אמונה. מילה מאוד עוצמתית ומעוררת מחלוקת. המחלוקות על נושא אמונה היא חוצה דורות מאות ואלפי שנים. בין עמים דתות ואפילו יכול לעורר מחלוקות בתוך אותו עם. המחלוקת הפשוטה היא, מאמין או לא מאמין. אבל זה הרבה יותר מורכב בין שחור ולבן. כאדם דתי היה מתבקש שכותרת למאמרי זה יהיה מן המקורות היהודיים. אבל המשפט שאמר המחזאי והמשורר הבריטי רוברט בראונינג לדעתי קולע למטרה. בכדי להוכיח אמונה צריך לעררו קודם או להביא את האדם לספק כדי שיוכל להבין מהי אמונה. יש סיבה למה אני מביא את הדברים האלו שאותם אני כותב. לאחרונה פנו אלי לא מעט אנשים דתיים ושאינם דתיים אבל מאמינים לדבריהם. וכולם שואלים אותי למה?למה אלוקים ברא אותי כך? האם הוא מתעלל בי? אם זה אסור למה הוא לא נתן לי את הבחירה? יש המון שאלות. האם אלוקים מנסה אותי בדבר שהוא בלתי אפשרי ואבוד מראש? השאלות הללו בוודאי יכולות להחליש אותנו מבחינה אמונית. גם בעניין זה הוא עניין של הסתכלות. אני התלבטתי עם עצמי עשרות ומאות פעמים מהו רוצה ממני? מצד אחד הוא אוסר הומוסקסואליות ומעניש בצורה הכי חמורה על עוון זה, מצד שני הוא ברא אותי ככה ועוד רבים כמוני. האם זה משחק מכוער ואבוד מראש וכל מהלך שאני אעשה יהיה מבחינתי שחמט.אני אדם דתי אמיתי, וכמובן מאמין באמונה שלימה בבורא עולם. ברור לי שלא כל דבר אני יכול להבין את מעשיו ואין לי תשובה לכל שאלה של למה. כאדם מאמין אני לא חייב לקבל תשובה לכל דבר, והרבה דברים ביהדות אני מקבל כי ככה כתוב וככה מקובל מתורה למשה מסיני. אבל, אני הומוסקסואל וברור לי מה התורה כתבה על זה ולכן אני כן שואל למה ואני מנסה להבין ולקבל תשובה. כאדם מאמין אני מקבל את זה שכולנו נולדנו בצלמו. האמונה הפרטית שלי מאוד עוזרת לי לעבור הרבה דברים בחיים גם את כל הספקות שהעליתי במאמר. אולי אם הכל היה מובן לי זה היה קל? יתכן אבל עצם זה שאין לי תשובה לכל דבר מחזקת את האמונה שבי. האמונה העיוורת שאיני זקוק לכל דבר הסבר. על זה אמר רבי מנחם מנדל מקוצק:
"נסתרות דרכי ה' - וכך צריך להיות. אני לא הייתי ממליך על עצמי בשום פנים אלקים שדרכיו מובנות לכל טיפה סרוחה". ברור לי שלא מדובר פה בהתעללות או באכזריות כלפי וכלפי אנשים כמותי. אני נולדתי ככה. ואם היו שואלים אותי אין לי ספק שהייתי בוחר אחרת. לחיות כסטרייט כרוב העולם בהחלט מקילה על חיינו. אבל המצב אינו כך ולא נתון ואף פעם לא היה נתון בידיי. היתכן שנולדתי ככה ומצד שני אני אמור ללבוש חגורת צניעות עד סוף ימיי? את זה אני ממש לא מקבל גם כאיש דתי המאמין כי ככה נולדתי וכך אורח חיי צריכים להיות לפי צלמי ונשמתי האישית. כאדם דתי אני משתדל לקיים תורה ומצוות במקסימום שאני יכול. כאדם מאמין, אני מאמין באל אחד ובדברו בציוויו במעשיו לטוב ולרע. כשם שאדם צריך לברך על הטובה כך חייב לברך על הרעה. וככה אני נוהג. וכאדם. אני משתדל להיות בן אדם טוב ולקיים את "ואהבת לרעך כמוך" ואת "כל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".בעצם כיבוד שני מצוות אלו הוא מקיף המון תחומים באדם מצפונית וערכית ולא משנה מהם נטיותיו הוא בן אדם אמיתי. כבן אדם אמיתי סטרייט או הומו אני בהחלט ראוי ללכת עם ראש מורם גם כאדם דתי ומאמין עם מפתח הפותח את כל השערים לכל מקום שבו ארצה להכנס.
אני אסיים בדבריו של רבי שלמה אבן גבירול:
"מי שהיו בו שלושה דברים, כבר נשלמה אמונתו: כשהוא רוצה - אין רצונו מוציא אותו אל השקר, וכשהוא כועס - אין כעסו מוציא אותו מן האמת, וכשהוא יכול - אינו שולח יד במה שאינו שלו".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
