שאלה כבדה ורצינית שהרבה התחבטו בה והמחלוקת נשארה בעינה. אני מסתכל כדתי והומו מהצד על השאלה הזאת. על מה ולמה נלחמים להשאיר את הקשר החזק של דת ומדינה מה היה כל כך נורא אם היו מפרידים בניהם. פרנק הרברט אמר כך:
"דת דורשת כמה יחסים דיכוטומיים. היא צריכה מאמינים וכופרים. היא צריכה את אלה שמכירים את המסתורין, ואת אלה שרק פוחדים ממנו. היא צריכה את השייכים לקבוצה ואת אלה שלא. היא צריכה אל ושטן. היא צריכה את המוחלט והיחסי. היא צריכה את זה שאין לו צורה ואת זה שכבר יש לו צורה". אני שואל האם היא צריכה גם מדינה? כדתי שטעם גם מהמגזר החרדי אני מסתכל בפליאה על מלחמתם של החרדים. הם לא מחזיקים מהמדינה כמדינה שהיא ציונית חילונית. הם לא סומכים על הרבנות הראשית ולא יכנסו מוצרי מזון בהשגחת הרבנות. לכן התרבו מערכות הכשרות השונות. אם זה המצב הם כבר הפרידו את הדת מזמן. אלא מה, החיבור הוא בדברים הנוחים להם, בחירת דיינים שנמצאים אך ורק תחת פיקוחה של מדינת ישראל כמו כן רבנים ראשיים רבני עיר וכל שירותי הדת הקיימים במדינה. כמובן שיש את כנסת ישראל שהוא מקור כוח בלתי נדלה. המגזר החרדי אינו יכול לוותר על עוצמת כוח כל כך אדירה ולכן הם החוט המקשר בינם לבין מדינת ישראל. הציבור המזרחי/כיפות סרוגות הרבה יותר מינורי לעומת הציבור החרדי ואת הפסיביות המרגיזה שלהם אנחנו רואים בנציגיהם לכנסת הפועלים כעסקנים מהסוג הזול ביותר. הפרדה דת מהמדינה האם היא כל כך נוראית? לחרדים אין מדינה ולכן אין מה להפריד ולמזרחי לא משנה כן או לא כל זמן שהם עסוקים בעניניהם האישיים. ההפרדה תתן חופש דתי וחופשה מדת. המושג של כפיה דתית תעלם, איש איש יחיה כרצונו. או כמו שאוהבים להגיד איש באמונתו יחיה. אני כדתי משלם המון כסף עבור בתי ספר ילדי הלומדים במסגרת דתית, אני כדתי אורח חיי יקרים מאילו שאינם דתיים. האם ההפרדה תשנה לי את זה התשובה היא לא. המגזר הנשי תהיה אחת המרוויחות הגדולות ויפחתו עגונות אומללות שבעליהן האכזריים אינם נותנים להן גט. כהומו, ההסתכלות שלי היא שיהיה קל יותר בחוקי כנסת ועירוניים. אימוץ ילדים לחד מיניים, הקמת משפחות מבני אותו המין(אני תמיד צועק וגם כאן אני אצעק לכו והקימו משפחות הביאו ילדים שלא תשארו ערירים חס ושלום שהוא קללתו הנוראית באדם). האם זה אמור להפריע לנו כמדינה? הרווח של מדינה דמוקרטית תחת כותרת איש באמונתו יחיה כמוטו נותן לנו חיים הרבה יותר יפים ללא שנאה ויותר סבלנות. הדבר היחיד שכן אני דוגל בו הוא שמדינת ישראל כמדינה חייבת להיות מדינת היהודים כי רק על ידי מדינה יהודית אחווה ובלי שנאת חינם אנחנו יכולים להתקיים כעם. התבוללות יכולה להרוס את עצמנו מבפנים. יהודי ארצות הברית חיים יפה עם הפרדת הדת מהמדינה אין סיבה שאנחנו לא נלמד מהם. המדינה קמה כתשתית למתחם יהודי וכך ראוי שנשמר אותה. דת היא דבר פרטי ואין סיבה לכפות או להשניא על אף אחד. ישנם המון דברים יפים בדת, דת היא לא רק שחורים, דוסים, פנאטים, המקיימים יחסי מין עם חור בסדין כמו שמספרת האגדה האורבנית והמצחיקה. בדת ישנם דברים נפלאים, תפתחו פעם את ספר הטלפון של המגזר החרדי החלק הראשון מוקדש לרשימת גמחי"ם בציבור החרדי. אפשר רק להתפעל מכמויות הגמחי"ם המחסה את כל התחומים גם בדברים הקטנים ביותר כמו גמ"ח מוצצים, תרופות, חיתולים כל תחום שרק תעלו על הדעת. העזרה וההתנדבות היא דברים הראוים להערכה. כשאני רואה את הכבוד שילדי רוחשים למוריהם והדיבור למחנכים בגוף שלישי הדיסטנס בין מורה לתלמיד גם ראוי להערכה. הצניעות ואני לא מדבר רק על בגדים צנועים אני מדבר על צניעות כדרך חיים הנמצאת בחלק גדול של המגזר הדתי והחרדי ראויה להערכה. לא הכל שחור ולבן. הדברים המכוערים תמיד יאפילו על הצדדים החיובים ויש הרבה מהם. הפרדת דת מהמדינה לדעתי, יאצילו ויבליטו את הדברים החיוביים שבמגזר הדתי ויראה אותם באור בוהק וצלול יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
