היום היה יום מושלם.
אני לא מתכוונת ליום מושלם מבחינה שבכל היה מעולה, מרגש, כייפי ומיוחד, אלא שזה היה יום כמו שצריך להיות. ככה צריך להיות.
בלילה ישנתי בלי להתעורר.
החתול שלי ישן איתי בלילה.
החתולה העירה אותי בשעה 10:30, שזו השעה הכי טובה להתעורר בה.
צור התקשר. הולכים לסבאייה (עזבו אותכם, מילה של בנימינים).
צור אורן גל ואיתם היו שם. אני שמחה שלא היו אחרים מהקבוצה הזאת.
הם קנו סאבייה, אני קניתי ספרייט.
הלכנו לגן משפחקים ופשוט דיברנו, יושבים על הטנק הלא ברור שנמצא שם מאז ומתמיד.
בבית... נעזוב את הבית.
ירד גשם. הגשם הראשון שלי השנה. פשוט יצאתי החוצה ועמדתי ברחוב כמו מפגרת.
הלכתי לחדר לקרוא, אחרי מלא זמן שלא קראתי.
ועוד פעם ירד גשם.
זה כייף. לקרוא כשיש גשם.
בני דודים שלי באים היום. בנדוד שלי מתגייס. אני כל כך לא מפנימה את זה =\\ הוא לא יהיה בבר מצווה של אח שלי. אני לא יכולה לדמיין את זה אפילו.
יש בבית ריח טוב. התעוררתי עם מצב רוח טוב. ראיתי חברים, שאני מאמינה שהם באמת חברים. הם יהיו פה בשבילי, אני מניחה.
מדהים מה חולצה אחת מפול אנד בר יכולה לעשות. למצב רוח.
**
עריכה: שמתי שיר לבלוג. אני יודעת שזה מעצבן, אבל זה שיר טוב.