קודם כל אני ממש מצטערת שלא עדכנתי, ממש ממש ממש..
פשוט עם כל ההדרכה והריקוד, ושלא נדבר על הלימודים.. בקושי נשאר לי זמן.
אני מנסה למצוא, אבל זה קצת בעייתי... וגם המחשב לא עבד כמה זמן..
בקיצור חתיכת סרט.
אז אני אשתדל להתחיל לעדכן יותר, כי יש פה קוראים.
(כן, אני מתפלאה אבל יש פה קוראים. שהתגובות הנזעמות שלהם בעצם גרמו לי לכתוב עכשיו,
ואתם גם לא מבינים כמה זה שימח אותי לדעת שיש מישהו שאפת לו).
בכל מקרה דיי לחפירות,
תהנו מהפרק.
דן חייך.
"אז מה, את לא מתכוונת להזמין אותי להכנס?" הוא קרץ.
טלי: "אה, אתה צודק, סליחה."
דן: "איזו יפה את. התלבשת ככה בשבילי?"
טלי: "אה.. מה? לא.. מה אתה עושה פה בכלל?" היא חייכה בזיוף.
פעם היא רצתה אותו, כשהוא עוד היה עם שיר, אבל עכשיו..
עכשיו זה כבר עבר. זה כנראה היה סתם חשק זמני,
ועכשיו הוא פשוט מושך אותה. לא יותר.
דן: "את יודעת טוב מאוד"
הוא התקרב אליה והתחיל לנשק את צווארה באיטיות.
טלי: "דן..."
הוא המשיך.
טלי: "דן.. דן תפסיק..."
דן: "מה? לא נעים לך?"
טלי: "זאת שיר..."
דן: "אני ושיר כבר גמרנו. אין יותר כלום. זהו."
טלי: "היא אוהבת אותך."
דן: "מעניין לי את הזי...-"
טלי: "דיי. אותי זה מעניין. היא חברה שלי."
דן: "יייאאאלללה... חברה שמחברה, אם זה היה מעניין אותך לא היית עושה את זה מההתחלה."
טלי השפילה את מבטה לרצפה.
דן תפס בידה ומשך אותה על הספה.
אחרי כמה שניות טלי כבר הייתה בלי הבגדים העליונים, ודן נשאר רק בבוקסר.
דן: "מה זה הרעש המעצבן הזה?"
טלי: "בטח סתם מישהו עולה במדרגות"
דן: "כל כך קרוב?"
טלי: "כנראה.."
לפתע הרעש התחלף, לרעש של מפתחות מצלצלים.
המנעול סובב..
-
ישבתי בחדר מול המחשב והבטתי במסך לבן.
לא היה לי כח לכלום,
הייתי כל כך מאוכזבת שלא הצלחתי לתפקד בכלל.
'איך הוא ברח ככה? באמצע הנשיקה הזאת? למה הוא היה חייב להרוס הכ?'
בלי להרגיש הדמעות החלו לזלוג והרטיבו את השולחן שלי.
לקחתי חולצה שהייתה זרוקה על הרצפה והנחתי אותה על המקום שנרטב, כי לא היה לי כח לנגב.
חלונית המסנג'ר בצבצה.
shAhar132@hotmail.com ביקש להוסיפ אותך לרשימת המסנג'ר שלו/ה."
אני אף פעם לא מביטה בכתובות כשאני מאשרת,
בגלל זה בכלל לא שמתי לב מה היה כתוב.
לחצתי 'אישור' ומיד נשלחה הודעה:
shAhar: דנה?
דדדדננה: מי זה?
shAhar: שחר...
דדדדננה: הא..
shAhar: את כועסת עלי?
דדדדננה: לא..
shAhar: בטוח? במאה אחוז?
דדדדננה: כן..
shAhar: למה את כזאת יבשה?
דדדדננה: לא רוצה להגיד משהו לא נכון, שלא תברח לי.
shAhar: למה את כזאת רעה?
דדדדננה: אני רעה?! אתה יודע בכלל איזו הרגשה נתת לי??
shAhar: אני יודע ואני מצטער, את בכלל לא מבינה עד כמה..
דדדדננה: נכון.
shAhar: מה נכון?
דדדדננה: אני באמת לא מבינה.
shAhar: הא.. וגם תאמיני לי שזה היה למטרה טובה. \=
דדדדננה: מה??
shAhar: זתומרת.. זה שהלכתי..
דדדדננה: שברחת*
shAhar: שהלכתי** באמצע.. זה היה למטרה טובה..
דדדדננה: מה שתגיד.
shAhar: את עושה משהו היום?
דדדדננה: תלוי, בשביל מה?
shAhar: להפגש איתי?
דדדדננה: אני עסוקה.
shAhar: ואם אני סתם שואל?
דדדדננה: אז אני לא עסוקה.
shAhar: נו דנה בחייאת!
דדדדננה: מתי?
shAhar: בשש ככה?
דדדדננה: טוב.. תבוא אלי בשש.
shAhar: סבבה! :)
דדדדננה: ביי..
קמתי מהמחשב והלכתי לכיוון הארון.
הוצאתי משם מכנס ג'ינס קצר וגופית סבא לבנה.
נעלתי את הכפכפי אצבע הלבנות ויצאתי החוצה לסיבוב עם מוגלי, הכלב שלי.
-
"טלי למה את לא עונ..." היא נעצרה.
דן וטלי קפאו במקומם.
...: "ט..לי.."
היא הסתובבה, יצאה מהחדר וטרקה אחריה את הדלת.
טלי: "ד..דן... אני..." דן: "עולם קטן הא?"
טלי: "תלך מפה בבקשה."
דן: "אבל מה אני עשיתי?!"
טלי: "יותר מדי. עוף מפה."
דן יצא מפתח הדירה.
טלי ישבה על הספה, עדיין בקושי לבושה,
מביטה בטלוויזיה הכבויה.
היא שמה על עצמה את המכנסון הורוד והטופ, לבשה מעל חולצה קצרה, גזורה שחורה,
ויצאה מהר החוצה.
-
'אני פשוט לא מאמינה... אני פשוט...'
בלי לשים לב היא כבר הייתה לפחות במרחק של 15 דק' מהבית של טלי, ו30 דק' מהבית שלה.
היא ירדה במהירות לחוף הים והמשיכה ללכת.
'היא הלכה בלי להביט קדימה, ולאט לאט כבר הרגישה איך היא הולכת על אדמה רטובה.
היא הגיעה למים בלי לשים לב בכלל.
המים כבר הגיעו לה עד הברכיים והרטיבו את קצה השמלה שלה.
היא יצאה בעצבים מהים ובעטה במים.
היא המשיכה ללכת על החוף.
"אאאח כוסעמקק!!"
...: "את בסדר חמודה?"
היא הרימה את מבטה.
"בן זונה..." היא סטרה לו.
אני יוצאת מחר לטיול ואני לא יודעת מתי אני חוזרת..
אם אני אחזור עד הערב אני אשתדל להעלות את הפרק כבר מחר,
אם לא הוא יעלה מחרתיים..
-
עוד דבר,
בקשר לקבועים-
כל אחד יכול להצטרף,
אבל לינק יקבל רק מי שייתן..
אם אתם רוצים להיות רשומים בקבועים בלי לינק פשוט תרשמו שם או כינוי בפוסט של הקבועים.
שיהיה לכולנו סופשבוע נעים (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
