דתי מיוסר וגאה
אני גבר בשנות הארבעים דתי נשוי +4 בנים והומו.
אני מכנה אותנו קהילת האילמים כי ההתמודדות היא אך ורק בנינו לבין עצמנו ללא יכולת לשתף אף אחד. מטרת הבלוג הוא לשתף אותכם במה שעובר עלי ולחזק ולהתחזק ע"י אחרים אשר נמצאים באותו מצב. |
| 9/2007
 האם אנו חולים?
נניח שהיו שואלים אותי טרום לידתי האם אני רוצה להיות בעל נטיה לגברים? אני מניח שתשובתי הייתה בוודאי שלא. להיות ולחיות כרוב העולם הרבה יותר פשוט מאשר לחיות עם שוני מהרוב הקיים. אבל לא שאלו אותי ולא התיעצו איתי. אני "נולדתי ככה". לא נדבקתי לא חליתי במחלת ילדים וכתוצאה מכך חליתי בהומוסכסואליות אני פשוט נולדתי כפי שאני. אין אפשרות לשנות את אישיותינו. שמעתי הרבה שרוצים לשלוח את ה"חולה" לטיפולים פסיכולוגים, פסיכיאטרים, שטויות!!! ככה נולדנו וככה נמות ואין לאף אחד הכוח לשנות את המצב הקיים. כאדם מאמין אני מאמין גם שאלוהים ברא אותנו ככה. למה? אין לי תשובה. אבל אין ספק שזה מולד. כאדם אופטימי בטירוף אני מסתכל גם על הצד החיובי שבדבר. כשאני מקיים קשרים עם גבר יש לי הנאה עילאית, זה גם משהו לא? ע ם כל הקשיים שלחיות בשני עולמות זה מצב קשה במיוחד. יש לי ילדים מופלאים, יפים מחונכים מוצלחים. זוהי מתנה מופלאה לאדם שחי בקשיים שבהם אני נמצא. להכנס לחדר לראות אותם ישנים ולומר לעצמי היה שווה. אני מנסה לנתב את חיי בין לבין . בשורה תחתונה, עם הבחירה שאני בחרתי לחיות את חיי אני ורק אני צריך לשאת בתוצאות. בסכומו של דבר ופה אני חוזר להתחלה. אנחנו לא חולים! אנחנו לא סוטים!!! אנחנו בני אדם כמו כל אחד אחר בין אם הוא סטרייט, הומו, שחור או לבן. כולנו עם נשמות רגשות חושים ותחושות. כן, וכולנו ילדיו של אלוהים כי בצלמו נבראנו ואת זה אף אחד לא יכול להגיד שלא. אז עזבו אותי צדקנים מאוסים בכל אחד יש פלוסים ומנוסים ושכל אחד יסתכל על עצמו במראה ויחשוב איך הוא יכול להיות דבר ראשון בן אדם טוב, אך כך בא השאר.
| |
| כינוי:
מין: זכר  |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
