דתי מיוסר וגאה

בוא ניהיה כנים עם עצמנו האם אי פעם נוכל להגיע לשלמות בעיני אחרים? האם אנחנו פגומים בגלל נטיתינו?

נקח אדם דתי מאמין שרוצה להגיע לשלמות בדת. ומהם הכללים הבסיסים? תפילות שחרית מנחה וערבית במנין,(בבית הכנסת) להשתדל בקיום תרי"ג מצוות, קביעת עיתים ללימוד תורה. ונניח הוא עושה את כל הדברים האלו והוא מדקדק בכל פסיק בדת האם הוא יהיה מושלם? בעיני אחרים בוודאי שכן, בעיני עצמו לא ולא. האם אם החברה הדתית שבו האדם המושלם בדת היו יודעים שהוא הומו מה אז היה היחס? הרחקה זלזול השפלה כי הוא לא מושלם הוא פגום ואנשים פגומים מבחינה דתית לדעתם אינם יכולים לחיות ולשהות בחברתם. בוא ניקח את הצד השני. אנחנו בארון ומנסים ללכת בדרך אלוקים ואנחנו מקפידים לשמור על כל סייג בתרי"ג מצוות ובעיני החברה אתם שלמות האם גם אז נרגיש פגומים? בבודאי שכן. הנטיה שלנו או בוא נדבר על הילד בשמו "אנחנו הומואים" הומו דתי תמיד ירגיש פגום לא מושלם עם חסרון ביהדות. אנחנו חושבים מחשבות לא טהרות על גברים, אנחנו מאוננים ומשפיכים זרע לבטלה, יש החוטאים במשכבי זכר. מזה עושה אותנו? פגומים!! לעולם לא נרגיש טוב עם עצמנו. אבל תמיד אני אומר לעצמי. אני בן של אלוהים לא פחות מכל הכביכול המושלמים. אני מתפלל  אני משתדל לקיים את המצוות אבל.... אני הומו אז? אז בעיני החברה ובמיוחד החברה הדתית אתה מסומן. וגם מבחינה אישית תמיד תרגיש חסר