דתי מיוסר וגאה

אחד הדברים החשובים בתפילת יום הכיפורים הוא הוידוי אנו מתוודים על חטאי הפרט וחטאי הכלל.  הווידוי על החטאים מתחיל בכל פעם במילים  "על חטא". הוידוי מתחיל,  על חטא שחטאנו לפניך וכך הרשימה ארוכה. הוידוי נאמר 10 פעמים לכל אורך יום הכיפורים. אמנם הרשימה כתובה מראש ואינה וידוי אישי אבל היא כוללת את כל החטאים שבין אדם לחברו, בין אדם למקום וכלפי בוראו. החמור בוידוי הוא העבירות בין אדם לחברו. על חטא שחטאנו לפניך במשא ומתן, בדעת ומרמה, בכחש ובכזב, צרות עין וכו'.ישנם חטאים שאנחנו מתוודים על, ועידת זנות, פריקת עול, עזות מצח וכו'. ניתן לנו יום בשנה להביט על עצמינו ובתוכינו על מנת להצטער, להתחרט ולתקן. יום כיפור הוא יום כבד. ההכנות שלפני החג בעצם המחשבה שאנחנו הולכים לתת דין וחשבון לפני בוראנו על מעשינו במהלך השנה הקודמת. במוצאי יום הכיפורים אנחנו חשים את ההקלה שצלחנו את יום הכיפורים. יום הכיפורים בשבילי הוא יותר מוידוי ותפילות. זהו יום לא קל בשבילי. וכשאני מסתכל על רשימת הוידוי אני לא יכול למנוע מעצמי את השאלה על ההתמודדות האישית שלי כדתי והומוסקסואל. האם אני חוטא כל כך גדול במי שאני? הרמב"ם כתב, "אנא ה', חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי ניחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה".האם אני יכול להגיד איני חוזר לדבר הזה אם זה אני בנפשי ובנשמתי? המהר"ל מפראג כתב, כאשר מודה על חטאו, הוא מוסר עצמו אל ה' יתברך אשר חטא, כמו שהוא כל הודאה, שמסר עצמו אל מי שחטא לו. ועל ידי זה סילוק יצר הרע לגמרי, כי אין ליצר הרע שום צירוף אל ה' יתברך כאשר מתוודה על החטא לומר "חטאתי לה'", על ידי הודאה זו מוסר עצמו אל ה' יתברך לגמרי, ומסלק מאתו היצר הרע לגמרי, ומתדבק בו יתברך בהודאה זאת. האם הומוסקסואליות הוא יצר הרע? אולי הוא יצר אבל יצר שטבוע בי ללא יכולת סילוקו ממני, זהו אני ואישיותי. אני לא יכול להגיד איני חוזר לדבר הזה, אני לא יכול להתוודות על מה ומי שאני, אני לא יכול להגיד חטאתי בחטא ההומוסקסואליות אם בנטיה זו באתי לעולם. אני יכול להתוודות ולהצטער על מעשים שעשיתי אבל לא על נשמתי שבי מבלי יכולת לשנות אותה. עיקר הוידוי הוא בתחילתם של המילים "על חטא", האם אני חוטא? יום כיפור לאדם כמוני הוא יום קשה ולא אסתיר שבכל שנה שראש השנה ויום כיפור מגיעים הם עול מאוד כבד בשבילי ואני מחכה לעבור אותם במהירות. יום כיפור הוא יום שברובו אני יושב בבית הכנסת ואני מתוודה שהמחשבות רצות אצלי במשך כל היום והם קשים מנשוא. קשה לי להתרכז בתפילות כי המחשבות והתמודדיות חופרות לי עמוק בראש בלי שום יכולת שליטה עליהם. השאלה שכל הזמן אני שואל את אלוהים, מה הבאת עלי? איך אתה רוצה שאני אתוודה על משהו שאתה יצרת? אדם שהוא חסר אמונה באלוהים אולי לא יבין את הקשיים שאדם כמוני עובר בפרט ביום הכיפורים. בראש השנה אחרי התקיעות אנחנו אומרים, אם כבנים רחמנו כאב על בנים, אם כעבדים עינינו אליך תלויות. כאדם דתי ובעל אמונה אני כל הזמן מחפש תשובות וכשאין תשובות נפשי לא מוצאת מנוח. עייפתי מהמחשבות והקשיים ולמרות זאת אני כל הזמן עסוק בלמצוא תשובות. אני לא יודע אם אי פעם אקבל תשובה אבל אני לא מתכוון לוותר ותמיד אנסה תשובות לקשיים והתמודדויות היומיומיות המעסיקות את מוחי בקדחנות בלתי פוסקת. יש פתגם שאומר, אמונה שאין בה ספקות היא אמונה מתה. אני אדם מאמין ואני לא מסתיר שהספקות הם השאלות שאני שואל את עצמי כל הזמן אבל השאלות האלו לפעמים מחזקות את האמונה שבי ולכן אני כל הזמן בחיפושים אחר התשובות ובחקר אחרהאמת. לא פעם אומרים לי למה אני תמיד כותב על נושא ההומוסקסואליות ולא מנסה לכתוב גם על דברים אחרים. המטרה שלי בכתיבת נושא זה הוא להתעסק בנושא שלא רבים מרבים לכתוב ולהתעסק בו. אני מנסה לעלות על הכתב דברים שיש לא מעט אנשים שנרתעים מלעלות אותם על הכתב גם אנשים שבאים מהעולם בו אני אני נמצא. אני משתדל להראות ממבט עיני וליבי מה אנשים כמוני חשים, מתמודדים, ואולי לשנות משהו בתפיסת עולם של אחרים שלא מודעים לכל זה ושחשים תיעוב כלפי האחר. כתוב במסכת אבות, "אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום". אם שיניתי משהו למישהו בתפיסת העולם כלפי האחר והשונה ביחס אליו אני רואה את עצמי המאושר שבאדם.