החלטתי לכתוב מאמר זה בגלל ויכוח ענייני שנטלתי חלק ממנו בעניין דת וחופש.
כאדם דתי המשתייך לקהילה דתית משתדל בדברי תמיד לכנות את האנשים שאינם שייכים לדת כלא דתיים. לשני מילים אני מתנגד חילונים, וחופשים. האם אדם הוא חולין? חולין פירושו: חול, חולין, חילול. האם כל דבר שאדם שאינו דתי עושה מעשיו הם של חול או חילול? אדם שאינו דתי העוזר לזולת, מכבד את אביו ואימו, אדם מכניס אורחים ובעל צדקה הוא בגדר חולין וחילול? בוודאי שלא. אדם הוא אדם הנשפט על פי מעשיו. אין לי ספק שישנם גם דתיים העושים מעשי חולין וחילול והם בכל זאת נקראים דתיים. ס.יזהר כותב במאמרו על דתיים וחילונים כך "להיות לא דתי אפשר מתוך בורות, ומתוך עצלות ומתוך סתמיות. אבל להיות חילוני הרי זה מתוך בחירה להיות חילוני". במאמרו ס.יזהר שראה בחילוניות דת מתנגד לאילו שמכנים את עצמם לא דתיים שבחרו בדרך זו מתוך נוחות עצלות ובאי נטילת חובות ומטלות חילוניות. כמובן שאני מתנגד בכל תוקף לדבריו כאדם דתי אני רואה חשיבות יתר לעוד הרבה דברים בדת חוץ מהדברים של בין אדם לחברו, בעצם בדברים של בין אדם לחברו אילו הדברים היחידים שהם מחויבים עליהם לאדם כ..ס. יזהר המחזיק בהגדרה חילוני כדת. כשאני שומע אדם או ילד הנקרא בשם "נמרוד" אני דיי מזדעזע. משמעות של המילה לדעתי היא מילה שמשמעותה שלילית ובלתי מוסרית לכנות מישהו כך בשם. כך המילה חילוני שזה לא הגון לכנות כך בן אנוש.
באשר למילה "חופשי". האם אני כבן אדם לא חופשי? האם אנחנו לא בני חורין? חופשי היא מילה מאוד רחבה היכולה להתפרש לכל מיני כיוונים, למשל ליאון בלום כתב: "אדם חופשי הוא מי שאיננו מפחד ללכת עם מחשבתו עד הסוף". כל כך הרבה הגדרות ישנם על חופש. אני אדם דתי וחופשי. אני חופשי במעשי כמובן תחת מגבלות הדת וגם כאן מגבלות הדת שקבלתי על עצמי בצורה חופשית. אני חופשי בדעותי, אני חופשי ואחראי להחלטותי לדרך חיי. אני אדם חופשי למי ומה שאני. ישנם דברים שאדם קיבל אותם בזמן צאתו לעולם או שנרכשו עקב נסיבות כגון נטיות. ועם הנטיות שלי אני בהחלט מרגיש חופשי לעשות איתם כפי שאני רואה לנכון ללא פגיעה גם בקרובים אלי למרות כל המלעיזים שאת דעתם אני מקבל במייל ושומע מאחרים המקורבים אלי האוהבים לבקר את האחרים, מנחם בגין אמר פעם באחד מנאומיו: "ואם יש יפה נפש המעקמים את האף, אז שהאף שלהם יהיה עקום". בקורת נבונה אמיתית וכנה אני יכול לקבל בקורות מתלהמות ולעיתים מכוערות לא מועילות ועוברות לידי ולא דרכי. אמר פעם משהו פתגם יפה:
"לא קיים מקום שבו אפשר להיות חופשי. קיים רק המקום שלך, והוא המקום היחיד שבו אתה יכול להרגיש חופשי". במקום שלי בחיי הפרטיים אני בהחלט מרגיש דתי וחופשי בדרכי הפרטית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
