<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Highway to nowhere</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Xx..michelle..xX. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Highway to nowhere</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485</link><url>http://i88.photobucket.com/albums/k170/cheesey_07/femme_au_balcon.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8371956</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלוג בהפסקה.

כי פשוט נמאס לי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Jan 2008 14:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8371956</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=8371956</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8287664</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

אני לא רוצה לשמוע שאוהבים אותי
אני לא רוצה שיחטטו לי בחיים
אני לא רוצה שיהיו החברים-הכי-טובים שלי
אני לא רוצה יותר כלום

אני רק רוצה אותך
ואני לא יודעת איפה אתה
וזה הדבר הכי מחרפן
והכי מרגיז
והכי מבאס
שקרה לי
בכלל
.בחיים

kommst du?


  





Du.


Bist du gegangen?
Warum ist das nicht dieselbe
wie fr&amp;uuml;her?
Esist so gut
Ich habe&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 27 Dec 2007 17:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8287664</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=8287664</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8231341</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עדכון.. ותמונות שלי


סוף סוף, סיימתי לכתוב את כל החיבורים ל-UWC! 
אני לא מאמינה שאני באמת אעבור, אבל העיקר שניסיתי. במקרה הכי גרוע, אני אנסה שנה הבאה, ואם גם אז אני לא אתקבל- אני אדע שכנראה זה לא בשבילי.
אני לא בטוחה כמה טוב יצא לי, אבל עשיתי את הכי טוב שלי, ואם זה לא מספיק טוב, כנראה שאני לא מספיק טובה, ואני לא אצטער (הרבה). 


והחלק הזה של הפוסט מוקדש לעמיתי, שכרגע נמצאת בגן-שמואל, אבל היא בעצם חולה ולוקחת אנטיביוטיקה...
אז עמית, תרגישי טוב כפרעליך, והתמונות פה זה כדי שלא תשכחי איך אני נראית =]





התמונה המסורתית התיק הסקסי בעולם XD 


ככה זה עם כובע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Dec 2007 20:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8231341</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=8231341</comments></item><item><title>my &amp;quot;SWEET&amp;quot; 16</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8190282</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה רק גרם לזה להיות אמיתי יותר, מה שכתבתי קודם.

אני לא יכולה לקרוא את מה שיצא לי לפני שתי שניות מהאצבעות, כל כך ילדותי, חולמני, לא מציאותי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Dec 2007 14:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8190282</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=8190282</comments></item><item><title>יום הולדתים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8175584</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחר המסיבה של הבר מצווה של אח שלי, ואני בלחץ.
האמת היא שאין לי סיבה- חוץ מזה שאני מעצבת את האולם, אבל לא, מחר יש בי&quot;ס ומי יודע אם אני אספיק.
אני גם לא סגורה בקשר לתסרוקת. מה גרם לי לבחור אותה?

זה מרגיש כמו הפקת ענק, למרות שראיתי והייתי באירועים אחרים, ואני יודעת שהאירוע שלנו קטן, צנוע וכל כך, כל כך לא מאמץ. זה משהו קטן ופרטי.

אני רוצה לשים תמונות יפות, אבל מי יודע אם יהיו.





יום הולדת 16. באמת קשה לי להאמין. עוד חודש וחצי ושלושה ימים.

תמיד תמיד, אובכל מקרה-מאז שהכרתי את מרי-קייט ואשלי, רציתי מסיבה SWEET 16. תמיד חלמתי על היום הזה.

עד עכשיו.

עכשיו אני יודעת שזה חלום אמריקאי פלצני, וכמה שזה נשמע קסום ויפה, לי זה בחיים לא יקרה.
מגיל 10, אני והחברות של אז, תמיד דמיינו איך ניראה בגיל 16. איך יהיו החיים שלנו. כמה כיף נעשה, כמה נצא בלילה...
ואין קשר בין מה שחלמנו אז, למציאות של היום.

זה לא שאני לא רוצה את &quot;מסיבה&quot; כזאת יותר. אני כן, וזה באמת הדברים שרציתי מאז שאני קטנה. אבל לא תהיה, ואני לא הולכת לארגן אחת.
את מי אני אזמין?
מה לאנשים האלה ולחלום פקאצי אמריקאי ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 12 Dec 2007 17:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8175584</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=8175584</comments></item><item><title>עאעא ביל קאוליץ!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8108238</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


מעריצים, אנטי מעריצים:

אתם לא חושבים שהגזמתם קצת?
 
וזה עודיחסית מעט.






כל כך עצוב לי, כי המוזיקה שלהם מדהימה.
חבל שכולם שומעים, אבל לא מקשיבים.





עריכה:
קיבלתי שלשום את &quot;שריי זו לאוט דו קאנסט&quot;. 
יש כמה טובים, אבל קשה לי להגיד שזה אלבום מדהים.

לפני ששמעתי אותו מהתחלה עד הסוף, אהבתי אותם יותר.
צימר 483 הרבה יותר מוצלח לדעתי.

עריכה 2:
I&apos;m so over it&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Dec 2007 12:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8108238</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=8108238</comments></item><item><title>כל כך הרבה דברים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8063901</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל כך הרבה דברים אני רוצה להגיד, כל כך הרבה דברים עוברים לי בראש, שאני כבר לא יודעת מה לומר.
לא יודעת מה אני רוצה לכתוב.

אבל
אני יודעת שאני רוצה להגיד תודה, אבל לא יודעת למי, לא יודעת אם יש למי. 
אני יודעת שאני אוהבת אנשים שאני לא מכירה, וזה מסוכן.
אני יודעת שחבל לי עליה.
אני יודעת שאני אוהבת לקלל, אבל אף פעם לא מתכוונת לזה עד הסוף.
אני יודעת שאני חייבת, וגם רוצה, להמשיך בגתה.
אני יודעת שאני שלמה לגמרי עם השם החדש שלי.
אני יודעת שאני כל כך שמחה שיש לי את האומץ לשנות אפילו את הדבר שהוא הכי שלי.
אני יודעת שבית ספר היא השיטה הגרועה ביותר להקנות ידע.
אני יודעת שאין לי הפרעות קשב, יש לי פשוט חוסר עניין.
אני יודעת שפעם היה לי הרבה יותר עניין בדברים.
אני יודעת ביוק מה קרה ששינה את זה.

אבל אני לא יודעת איך זה קרה שנשארתי לבד.

***
ואם אני לא לבד?








פוסטפריצה של רוני מה-1.12
שהייתי חייבת להעביר לפה


אין לי כותרת מה תעשו לי? הא??!!?.....

אעאעאעאעאע אחרי כ&quot;כ הרבה ניסיונות כושלים!=[אבלסוףסוףהצלחתי לפרוץ לעפרי לבלוג יאייי ליXD 

עפרי,
כןכן עכשיו תורך ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 Nov 2007 17:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=8063901</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=8063901</comments></item><item><title>99 עובדות על עצמי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=7964479</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. אף פעם לא ניסיתי לכתוב99 דברים על עצמי.
2. אני חושבת שאני משעממת ושאני לא אצליח למלא את כל ה-99.
3. בשם שלי כולל השם משפחה יש 8 אותיות, ואני אוהבת את זה ואין לי מושג למה.
4. היומולדת שלי היא ביום האחרון של החודש הראשון.
5. מה שעושה אותי לבת 16 פחות חודשיים וחצי וארבעה ימים.
6.לא הייתה שנה שבה לא חגגתי את היומולדת שלי. השנה זו הולכת להיות השנה הראשונה.
7. אני באמת, אבל באמת, לא נהנית בבי&quot;ס.
8. הממוצע שלי בכתה ט&apos; היה 98.2. 
9. המורה אמרה את זה בכתה, ובחיים לא קיבלתי כזה שוק.
10. סבא שלי גר בברלין, והייתי שם 5 פעמים. 
11. פעמיים מתוך החמש הייתי עם חברה, בלי הורים.
12. אף פעם לא נדלקתי על מישהו ולא הייתי מאוהבת.
13. ובגלל זה אף פעם לא היה לי חבר.
14. מוזיקה זה נחמד, אבל אני בטוחה שאני יכולה להסתדר בלי.
15. אולי יהיה לי קצת קשה בלי טוקיו הוטל, שהם הלהקה שאני הכי אוהבת. 
16. אני שונאת את העובדה שהם הלהקה שאני הכי אוהבת, בגלל שבארץ לא יודעים להעריך את המוזיקה שלהם נכון.
17. סימפל פלאן הם הלהקה השנייה האהובה עלי, אבל רק מישהי אחת אשמה בזה ;]
18. אני חושבת שאני יודעת על סימפ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 Nov 2007 19:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=7964479</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=7964479</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=7943714</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היא בוכה ממש לפני הפנים שלי, היא כל כך רכרוכית שזה מגעיל, כאילו אם אני אגע בה אני ארגיש ג&apos;לי כזה. זה ממש דוחה. יש לה רק תלונות, היא לא קולטת והיא גם לא תצליח לקלוט שהיא גם לא בדיוק מושלמת. היא לא כזאת טובה בעצמה. היא אומרת שאני מפרקת את המשפחה, שהם במצב שהם כל יום נרדמים על השאלה &quot;מה לעשות עם הילדה הזאת&quot;, הם סובלים ממני כל כך- והאמת היא, שלא כל כך אכפת לי. חבל שרע להם, אבל מה אני יכולה לעשות. ברור שאני יכולה להיות יותר נחמדה, להיות קצת אכפתית. היא אומרת שאפשר ללכת לטיפול משפחתי, אבל היא לא הבינה משהו אחד, משהו שלא העזתי להגיד- אם לא רוצים את התוצאה של הטיפול, היא גם לא תגיע. ואני לא רוצה. ככה אני, וזהו.אליהם אני לא נחמדה בכלל ביחס לנחמדות שלי עם האחרים, אבל ככה אני, ואני לא יודעת למה זה קורה. ולא כל כך אכפת לי.
היא בכתה, וגם אני הייתי בדרך כלל מזילה איזשהי דמעה בנסיבות האלה, אבל אפילו לא רציתי לבכות. עד כדי כך קפא לי הלב, שלא משנה לי שאנשים מתפרקים לפניי ואומרים לי כמה רע להם ושאני היא זאת שגורמת לזה. וזה באמת לא הזיז לי משהו רציני. זה לא שאני הולכת מעכשיו לקחת את עצמי בידיים ולהחליט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 17 Nov 2007 18:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=7943714</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=7943714</comments></item><item><title>יום עם גשם (!)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=7877727</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום היה יום מושלם.
אני לא מתכוונת ליום מושלם מבחינה שבכל היה מעולה, מרגש, כייפי ומיוחד, אלא שזה היה יום כמו שצריך להיות. ככה צריך להיות.

בלילה ישנתי בלי להתעורר.
החתול שלי ישן איתי בלילה.
החתולה העירה אותי בשעה 10:30, שזו השעה הכי טובה להתעורר בה.
צור התקשר. הולכים לסבאייה (עזבו אותכם, מילה של בנימינים).
צור אורן גל ואיתם היו שם. אני שמחה שלא היו אחרים מהקבוצה הזאת.
הם קנו סאבייה, אני קניתי ספרייט.
הלכנו לגן משפחקים ופשוט דיברנו, יושבים על הטנק הלא ברור שנמצא שם מאז ומתמיד.
בבית... נעזוב את הבית.
ירד גשם. הגשם הראשון שלי השנה. פשוט יצאתי החוצה ועמדתי ברחוב כמו מפגרת.
הלכתי לחדר לקרוא, אחרי מלא זמן שלא קראתי. 
ועוד פעם ירד גשם.
זה כייף. לקרוא כשיש גשם.

בני דודים שלי באים היום. בנדוד שלי מתגייס. אני כל כך לא מפנימה את זה =\\ הוא לא יהיה בבר מצווה של אח שלי. אני לא יכולה לדמיין את זה אפילו.
יש בבית ריח טוב. התעוררתי עם מצב רוח טוב. ראיתי חברים, שאני מאמינה שהם באמת חברים. הם יהיו פה בשבילי, אני מניחה.

מדהים מה חולצה אחת מפול אנד בר יכולה לעשות. למצב רוח.

**
עריכ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 09 Nov 2007 17:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Xx..michelle..xX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=454485&amp;blogcode=7877727</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=454485&amp;blog=7877727</comments></item></channel></rss>