<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Send a heartbeat to the void that cries trough you</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183</link><description>I&apos;m almost alive, and I need you to try, And save me..</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 valRAWR. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Send a heartbeat to the void that cries trough you</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/83/91/46/469183/misc/11640898.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12539442</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז עוד מעט מסיבת סיום, ואח&quot;כ אני מסיימת בשעה טובה ובהצלחה &quot;רבה&quot; את שתים עשר שנות הלימוד שלי...
ואז שנה עם אהובי ואילת איתו.

אז אני לא מתלוננת.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 06 Jun 2011 18:46:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12539442</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12539442</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12441903</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם זה ייגמר, אני לא יודעת איך אני אמשיך ואעבור הלאה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Apr 2011 23:34:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12441903</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12441903</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12378006</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;I need a doctor to bring me back to life.



מה יש לי, אני אמורה להיות שמחה, מאושרת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Mar 2011 18:20:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12378006</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12378006</comments></item><item><title>אכזבה, ואהבה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12339579</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;את, איכזבת אותי. אה כן, גם אותה. זוכרת אותנו?
אנחנו איתך מהיום הראשון שהכרנו.
ומה את שמה עלינו עכשיו? חחחח
את מצחיקה אותי... וכמה שזה מצחיק - זה עצוב.
אני יכולה להגיד לך שאני לא אמשיך להיות כאן בשבילך, אבל אני יודעת שזה לא ככה.
למרות הכל, אני תמיד אהיה פה בשביל כל אחד, אפילו עבור מישהו שפגע בי,
אז גם בשבילך... וחבל לי כ&quot;כ שאת לא מעריכה את זה.
ואני רק מחזקת ומחזקת אותך כבר 6 שנים... וכבר לא אכפת לי, אבל לי, עדיין אכפת.
וחבל, אבל בסך הכל, זו החלטה שלך.

ואני מאוכזבת מעצמי בין היתר על כל הקטע הזה... וחבל לי שזה לא כמו פעם.
אבל אני צריכה להשלים עם זה, כי אין כבר מה לעשות עם זה.
לפחות יש לי את חבריקו לצידי, שהאהבה בינינו גורמת לכל השאר... להעלם.
-
ואתה, אני מפחדת לאבד אותך אחרי היום ההוא.
נכון שאתה תמיד מאחר לי, נכון שאתה לא יוזם כלום ושום דבר..
ונכון שאני תמיד מתעצבנת עליך על זה, ונכון שממש התאכזבתי שהיינו אמורים לצאת מהעיר בשבע, והיית פה אחרי עשרים דק&apos;...
אבל לא יכלתי לבקש מישהו יותר טוב ממך...
שיבין אותי ולא יהיה איתי כל היום.
אף בן זוג אחר לא היה מבין את ההחלטה שלי לר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Feb 2011 16:43:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12339579</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12339579</comments></item><item><title>עומס.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12313450</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איזה עומס...

יום שני נגמר המלווה,
יום שלישי בגרות, ואז קפהקפה עם ה-בננות.
ואז יומיים עם הגברים של חיי.
רביעי יום כיף עם אחי,
חמישי יום כיף עם אהובי.
שישי בטח עבודה.. ואולי שבת.
ואז להרשם לחדר כושר.

טוב לי בחלקי.
רק שאני קצת מתגעגעת, ומצטערת.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 09 Feb 2011 10:07:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12313450</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12313450</comments></item><item><title>אבא...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12277458</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתה אחת הסיבות העיקריות להתפתחות האדישות שלי.
אני זוכרת שהייתי קטנה, והיה יום עצמאות אחד, ויום אחרי הצטלמנו והתחלתי לבכות כי צילמת את אחי עם יותר צעצועים ממני..
אני זוכרת טוב איזה ריב אחד שהיה לכם, בכניסה לבית.
אני זוכרת שנסענו לבקר אותך באיזה מקום רק כשזה קרה לך...
אבל אני בכלל לא זוכרת את היום, את התקופה, כשזה קרה לך.
אבל אתה הבאת את זה על עצמך. אתה החלטת להתחיל עם זה, ולהמשיך עם זה...
ולבסוף - היית צריך לאכול את הדייסה שבישלת, ואתה צריין צריך לעשות את זה.
לא ראיתי אותך ממש הרבה זמן, מהחופש הגדול של 2008, כשהייתי בסוף כיתה ט&apos;.
ואתה מתקשר... והיא מקצרת את השיחות איתך... ואני לפעמים עונה לך ומדברת איתך באדישות,
ולפעמים משתיקה את הטלפון ובכלל לא עונה. כי אין לי כוח אליך.
אבל אחרי שניתקת כבר, ולא עניתי לך, אני מתחילה לחשוב... ואז לעזוב את זה בצד.
וזו אחת הפעמים היחידות שדהתחלתי לנתח את זה.

&quot;את הבנאדם היחיד שנשאר לי בעולם הזה...&quot; וזה באמת נכון.
כי אין לך לא את אמא שלי, לא את אמא שלך, לא אף אחד. אני היחידה שנשארתי לך,
שעדיין... אוהבת אותך.
ולמרות שאני יודעת, שאתה כבר כמה ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Jan 2011 20:05:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12277458</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12277458</comments></item><item><title>קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה, מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12259297</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הצחיק אותי, ומצחיק אותי עכשיו עוד יותר, שניסית להשתוות אליי.
ואתה, בכלל...
-
מדהים כמה סוגי התמכרויות קיימות. יהיה קל מדיי אם זה יהיה רק סמים, אלכוהול וסיגריות.
לדעתי, החלק הכי קשה להיגמל מהרגל, הוא הרצון לכך.
יש סיבה שאנחנו מתמכרים, נכון?
לעיתים תכופות מדיי, דברים שמתחילים כחלק רגיל בחייך, מתישהו,
עוברים את הגבול לחוסר שליטה אובססיבי וכפייתי.
אנחנו מחפשים את הריגוש, שגרום לכל השאר...
להעלם.
העניין בקשר להתמכרות הוא, שאף פעם הסוף אינו טוב.
בגלל שבסופו של דבר, הדבר שסימםם אותנו -
מפסיק לתת תחושה טובה, ומתחיל ל כ א ו ב.
בכל זאת, אומרים שאינך נגמל עד שלא תגיע לתחתית.
אבל איך אתה יודע שהגעת לשם?
כי לא משנה כמה משהו פוגע בנו...
לפ]עמים להניח לזה -
מכאיב יותר.



תגידי,
למה יש עלייך?




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Jan 2011 16:49:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12259297</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12259297</comments></item><item><title>וואו..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12215251</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חמישה חודשים עם אהובי...
לא הייתי מאמינה.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Dec 2010 16:36:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12215251</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12215251</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12199032</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למרות הכל,
במקום מסויים בפנים...
אני עדיין מתגעגעת.

-

הוא בוחן אותי, סופר את מספר הנפילות, את כמות הפציעות, ומרכז את נהר הדמעות.

אולי יבוא יום ואוכל להוכיח לו,
כי כל מספר הנפילות הוא גם מספר העליות.
שכל כמויות הפצעים הן גם כמות הגלדים. שכל אגמי הבכי, הם גם ימים של חיוכים.
ואולי אוכל להוכיח שהשמש הזה לא כ&quot;כ טובה ונעימה,
כל חימום שלה יכול להפוך שריפה.
ואולי הדרך שלי היא לא בחיפוש אחר האשמות,
אני שוב לא יודעת לאן לפנות.
ואני לא נפטרת מהשאלות ע&quot;י אמירה שאין תשובות.
ניצבת מול עצים מתים חסרי עלים,
שואפת אוויר קר שמקפיא את כל גופי.
מתרכזת בדרכים שמחכות לפני.
נושפת בחוזקה ומבט רציני על פני,
&apos;אולי כדאי שאחכה כאן, צעד קטן יכול לשנות את חיי.&apos;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Dec 2010 22:53:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12199032</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12199032</comments></item><item><title>אבא.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12163751</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אבא אני רוצה לעמוד מולך,ולהאמין שאתה אבא טוב.
אבא אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי,ככה סתם, אבא טוב..
אבא אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי,שלמסע הזה יהיה סוף טוב.
שכל מה שאני עובר בדרך -יהפוך חולשה לעוצמה גדולה.
אבא אני רוצה לחזור אליי,ולמצוא אותך שם איתי.
במקור שלי אני טוב גמור, אבא..
ושם אני מאמין לעצמי
יונתי בין חגווי הסלע ,השמיעיני את קולך.
תשירי לי שיר חדש חדש..
שיאיר ליבי ואת מיתרי.


לפני כמה ימים היו לי 4 שנים בישרא, וואו. חחחחחחחחחחחחחחחח.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Nov 2010 16:59:00 +0200</pubDate><author>ler4ik93@walla.com (valRAWR)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469183&amp;blogcode=12163751</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469183&amp;blog=12163751</comments></item></channel></rss>