ברור לי שלא כל דבר אני יכול להבין את מעשיו ואין לי תשובה לכל שאלה של למה. כאדם מאמין אני לא חייב לקבל תשובה לכל דבר, והרבה דברים ביהדות אני מקבל כי ככה כתוב וככה מקובל מתורה למשה מסיני. אבל, אני הומוסקסואל וברור לי מה התורה כתבה על זה ולכן אני כן שואל למה ואני מנסה להבין ולקבל  תשובה. כאדם מאמין אני מקבל את זה שכולנו נולדנו בצלמו. האמונה הפרטית שלי מאוד עוזרת לי לעבור הרבה דברים בחיים גם את כל הספקות שהעליתי במאמר. אולי אם הכל היה מובן לי זה היה קל? יתכן אבל עצם זה שאין לי תשובה לכל דבר מחזקת את האמונה שבי. האמונה העיוורת שאיני זקוק לכל דבר הסבר. על זה אמר רבי מנחם מנדל מקוצק:
"נסתרות דרכי ה' - וכך צריך להיות. אני לא הייתי ממליך על עצמי בשום פנים אלקים שדרכיו מובנות לכל טיפה סרוחה". ברור לי שלא מדובר פה בהתעללות או באכזריות כלפי וכלפי אנשים כמותי. אני נולדתי ככה. ואם היו שואלים אותי אין לי ספק שהייתי בוחר אחרת. לחיות כסטרייט כרוב העולם בהחלט מקילה על חיינו. אבל המצב אינו כך ולא נתון ואף פעם לא היה נתון בידיי. היתכן שנולדתי ככה ומצד שני אני אמור ללבוש חגורת צניעות עד סוף ימיי? את זה אני ממש לא מקבל גם כאיש דתי המאמין כי ככה נולדתי וכך אורח חיי צריכים להיות לפי צלמי ונשמתי האישית. כאדם דתי אני משתדל לקיים תורה ומצוות במקסימום שאני יכול. כאדם מאמין, אני מאמין באל אחד ובדברו בציוויו במעשיו לטוב ולרע. כשם שאדם צריך לברך על הטובה כך חייב לברך על הרעה. וככה אני נוהג. וכאדם. אני משתדל להיות בן אדם טוב ולקיים את "ואהבת לרעך כמוך" ואת "כל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".בעצם כיבוד שני מצוות אלו הוא מקיף המון תחומים באדם מצפונית וערכית ולא משנה מהם נטיותיו הוא בן אדם אמיתי. כבן אדם אמיתי סטרייט או הומו אני בהחלט ראוי ללכת עם ראש מורם גם כאדם דתי ומאמין עם מפתח הפותח את כל השערים לכל מקום שבו ארצה להכנס.
אני אסיים בדבריו של רבי שלמה אבן גבירול:
"מי שהיו בו שלושה דברים, כבר נשלמה אמונתו: כשהוא רוצה - אין רצונו מוציא אותו אל השקר, וכשהוא כועס - אין כעסו מוציא אותו מן האמת, וכשהוא יכול - אינו שולח יד במה שאינו שלו".
 
נכתב על ידי , 22/4/2008 15:56  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתםאחת. ב-27/4/2008 00:34
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: זכר






הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , דת , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdati-g אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dati-g ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)