I'm feeling half alive but I know one day You and I will be free..

דרכים מעוקלות, זה כל מה שאני רואה סביבי.

ושוב הדרך שלי לא ברורה.

מתפתלת לי והופכת למבוך.

איך כל העשבים הופכים בבת אחת מכשולים מעל רגליי..

ושוב אני מגיעה לאותו הפיצול, כל השבילים מובילים לירידות.

אני ממש לא יודעת לאן ללכת, כי הכל כל כך קר ואפל.

כל דרך נראית לי חשוכה מהשנייה, והעיניים משוטטות, מחפשות עניין - באמת חסרה לי דרמה בחיים.

כל שביל אפר או כל שביל משורטט - רק גורם לי להוציא אנחה כבדה יותר.

יש אינסוף אפשרויות, אבל מכאן הכל נראה ככביש הסולל אותי לשגיאה אחת ענקית.

וכשאני מביטה מאחורי, אני רואה את קו האופק נחמק לאט-לאט. הכיוון ממנו באתי כבר לא ברור.

פתאום ההליכה קדימה נראית לי כחזרה אחורה.

אני רק מרגישה את הפער.

אני לא מפסיקה ללכת בדרך חסרת כל.

במילא העולם הזה עגול,

קדימה - אחורה, במילא הכל מוביל לאותו מקום.