כן, השבוע האחרון היה שופע חידודי מוח מתוחכמים ויצירתיים.
וההקדמה: סביר להניח ששמעתם על הלהקה טוקיו הוטל. יש שם את ביל הזמר, את טום הגיטריסט החרמן, את גאורג שחתיך מהצוואר ומטה ואת גוסטי, שהוא מתופף... ומוצק.
עכשיו אתם מוכנים לקרוא את ההמשך.
**הכלבה של עמית שורטת את הדלת שעה ועמית קמה לפתוח לה ואז היא פותחת והכלבה לא שם**
אני: מושה היא כמו טום, דופקת והולכת.
**מדברים עם אורן במיקרופון במסנג'ר**
אני: "אורן יש לי שאלה"
אורן:"מה?"
*מתחילה לשיר וולקאם טו מיי לייף של סימפל פלאן*
*אני עם הגיטרה והכלבה של עמית על הריצפה*
אני: אני מנגנת למושה שיר אבל
עמית ורוני: למה?
אני: כי היא נראית באבל
**מחבקת את הגיטרה על המיטה ושואלת את עמית**
אני: טום רך?
עמית: כן...
אני: אבל הוא נורא רזה... טוב הוא בטוח יותר רך מהגיטרה הזאת!
-
אני: אפשר לנגן על טום?
עמית: כן
אני: וואו! איך?
עמית: מהראסטות
אני: וואו!
עמית: הוא עושה דינג דינג דונג
-
איפה טום יותר צר, ברגליים או למעלה?
אהה, ככה יותר טוב (הופכת את הגיטרה)
**אין לי מושג מה הלך שם!**
אני לעמית: את ישו
היא: אני ישועית
אני: את שעועית
**אני מוכיחה שבטוח יהיה לי 100 בבגרות בלשון**
אני: אז את עדיין קראש קצת עליו?
**אורן מדבר עם עמית עלי**
אורן (אומר לעמית): את מדרדרת אותה!
אני: לא, אני מדרדרת אותה. בגללי היא עוד תתחיל לקרוא.
**אני מוכיחה שאי אפשר להשמיד פאקצה לגמרי**
אני: אני הולכת עכשיו
עמית: למה?
אני: כי התנפח לי השיער
(אורן: אם זאת הסיבה שאת הולכת הביתה, אני לא רוצה לדבר איתך יותר בחיים
אני: מתאים לי!)
**עמית מספרת לי חדשות**
עמית: היה אנס בבנימינה
אני: באמת? לא נתקלתי בו
**אני ורוני במסנג'ר**
אני: רוצי לגותים שלך
רוני: כן!
אני: ראן רוני, ראן לייק דה ווינד, רוצי כאילו ביל מחכה לך בפינה עם קוסקוס
אני בטוחה שהיו עוד, אני פשוט צריכה להיזכר. או שוב להיפגש עם אנשים שרוטים.