דתי מיוסר וגאה

ארבעה נרות דלקו לאיתם.

הכל סביב כה שקט, אפשר היה לשמוע את לחשם.

אמר הנר הראשון: "אני השלום".

מעטים מידי עושים מעט מידי לקיומי.

אני חש שקיצי קרב.

ולהבתו דעכה לאיטה עד שנפחה את נשמתה.

אמר הנר השני: "אני אמונה".

לדאבוני הרב, מסתדרים היום בלעדי,

אינני מוצא הצדקה כלשהי שאוסיף לדלוק עד סופי.

כשסיים הנר את דבריו רוח קלה כיבתה אותו ולא יסף עוד.

הנר השלישי חיכה בסבלנות לתורו ואמר בצער: "אני אהבה".

אין בי כוח עוד להוסיף ולדלוק, האנושות חדלה להעריך נכונה את חשיבותי.

האנשים הפסיקו לאהוב אפילו את הקרובים להם ביותר.

מיד לאחר שסיים את דבריו נפח את אורו.

לפתע נכנס לחדר ילד, הבחין בשלושת הנרות הכבויים.

אתם אמורים לתת מאורכם עד כלותכם,

אמר הילד ולא הצליח לעצור את פרץ דמעותיו.

ואז אמר הנר הרביעי: אל חשש פעוטי, כל עוד הנר דלוק אני, שנינו נצליח לשוב ולהצית

את הנרות הכבויים. "אני התקווה".

בעיניים בוהקות, לפת הילד בנר התקווה והצית את הנרות הכבויים.

ללהבת התקווה אסור לה שתכבה לעולם!

כל אחד ואת מאיתנו מחוייב לתקוה, אמונה,שלום ואהבה.

אני מאחל לכולם בראשית השנה האזרחית שלעולם לא תכבה בתוכינו ארבעת הנרות

ותמיד תהיה בנו סבלנות וסובלנות אחד לשני ובעיקר לאחר ולשונה מהכלל. תמיד אני אומר ואזכיר זאת שוב כולנו ילדיו של אלוהים.

בראשית המאמר אני אספר לכם סיפור.

בחורה צעירה המתינה לטיסה שלה באולם הנוסעים של שדה התעופה. מאחר והייתה אמורה להמתין זמן ממושך, היא החליטה לקנות ספר על מנת להעביר את הזמן. היא קנתה גם חבילת עוגיות. היא התיישבה בכורסא בחדר האחמי"ם של שדה התעופה לנוח ולקרוא בשקט. לצד הכורסא הייתה חבילת עוגיות וגבר שישב לו בכורסא הסמוכה וקרא את הירחון שבידו. כשהיא לקחה לה את העוגיה הראשונה הגבר גם לקח עוגיה אחת. אבל היא לא אמרה דבר דבר רק חשבה: איזה התנהגות , במצב אחר הייתי נותנת לו מכות על החוצפה. על כל עוגיה שהיא לקחה גם הגבר לקח. זה ממש הכעיס אותה אבל היא לא רצתה לעורר מהומה. כשנותרה העוגיה האחרונה היא חשבה לעצמה מה החוצפן יעשה כעת? ואז הגבר לקח את העוגיה חצה אותה לשתי חלקים שווים ונתן לה חלק אחד. באמת! זה כבר מוגזם הוא היתה ממש מרוגזת. היא קמה במהירות רבה, אספה בכעס מופגן את הספר שלה ואת חפציה ויצאה בזריזות לעבר אולם הנוסעים. כאשר היא ישבה כבר במשוב המטוס חפשה בארנק את השפתון שלה. להפתעתה חבילת העוגיות הייתה שם מלאה וסגורה. היא הרגישה כל כך רע. היא גם הבינה כמה היא טעתהושהיא שכחה שחבילת העוגיות שלה נותרו בתיקה. הגבר שלידה התחלק בעוגיות שלו ללא כעס או מרירות כלפיה. כעת אין לה שום אפשרות להתנצל ולהסביר את עצמה.

מוסר השכל של הספור: יש ארבעה דברים שאי אפשר לתקן.

האבן, לאחר שנזרקה.

המילה, לאחר שנאמרה.

ההזדמנות, לאחר שהוחמצה.

הזמן, לאחר שעבר ונעלם.

סובלנות כלפי השני ובמיוחד כלפי האחר או השונה צריך להיות מוטבע אצל כל אחד ואחת מאיתנו. נכון אנחנו כועסים משמיצים ולא חושבים רגע לפני. כן גם אני קבלתי לא פעם דברי נאצה ובלע ודברי עלבון. אז? אני מניח שאם הם רק היו חושבים דקה לפני ספק אם הם היו חוזרים על דברי הבלע שלהם. כן גם לאור הבלוג קבלתי במייל דברים מטופשים שאינם ראוים לתגובה רק בגלל שאני שייך למיעוט. אני לא כועס ולא מתרגז. אני מרחם על אנשים שעובדים מתוך אימפולסיביות ולא מהראש. "סוף מעשה במחשבה תחילה". המשפט הזה כל כך נכון לכולנו.

שלשום ספר לי גבר אשר נמצא במצב אישי כמוני נשוי + ילדים, דתי, והומו על וידויו הראשון בפני חברו הטוב לפני כמה ימים איך החבר אימץ אותו בחום למרות המהלומה הלא פשוטה שנחתה על ראשו. כששמעתי את סיפורו המרגש הדבר הראשון שעלה לי בראש הוא הסיפור על סוקראטס על חשיבותה של חברות וכמה חשוב לשמר חברות אמיתית. כשכתבתי פה שהתאהבתי במישהו ואנחנו עדיין בקשר קיבלתי תגובה, אצל ההומואים אין נאמנות וחברות אמיתית. נכון שבקהילת ההומוסכסואלים לצערי הבגידות וחוסר נאמנות היא  דבר שבשגרה. אבל מה שאנחנו מבשלים לעצמינו את זה אנחנו אוכלים. כן בגידות הוא דבר נפוץ אצל ההומואים. רק אל תשכחו אמנם הבגידה היא רגע מתוק אבל רגע קטן אחד. ומה אחר כך? המתקות הזאת מתפוררת ומתמוגגת בשניה ואתה נשאר עם המצפון המלוכלך והבוגדני שלך וברוב הפעמים אתה גם נשאר לבד עם עצמך אחרי שהנבגד זרק אותך. האם זה שווה? תקראו את הספור על סוקראטס ותבינו מהי חברות אמיתית ויקרה מפז שאין שום שווה ערך היכול להדמות לה גם לא במחיר של רגע אחד מתוק בחיים.

יום אחד שכן של סוקראטס פוגש אותו ואומר לו, אתה יודע מה שמעתי על חבר שלך? חכה דקה ביקש סוקראטס. לפני שאתה אומר לי משהו הייתי רוצה שתעבור מבחן שנקרא "שלושת המסננות". שלושת המסננות שאל השכן? נכון מאוד אמר סוקראטס. לפני שאתה מדבר על חבר שלי זאת יכולה להיות הזדמנות טובה לסנו את דבריך דרך אותם מסננות.

מסננת הראשונה היא "האמת" : האם אתה בטוח לחלוטין מה שאתה הולך לספר לי היא נכונה?

לא ענה השכן רק שמעתי את זה ו... בסדר  אמר סוקראטס אז האמת שאתה לא יודע אם זה נכון או לא נכון.

עכשיו המסננת השניה שהיא "היופי" : האם מה שאתה הולך להגיד לי על חבר שלי הוא דבר טוב? להפך הוא הנכון ענה השכן. אז, ברצונך להגיד לי משהו רע עליו אבל אתה לא יודע שזאת אמת.                                                                                                      

המסננת השלישית נקראת "היעילות" : האם יועיל לי במשהו מה שאתה הולך לספר לי? לא האמת שלא ענה השכן.

טוב חשב סוקראטס, אז מה שאתה הולך לספר לי על חבר שלי הוא לא נכון לא טוב ואפילו לא יעיל אז בשביל מה אני צריך לדעת?

השתמש בשלושת המסננות האלה בכל פעם שתשמע רכילויות על אחד מחבריך הקרובים או האהובים. חברות היא משהו שלא ניתן להערכה. אף פעם אל תאבד חבר בגלל אי הבנה או משהו ששמעת או שאמרו לך ללא הוכחה. חברות לא ניתן לקנות בכסף. הרבה אנשים נכנסים ויוצאים בחייך אבל רק חברים אמיתיים משאירים את חותמם בליבך. אהבת חברים והסובבים אותנו הא כמו מלאכים שמעמידים אותנו על רגלינו בכל פעם שהכנפיים שלנו לא זוכרות לעוף.

וזכרו אתם פורמים את מה שאתם תופרים, מה שאתם שמים בחייהם של אחרים סופו שיחזור אליכם חזרה.