דתי מיוסר וגאה

אני דתי בעל אמונה חזקה לא פחות מכל חבר כנסת דתי או חרדי מתבייש בהם.

אני מצטט מynet

ח"כ נסים זאב (ש"ס), אחד מיוזמי החוק שצפה בבוקר בשלטים שנתלו על דלת ביתו בגנות הצעת החוק, טען בדיון שהחקיקה נועדה לעזור להומואים ולסביות שמחפשים דרך להקים משפחה. אם זה תלוי בו, אמר, היה מצרף אותם לנרקומנים ולאלכוהוליסטים שמטופלים בוועדת הגמילה בראשותו שבכנסת.

זאב אף השווה את פעילות התנועה ההומו-לסבית למגפה שעלולה לגרום להשמדה עצמית של ישראל היהודית וצריך לטפל בה "כמו שמשרד הבריאות טיפל במגפת שפעת העופות". זאב ביקש להגן על הנוער מפני הידבקות ב"מגפה", אם החוק ייתן לגיטימיות למצעדי התנועה. "לא במקרה השוותה התורה את משכב הזכר למשכב עם בהמה וגזרה מיתה על מי שנתפס בהם",

אני מתבייש שישנם אנשים דתיים כביכול שחילול השם בדברי ההבל שהם פולטים מפיהם הרדוד לא מזיז להם. אני מתבייש בהם על שהם לא השכילו להבין שכולנו ילדיו של בורא עולם. אני מתבייש בברותם ובהתנהגותם השפלה. אני מתבייש בהם שבמקום להודות שגם בצבור הדתי/חרדי הוא קיים ועל זה אין עוררין הם נלחמים ומסיתים. אני מתבייש בהם כדתי ואני לא מוחל להם על הגסות ודברי הבל. אין לכם מחילה על הלבנת בני אדם ברבים, אין לכם מחילה על ההסתה וההשפלה. ואין לכם מחילה על חילול השם הנורא שאתם עושים. יום יבוא ואתם תשלמו על ההתנשאות גסות הרוח שאתם כל כך מתהדרים בהם, בושו לכם ואני כדתי לא פחות מהנבל כמו ניסים זאב לא אהיה לעולם שייך למחנה הרדוד והבזוי שלכם.

ככל שאני נחשף לעולם המתלבטים אני לא יכול להאמין עד כמה הוא גדול. לעולם החיים בחיים כפולים כבר נחשפתי וככל שאני נחשף יותר אני רואה עד כמה המעגל מתרחב. אתמול נפגשתי עם אדם מקסים שחי חיים כפולים. המצוקה לאהבה, הרעב לאהבה הוא המאפיין של כל אחד ואחד מאיתנו. כשאדם נמצא במעגל של קהילת החיים הכפולים כבר יכול לקרוא את הרעב בעיניים, אני מדבר על אהבה. סיפרתי לכם את ספורו של האיש אני מכנה אותו איש יקר במאמר הקודם. התקציר הוא, אותו איש יקר חי בזוגיות עם אהובו במשך 3 שנים והאהב הייתה גדולה ועזה. שניהם היו נשואים לשניהם ילדים. לפני כמה שבועות הוא החליט לחזור לגרושתו אחרי פיתוי בלתי פוסק ממנה. מיותר לציין את המשבר שעבר אותו איש יקר. חברו בן זוגו מאהבו עזב אותו בצורה מאוד לא מכובדת ומאוד מכוערת. אמרתי לאותו איש יקר צא החוצה תפגש יחטפו אותך כמו לחמניה חמה. אבל אותו איש יקר היה כל כך שבור והפצע עדיין לא הגליד. רק דבר אחד אמרתי לו, אדם בוגדני תמיד נשאר בוגדני. גם אם הוא החליט לחזור לגרושתו גירושין פרידה תמיד כואבת אבל אפשר לעשותה מנומסת נקיה ופחות מכאיבה. כפי שצפיתי למה אתם חושבים שגרושתו כל כך פיתית אותו לחזר? אחרי שחזר התחיל המכבש על ויתור הרכוש המשותף ונישולו מכל דבר משותף שהיה בניהם. ולאן אתם חושבים המקום הראשון שהוא ברח להתנחם? כמובן אצל אותו איש יקר. אחרי שהוא התייחס אליו כל כך מכוער ובמילים כל כך קשות והתעלמות מוחלטת מכל מה שהוא עזר לו הוא לא התבייש לחזור אליו. ואותו איש יקר התבזה וכמובן לא עבד ולא חשב עם הראש רק עם הלב פתח ידיים בשביל לקבלו. כמה חלש אופי. אני כבר מתחיל לספור את הזמן עד הסתירה הבאה. זהו טבעם של בוגדים לא ירחק היום ואיש הטוב יקבל את הסטירה הבאה ואז היא תהיה הרבה הרבה יותר כואבת. כמה חבל.

לעניין המתלבטים, כמה קשה עולמם. אני מלווה מדבר עם בחור בן 19 דתי בעל אמונה חזקה באלוהים, אבל הנטיה כל כך חזקה חזקה מאיתנו. כמה קשה לחיות בהתלבטות כל כך גורלית על חיינו. בהמשך אספר לכם את ספורו.

האם אפשר לענות על השאלה מהי אהבה? גם אם אפשר לענות על שאלה כל כך גדולה אני מניח שאין מספיק גליונות לענות עליה. אהבה יכולה להיות גלויה או סמויה, ענוגה או אכזרית,אבל היא מאוד אישית ופרטית. לא מזמן דברתי עם אדם שאותו אני מכנה איש יקר על חיי אהבתו. בן אדם שחי בזוגיות אוהבת עם בן זוג במשך שלוש שנים  באהבה גדולה. שניהם גרושים עם ילדים. בן זוגו החליט יום אחד לחזור לגרושתו. מיותר לומר שאותו איש יקר היה ועודנו במצב רוח ירוד ובדכאון בצל אהבה נכזבת ודיי בוגדנית ואני לא אכנס לרכילות הקטנה והלא רלוונטית כעת. אבל, אני יודע שזה קשה ואהבה יכולה להכאיב נפשית ופיזית בכאבים אמיתיים, יש חיים בחוץ. רק צריך לגרור את עצמנו החוצה ולהסתכל סביבנו ולראות אנשים. ישנם אנשים טובים נאמנים אינטלגנטים עם לב טוב בחוץ. אמרתי לאותו איש יקר לך החוצה תקטוף אותם. אדם עם לב טוב אדם שהוא "בן אדם" הוא יקטף במהירות רבה. כשאתה יוצא מזוגיות בלב שקט ובמצפון נקי כמו אותו איש יקר הפרידה וההמשך בחיים נעשים קלים יותר לעומת השני שעוזב בצורה מכוערת ובמצפון מאוד לא נקי.

 מידי פעם אני הולך למקום מפגש ש99% מהבאים הם נשואים. נכון שאנחנו מחפשים גם מין(לא בגינה ציבורית)

אבל אנחנו יותר מחפשים מגע אהבה אי אפשר לקרוא לזה אהבה אבל אתה בהחלט יכול לדמיין במקום כזה גם אהבה. אני מחפשים לגעת והרגיש שאנחנו נמצאים עם בני מינינו שלהם אנחנו נמשכים. וכן כשאני מנשק גבר אני עוצם את עיני וברור לי מעל כל ספק מה חסר לי. "אהבה". עשו מחקר מהי אהבה. לקחו קבוצה של ילדים מגיל 4 עד 8 ושאלו אותם מהי אהבה?. לתדהמת החוקרים התשובות שהם קיבלו היו כל כך עמוקות יותר ממה שהם העלו בדעתם.

רבקה בת 6- כשסבתי חלתה בדלקת פרקים היא לא יכלה לשים לק על צפורני רגליה. אז סבא שלי עשה את זה בשבילה למרות שהוא חולה באותה מחלה כמו שלה. זאת אהבה.

בילי בן 4 - אם מישהו אוהב אותך יש לו דרך מיוחדת להגיד את השם שלך. ואתה יודע שהשם שלך נמצא בבטחה כאשר הוא נמצא בפה של אותו בן אדם.

קריסי בת 6 - אהבה זה כשאתה הולך למסעדה על מנת לאכול ונותן את רוב הצ'יפס שלך למישהו מבלי לדרוש בתמורה.

נואל בת 7 - אהבה כשאת אומרת לילד שהחולצה שלו יפה ומאז הוא מגיע בכל יום עם אותה חולצה.

טרי בת 4 - אהבה זה מישהו שגורם לך לחייך גם כשאתה עייף.

דני בן 7 - אהבה זה כשאמא מכינה קפה לאבא ולוקחת שלוק כדי לוודא שהקפה יצא טעים.

מרי אן בת 7 - אהבה זה כשהכלבלב שלך מלקק לך את כל הפנים למרות שהשארת אותו לבד כל היום.

קרן בת 6 - כאשר אתה מאוהב הריסים שלך מתעופפים למעלה ומתחתם נופלים כוכבים.

מרק בן 6 - אהבה זה כשאמא רואה את אבא בשרותים והיא לא חושבת שזה מגעיל.

ג'סיקה בת 8 - אם אינך אוהב אסור לך בשום אופן לומר אני אוהב. אבל, אם אתה כן אוהב אתה צריך להגיד את כל הזמן, אנשים שוכחים.

והאחרון שממנו התפעלו המדענים מכל אחד אחר.

ילד בן 4 - ילד שראה את שכנו הזקן שאיבד את אישתו לא מזמן בוכה נכנס לחצרו, טיפס על רגלי הזקן והתיישב על ברכיו. כשאימו שאלה אותו מהו אמר לשכן, ענה הילד שום דבר פשוט עזרתי לו לבכות.

הלוואי שהיינו מגיעים לדרגת אהבה שהילדים הקטנים והתמימים מראים לנו. ואכן פנים רבות לאהבה ושנשכיל לקחת רק את הצדדים הטובים ומהם ישנם לא מעט.