לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דתי מיוסר וגאה


אני גבר בשנות הארבעים דתי נשוי +4 בנים והומו. אני מכנה אותנו קהילת האילמים כי ההתמודדות היא אך ורק בנינו לבין עצמנו ללא יכולת לשתף אף אחד. מטרת הבלוג הוא לשתף אותכם במה שעובר עלי ולחזק ולהתחזק ע"י אחרים אשר נמצאים באותו מצב.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2007

כוחה של אמונה


בזמן צרה לא עלינו שנוחת עלינו במקרים שבאמת מאוד קשה לנו ההתמודדות אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.

האמונה מחזקת, האמונה תומכת, האמונה היא הסעד הכי גדול שיכול להיות לבן אנוש. כן אמונה עיוורת באלוהים. אולי לאנשים לא מאמינים קשה להבין ולראות את סוג האמונה שעליה אני מדבר. כן יש בזה מעין בת יענה אבל כשאתה נמצא עמוק בתוך האמונה ואתה באמת מאמין בה הסתכלות על החיים הרבה יותר מקלה מאשר לחיות בעולם חסר אמונה שהחוסר הידיעה יכולה לשגע אותנו ולהתמודד בשאלות בלתי סופיות ולעיתים קשות הנה קטע מעניין שמשקף את ה דברנו.>
<כשאלוהים ברא את העולם הזה לצערנו או לשמחתנו, הוא החליט לברוא עולם מעניין, לא עולם מושלם.בגלל זה הוא ברא אנשים עם כל מיני צורות, כל מיני צבעים כל מיני כשרונות וכל מיני בעלי אישיות שונה זו מזו..לכל אחד הוא נתם כלים אחרים. לזאת הוא נתן יופי, ולהוא ידיים טובות, לזה כשרון במוסיקה, ולהיא כשרון במתמטיקה. אנחנו לא יודעים למה אלוהים עושה את מה שהוא עושה. אנחנו לא יכולים להאשים מישהו בגלל שאלוהים לא נתן לו את הכלים המיודים או את האישיות המיוחדת או השונה. אנחנו יכולים להאשים רק את האנשים שלא ידעו לנצל את הכלים שאלוהים&nbsp; כן נתן להם. לפעמים לוקח לנו זמן לגלות את הכלים שאלוהים נתן לנו, לא צריכים ךהתלונן על הכלים לא סבלנות זה מה שמצריך מאיתנו ואז נגלה את המקסימום שנוכל להפיק מכלים אלו". אני באמת מנסה להפיק ממה שאלוהים נתן לי ומכוח האמונה אני גם מקבל את הכוח ולהתמודד בקשיים היומיומיים שלי כדתי וכהומו.<

נכתב על ידי , 28/10/2007 22:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מתי נחצה את גבול ההקרבה?


בעקבות ויכוח שהיה לי עם גבר במצב אישי מאוד דומה לשלי. ההבדל בני לבינו שאת גבול המעשי ביחסים אמיתיים הוא לא עבר באשר אצלי הוא נחצה לפני זמן רב. ברור לכם שאנשים במצב שלנו ואשר בוחרים לחיות את חייהם בצורה כזאת אנחנו מקריבים המון. להיות הומו ולחיות כנשוי הוא קשה מנשוא. אבל זאת בחירה שלנו. במקרה שלי אני בוודאי החלטתי להקריב, להקריב למען אושר ילדי שיחיו בסביבה בריאה וטובה. במגזר הדתי אם הייתי נפרד על רקע אישי כשלי ילדי היו מסומנים בחברה שבו הם גדלו וגודלים. לא יעלה על הדעת להיות "אחר" במגזר בלי שתפגע. אני הבאתי ילדים מאהבה וכל האחריות היא שלי. הם באחריותי שיגדלו בסביבה טובה באוירה טובה. סביבה דתית בהרבה מקומות החשש הגדול הוא"מה יגידו". מה יגידו המשפחה והשכנים הידידם וסתם אנשים שתמיד שמחים לרכל בזמן סיפורים חמים המתרחשים במגזר הדתי. ואז כמובן שאלת השאלות מגיע. איך הם יתחתנו? מי ירצה להשתדך איתם. הבאת ילדים לעולם הבאת אוצר ואתה חייב להם הכל ולשמור עליהם מכל רע ולשמר אותם בצמר גפן בעיקר כשמדובר במגזר הדתי. אבל עד מתי? מתי נחצה הגבול מקורבן למקריב? היום במבט לאחור עשיתי נכון. ילדי בוגרים מאוד קשורים ואוהבים וגם אם אחליט היום לעשות מעשה אין לי ספק כי הם יתמכו ויהיו לצידי בכל דרך שאבחר. האם אני אומר לגברים צעירים ממני עם ילדים קטנים במגזר הדתי לעשות מעשה? בוודאי שלא כי לעולם לא תדעו איך ילדיכם יספגו ויפגעו מזה ומה זה יעשה בעתיד. הבאנו ילדים לעולם מחובתינו לשמר אותם מכל דבר וכשהתבגרו הם יהיו בחזקת עצמם ואז תעשה את חשבון הנפש שלך לאן אתה ממשיך הלאה.
נכתב על ידי , 28/10/2007 17:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שכר לעמלי


כשהחלטתי להתחיל לכתוב בלוג עשיתי את זה מכמה טעמים. הטעם הראשון הוא שהבלוג ישמש לי מעין תרפיה עצמית על ידי כתיבה. הטעם השני לשתף עוד אנשים המתלבטים כמוני הנמצאים במצבי ולא חסרים כאלו. הטעם השלישי הוא לחזק ולהתחזק. זהו בעצם הסיבה העקרית לכל הבלוג. אם אני מקבל אימיילים מאנשים הנמצאים במצבי ורוצים לחלוק איתי את רחשי ליבם ולחזק אחד את השני כבר יש שכר לעמלי. ואכן מגיעים אימיילים אלי על מנת לשתף אותי במה הם עוברים ורוצים לדעת כיצד אני עובר את חיי לאור מצבי האישי. לחיות בכפיליות זה לא קל אבל לעיתים הנסיבות הם מה שגורמים לנו לחיות בצורה זו. לא בחרנו להיות מה שאנחנו נולדנו כך. האם אפשר להפיק את המירב משני הכיוונים? בוודאי שכן רק צריך תמיד לנהוג בחכמה. אני מאוד מקווה שדרך פה נוכל להקים כמעין קבוצת תמיכה לכל הנמצאים במצב זה. כתוב איש לרעהו יאמר חזק. בוא נחזק אחד את השני כבלי תמיכה איך נוכל לשרוד.

נכתב על ידי , 22/10/2007 17:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: זכר






הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , דת , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdati-g אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dati-g ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)