דתי מיוסר וגאה
אני גבר בשנות הארבעים דתי נשוי +4 בנים והומו.
אני מכנה אותנו קהילת האילמים כי ההתמודדות היא אך ורק בנינו לבין עצמנו ללא יכולת לשתף אף אחד. מטרת הבלוג הוא לשתף אותכם במה שעובר עלי ולחזק ולהתחזק ע"י אחרים אשר נמצאים באותו מצב. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2007
 מתי נחצה את גבול ההקרבה?
בעקבות ויכוח שהיה לי עם גבר במצב אישי מאוד דומה לשלי. ההבדל בני לבינו שאת גבול המעשי ביחסים אמיתיים הוא לא עבר באשר אצלי הוא נחצה לפני זמן רב. ברור לכם שאנשים במצב שלנו ואשר בוחרים לחיות את חייהם בצורה כזאת אנחנו מקריבים המון. להיות הומו ולחיות כנשוי הוא קשה מנשוא. אבל זאת בחירה שלנו. במקרה שלי אני בוודאי החלטתי להקריב, להקריב למען אושר ילדי שיחיו בסביבה בריאה וטובה. במגזר הדתי אם הייתי נפרד על רקע אישי כשלי ילדי היו מסומנים בחברה שבו הם גדלו וגודלים. לא יעלה על הדעת להיות "אחר" במגזר בלי שתפגע. אני הבאתי ילדים מאהבה וכל האחריות היא שלי. הם באחריותי שיגדלו בסביבה טובה באוירה טובה. סביבה דתית בהרבה מקומות החשש הגדול הוא"מה יגידו". מה יגידו המשפחה והשכנים הידידם וסתם אנשים שתמיד שמחים לרכל בזמן סיפורים חמים המתרחשים במגזר הדתי. ואז כמובן שאלת השאלות מגיע. איך הם יתחתנו? מי ירצה להשתדך איתם. הבאת ילדים לעולם הבאת אוצר ואתה חייב להם הכל ולשמור עליהם מכל רע ולשמר אותם בצמר גפן בעיקר כשמדובר במגזר הדתי. אבל עד מתי? מתי נחצה הגבול מקורבן למקריב? היום במבט לאחור עשיתי נכון. ילדי בוגרים מאוד קשורים ואוהבים וגם אם אחליט היום לעשות מעשה אין לי ספק כי הם יתמכו ויהיו לצידי בכל דרך שאבחר. האם אני אומר לגברים צעירים ממני עם ילדים קטנים במגזר הדתי לעשות מעשה? בוודאי שלא כי לעולם לא תדעו איך ילדיכם יספגו ויפגעו מזה ומה זה יעשה בעתיד. הבאנו ילדים לעולם מחובתינו לשמר אותם מכל דבר וכשהתבגרו הם יהיו בחזקת עצמם ואז תעשה את חשבון הנפש שלך לאן אתה ממשיך הלאה.
| |
| כינוי:
מין: זכר  |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
