בתחילת מאמרי אני חייב להבהיר מספר דברים. ראשית אני אדם דתי מאמין. לא פעם שואלים אותי איזה דתי אני? כוונת השואלים לאיזה זרם אני משתייך. תמיד אני עונה, אני דתי ללא הגדרה. לא חרדי, לא כיפה סרוגה בעצם לא משתייך לאף זרם ביהדות האורתודוכסית. אני דתי מאמין המשתדל לקיים את כל מה שצריך ומצריך ממני כאדם דתי. שנית, כאדם דתי מאמין קשה לי לכתוב מאמר זה אבל שאלות אמוניות לאדם דתי הומו בגלל איסור התורה של משכב זכר הוא לא פשוט והם עולות ביני לבין עצמי לא פעם, וההתמודדות קשה. השאלה שתמיד אני שואל את עצמי מה רבונו של עולם רוצה ממני? האם יתכן שנודלתי לעולם אזוק בידי וברגלי ובעצם להיות אסיר עולם בליבי ובנשמתי? אנחנו רחמנים בני רחמנים איך יתכן להביא אדם לעולם בנסיון בלתי אפשרי ועם זה לחיות עד 120 שנה? בגמרא במסכת ברכות דף ס' עמ' ב' כתוב אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דרבי עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה. האם אני יכול להגיד לעצמי אני מי שאני והכל לטובה?
אני רוצה להתחיל מציטוט מספר מסילת ישרים. ספר מסילת ישרים נכתב על ידי הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) בשנת 1740 והתקבל מאז כאחד מספרי היסוד בתורת המוסר בעם ישראל.
"וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות ד): על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד. כי אין הנשמה אוהבת העולם הזה כלל אלא אדרבא מואסת בו. אם כן ודאי לא היה בורא הבורא יתברך בריאה לתכלית שהוא נגד חוקה ונמאס ממנה. אלא בריאתו של האדם, למצבו בעולם הבא היא. ועל כן ניתנה בו נשמה זאת, כי לה ראוי לעבוד, ובה יוכל האדם לקבל השכר במקומו וזמנו, שלא יהיה דבר נמאס אל נשמתו בעולם הזה, אלא אדרבא נאהב ונחמד ממנה, וזה פשוט".
על כרחי נוצרתי ועל כרחי נולדתי. ללא שום זכות בחירה מה ומי אני ומה תהיה אישיותי או נטיותי. התשובה ברורה לי ולרוב הנמצאים במצבי מה הייתה תשובתינו אם היתה לנו הברירה או הבחירה. הפילוסוף אוגוסטינוס אמר, "אם אתה לא מאמין, אתה לא תבין". אני בהחלט מאמין אבל אני מאוד רוצה להבין וההבנה קשה לי. אם נחזור למקורותינו, עשרה נסיונות ניסה הקב"ה את אבותינו. מספר בראשית החומש הראשון בחמשת חומשי תורה אנחנו נחשפים לנסיונות שאלוהים מנסה את אברהם שהנסיון הגדול מכולם הוא נסיון עקדת יצחק. לכל אורך הנסיונות שאלוהים מנסה את אבותינו הוא במעשים ובציווי דברים שאלוהים מנסה את עם ישראל. האם אני ושכמותי הוא בגדר נסיון? אני יכול להבין נסיון על ידי ציווי בעשיית דברים. אם נחזור שוב למקורותינו אלוהים מנסה את עם ישראל באמונתו ובאהבתו להקב"ה על ידי מעשים כמו חטא העגל, הורדת המן וכו'. אנחנו בהרבה מאוד סיטואציות נמצאים בנסיונות. בדברים הכי בנאלים. לדוגמא אדם הנמצא במקום עבודתו תמיד הוא בגדר נסיון תחת עינו הפקוחה של הבוס. תלמיד תמיד נמצא בנסיון תמידי תחת עינו של מורהו הנבחן בהישגיו ובמעשיו. אדם הומוסקסואל ואני לא נכנס למחלוקת אם זה זה מולד או נרכש, גופו, נפשו, נשמתו ואישיותו טבועה בנטייתו. דבר לא נשלט הוא נתון קיים ובלתי ניתן להמרה אם הוא בגדר נסיון? כשאדם נמצא בנסיון מעשי רשות הבחירה היא בידיו, במצב של נטיה מינית הבחירה אינה נתונה בידו של האדם. כתבתי בעבר, אדם הרוצה לשנות איבר בגופו בצורה טבעית אינה אפשרית. אני לא יכול להפוך את צבע שערי או את אורך אפי בצורה טבעית. כך גם איני יכול להפוך את נטייתי בצורה טבעית כי זה אני ואיני יכול לשנות דבר גם בצורה לא טבעית מה שלא כן באיברי גופי. האלוהים אינו מציב בפנינו ניסיונות שאיננו מסוגלים לעמוד בהם. כשאנו נכשלים בניסיון, הדבר נובע לרוב משום שלא זיהינו את המצב כניסיון מלכתחילה. להיות הומוסקסואל גם אם זה נסיון הוא צפוי מראש לכשלון ואז הוא בגדר של נסיון שאנחנו לא יכולים לעמוד בו ואם כך איני רואה בזה כנסיון אלא כאדם שכך נולד וכך עליו לחיות. מרק טווין כתב, "יש דברים שאי-אפשר לגלות, אבל גם את זה לא תדע לעולם אם לא תנסה שוב ושוב עד שתבין שלעולם לא תבין". ככל שאני מתעמק בשאלה מה אלוהים רוצה ממני אני מתחיל להבין שאני לא אבין אבל, אני אומר לעצמי תמיד, כשזמני יגיע לעזוב את העולם הזה אני מתכונן לעמוד שם לדרוש תשובות לכל שאלותי הבלתי פתורות. אסיים דברי מספר האורות של הרב קוק זצ"ל ."גדולים אנו, וגדולות הן משוגותינו ומפני כך גדולות הן צרותינו, אך גדולות יהיו גם תנחומותינו".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
