אני לא מתכוונת לבקש סליחה קולקטיבית, כאילו מכל מי שפגעתי בו.
אני יודעת שאם פגעתי במישהו אני אבוא ואבקש ממנו אישית,
אחרת זה לא שווה את כל זה.
סליחה צריכה לבוא באמת מהלב, ולא סתם ככה כי בתאריך הזה מבקשים סליחה.
אז הנה, יום כיפור הגיע, ועוד לא ביקשתי סליחה.
ניסיתי לחשוב הרבה ממי אני צריכה לבקש סליחה ולמה,
ואני כל הזמן מפחדת לפספס את האנשים שבאמת פגעתי בהם.
אז נכון שיש גם אנשים שבטוח פגעתי בהם בלי כוונה ובלי לשים לב,
אבל את זה אני לא יודעת כנראה.
אז אם יש אנשים שאני צריכה לבקש מהם סליחה זה החברות הטובות שלי,
וידידים שלי, וכל האנשים שקרובים אליי ממש,
שהיו שם בשבילי וסבלו אותי עם כל השטויות שלי, וגם כל הדברים הרעים שבי.
אז עכשיו באמת סליחה. אבל באמת, מהלב, מהאנשים שאולי פגעתי בהם.
השנה האחרונה עברה במהירות, והנה הגיע שוב יום כיפור.
כבר מכיתה ד' אני צמה, וששואלים אותי למה אני לא ממש יודעת מה לענות.
זה בעיקר בגלל האמונה, שזה מאוד חשוב לי, וגם בשביל עצמי.
מי יודע, אולי זה באמת יעזור לי לכפר על הדברים הרעים שעשיתי השנה.
כל שנה אני מחפשת מחדש איך לעבור את הצום בקלות ובלי להישבר,
בגלל שאני יודעת שאסור לי.. וזה הכל עניין של כוח רצון, ולא שומדבר אחר.
אם אני מחליטה שאני אצום את הכל אני אצליח, ולא משנה מה יהיה.
אז אם יש משהו שאני באמת יכולה לאחל לכולם, זה צום קל ומשמעותי.
כי הצום לא רק צריך להיות קל, אלא שגם הוא יוכל לכפר באמת על כל המעשים הרעים.
אז בנימה זו אני אסיים את הפוסט כאן,
ואני מקווה שבאמת יהיה לכולכם צום קל. ולא רק קל, אלא משמעותי (:
דנה בננה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*דנה בננה*