"כשם שפרצופם שונים כך דעותיהם שונות" (מסכת ברכות נח). על מאמר הגמרא ממסכת ברכות אני רוצה להוסיף כשם שפרצופם שונים כך דעותיהם "ונטיותם" שונים. כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו. משה מבקש מן הקדוש ברוך הוא בשעת מיתתו ואומר לפניו: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד, ואין דעתן של בניך דומה זו לזו. כשאני מסתלק מהן, בבקשה ממך, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל לכל אחד ואחד לפי דעתו (מדרש). ישנם פירושים רבים למאמר הגמרא. יש הסוברים שמאמר זה מתייחס ליחס בין אדם לחברו. למרות שפרצופם ודעותיהם ונטיותהם שונות כל אחד יכול לשמר את היחודיות שאותו חנן אלוהים מול דעותיהם של האחרים הסובבים כל אחד ואחד. הנחה הבסיסת בחברה מתוקנת היא כל הבני אדם שווים ואין עליונות של אדם על פני האחר. עקרון של שיוויוניות היא הכרח לזכות קיומינו כחברה צודקת ללא שיווין לחברה אין זכות קיום. חוסר שיווין מביאה כעס, בוטות, עלבון ותוקפנות כנגד האחר והשונה. אני עד מידי שבוע בחברה שבו אני נמצא והחברה הסובבת אותי לזלזול ולאמרות בוטות כנגד קהילה ההומוסקסואלית. הזלזול והבוטות אינה מגיעה מהחברה הדתית/חרדית שדעותיהם ידועות לכל ואינם מתביישים להביעה על כל במה ובכל הזדמנות. אני מדבר על חברה שאמורה להיות נאורה, פלורליסטית, סובלנית כלפי האחר. האם כל איזכור של הנושא ההומוסקסואלית אמורה להתלוות בזלזול בוטות וביחס משפיל? חברה מתוקנת ושיווניונית היא חברה חופשית. חופש בחירה, חופש בדעות, וחופש בנטיות. כל זה אינו קשור למעמד חברתי או כלכלי או לרמתם האינטלגנטית של איש זה או אחר, חופש הבחירה הוא אך ורק מסיבה אחת והיא, מהיותינו בני אדם. אין לאיש זכות להרגיש עליונות ועל ידי כך לזלזול באף אדם בגלל היותו שונים ומנוגדים לדעותיהם או נטייתם של האדם. קדושת החיים הם ערך עליון בכל חברה ראויה המכבדת את עצמה. למרות מצבי האישי בכל פעם שהנושא של ההומוסקסואליות עולה בצורה בוטה אני עומד על שני רגלי האחוריות ועונה לכל המתריסים שלא פעם מתבוננים בי בהשתאות איך אדם דתי מגן בחירוף נפש ומשמש כסניגורם של הקהילה ההומוסקסואלית. ראוי לכל אחד הדוגל בחופש השוויון לנהוג בצורה זו ולא משנה אם הוא הומוסקסואל או לא רק בגלל קדושת ערך האדם. במסמך הכרזת העצמאות של ארצות הברית כתב תומאס ג'פרסון נשיאה השלישי של ארצות הברית: "אנו מאמינים שאין האמיתות האלה טעונות הוכחה, כל בני אדם נבראו שווים, הבורא מעניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם, ובזכויות אלה כלולים חיים, חופש והחתירה לאושר". מהו השורש של חלק מהחברה להתייחס לאחר בצורה כל כך מבישה כלפי האחר/השונה? האם זה פחד לא מוסבר שמא ידבקו? שמא ישתלטו לו חלקת האלוהים הפרטית שלו? ככל שאני נחשף לבוטות של החברה הנאורה כנגד קהילת ההומוסקסאלית אני נדהם מהבורות שאנשים אלו מפגינים גם אם הם אקדמיים מלומדים ובעלי עמדה בכירה. הבורות בכל נושא ההומוסקסואלית היא גדולה וראויה לתיקון. האם כל אותם מלומדים שכחו מהן זכויות האדם? חשוב להזכיר כי בזכויות האדם הדבר החשוב מכולן היא היא כבוד האדם. כבוד האדם משמעותו ההכרה כי האדם הוא יצור חופשי, המפתח את גופו ורוחו על פי רצונו לפי חופש בחירה הנתונה אך ורק ביד האדם עצמו. במרכזו של כבוד האדם מונחים קדושת חיי האדם וחירותו. ביסוד כבוד האדם עומד המרחב העמצאי של הרצון הפרטי, חופש הבחירה, וחופש הפעולה של האדם. כבוד האדם היא החירות של האדם לעצב את חייו ולפתח את אישיותו כרצונו. ביסוד כבוד האדם מונחת ההכרה הפיזית והרוחני של האדם, באנושיותו, בערכו כאדם, וכל זאת בלא קשר למידת התועלת ממנו לאחרים. כבוד האדם נותן לאדם להיות חופשי לעשות ככל העולה על דעתו ונטיתו כמובן הכל במסגרת החוק, מטרת חופש הבחירה היא מטרה עצמאית ואינה קשורה לכלל. הגיע הזמן שהחברה הנאורה באמת תסתכל על כל אחד ואחד כשווה בין שווים ללא כל עליונות וזלזול.
אני אסיים בדבריו של ר' ברוך ממעז'יבוז שהיה נכדו של הבעל שם טוב מייסד החסידות:
זהירים הם בני אדם שלא לבלוע נמלה חיה, ואין הם זהירים שלא לבלוע אדם חי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
