אני מרגישה כ"כ חרא, נמאס לי מהחוסר ביטחון הזה

אני לא סומכת על עצמי ועל הכוח שלי, אני לא מאמינה שאני יכולה..

נמאס לי מזה כבר, נמאס לי מהחוסר החלטיות הזה לגבי הכול

גם לגבי הביטחון, יש תקופות שהכול פורח אצלי ואני מאמינה בעצמי

ויש תקופות כמו שעכשיו (כחודש וחצי) שאני על הפרצוף, ולא יכולה יותר..

אני רוצה להינות בחיים האלה, אני רוצה לחוות, להרגיש, לנצל כל רגע בחיים,

לא לפחד, לכל הרוחות פשוט לא לפחד מכלום .

להיות חזקה באופי, לא לפחד להשמיע את דעתי, להחליט החלטות - הכי חשוב להחליט.. די להתלבטות .

אני רוצה לחזור לעשות דברים כמו פעם, ולא להתבטל ..

למלא את היומן שלי בעיסוקים, ולהגיע הביתה, לקפוץ למיטה ולישוווווון ..

להקפיד לעשות יוגה, גמישות הגוף, ריקוד, ארוחות בריאות, לקרוא ספרים, לצאת עם חברות, פשוט להיות אנייי !

להיות עם אנרגיות חיוביות כמו שתמיד היו לי.

והכי חשוב, לחזור להאמין באלוהים, ולא להתנדנד.. למה ככה, ולמה ככה...

כי משהתחלתי להתנדנד הכול על הפרצוף

פעם רק הייתי הולכת לחלון, מבקשת ממנו עזרה, וישר זה היה קורה

כמו קסם..

אני אוהבת אותך אלוהים, ומצטערת ! :)

תשמור עליי, אתה, אבא ואנחל... מלמעלה.

אוהבת אותכם הכי בעולם . ♥

סרשיבבבבבבבבבבלל!