בבית של מוחמד ואיישה היה לי כל כך טוב היו לי אמא ואבא. איישה אהבה אותי כל כך ובכל פעם שהייתי רואה משהוא הוא מיד היה מונח בחדר שלי. מוחמד ישב בארוחת הערב ונזכר ביום ההוא שבו אמרו לו שספירת הזרע שלו נמוכה ושאין לו שום סיכוי להביא צאצאים. איישה כל כך אהבה את בעלה שגם כשהוא הציע לה גט כדי שתוכל להיכנס להריון היא סירבה בתוקף ונשארה איתו. ועכשיו הוא הסתכל איך היא נהנית לראות את לילה אוכלת ומאושרת וזה גרם לו תחושה טובה הוא שמח ששמע בעצתה של איישה ואימץ את לילה. ואני מצידי נהנית מהבית החם ומההורים התומכים אמא כל יום הייתה לוקחת אותי למקום אחר.
בבוקר הראשון איישה והמשרתת פטימה יצאנו לקניון הקרוב וקנו לי בגדים חדשים היה לי את כל מה שילדה בגילי צריכה. אבא ואמא שלי אהבו אותי יותר מכל. החיים בבית היו מעולים. אבל לאמא הפריע רק דבר אחד, שאף אחד לא ידע על כך שהיא אימצה ילדה ולכן היא רצתה להציג אותי לחברותיה והיא שלחה את אבא איתי כדי שנבחר שמלה יפה למפגש. אבא לקח אותי למבנה שבו היו חנויות עם בגדי מעצבים. נכנסנו לאחת החנויות וכשהמוכרות ראו את מחמוד הן ידעו שיש להן עסק עם איש עסקים מצליח ולכן הן נתנו לי את השמלות הכי יפות, בכל בכל צבעי הקשת ובגזרות שונות ומשונות . בין כל השמלות הייתה אחת בצבע אפור תכלת היא נראתה כמו קרח נוזל היא ממש החליקה לי מהיד הבד שלה היה כל כך רח ונעים, מדדתי אותה, וידעתי שהיא מושלמת בלי לצאת בכלל מתא המדידה. היא לא הייתה ארוכה, ולא קצרה פשוט מושלמת. כשיצאתי המוכרת שעמדה בחוץ, היא הפילה את הקולבים שהחזיקה מהיד פערה את פיה ואמרה לי שהשמלה כל כך הולמת אותי ושהיא פשוט מושלמת עלי, ושאני פשוט חייבת לצאת ולהראות לאבא שלי אותה. כשיצאתי אבא נדהם ואמר שזה מושלם ושזה מבליט את העיניים הכחולות שלי ושאני חייבת לקחת אותה לא משנה כמה היא תעלה. אבל את המשך הדברים שלו לא שמעתי, כי מולי עבר אחד מהגברים היפים ביותר שראיתי מעולם. הוא נעצר מול החנות ואני מרוב הבושה הסתובבתי וחזרתי לתא ההלבשה והורדתי את השמלה ולא הפסקתי לחשוב על הבחור ההוא. כשחזרתי הביתה לבשתי את השמלה והראתי אותה לאמא היא כמובן התמוגגה מהשמלה וכמה שאני יפה בה ולא הפסיקה לדבר עם חברות שלה בטלפון ולספר להן שהיא תביא את הבת שלה .
*&*
אחמד מחמוד אלבריא לא הצליח להוציא את הבחורה הזו שהוא ראה בחנות מהראש, היא הייתה מושלמת כמו מלאך ממש. אחמד לא ידע מה לעשות כדי שהיא תהיה שלו אבל הוא ידע שהיא תהיה שלו אף אחת לא אומרת לא לאחמד,
"עלי בוא הנה מיד"
"כן בוס"
"הנערה שראינו היום"
"מה איתה בוס"
"תמצא אותה ותמצא אותה מיד"
"אבל בוס"
"בלי אבל אף אחד לא יכול לעצור אותי! האישה הזו תהיה אישתי מובן?"
"מובן אדוני"
"יפה עכשיו תמצא אותה"
"אבל"
"עכשיו!"
אחמד הסתובב בחדר חסר מנוחה אני יורש העצר של לבנון הוא חשב לעצמו, אני אמצא אותה ,אני חייב! מי יגיד לי לא?
המשך יבוא..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
