http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743מה המציאות ומה החלום? ואולי אנחנו חולמים מציאות? או שאנחנו במציאות חלומית? זה סיפור שלעולם לא יתרחש. או שאולי כן?heCopyright 2026 yola. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7629656<div align="right" dir="rtl">התעוררתי על מיטה בחדר צדדי, המשרתת נתנה לי לשתות מים ,ואז היא עזרה לי לשים נעלים, ולבסוף היא עזרה לי לצאת לאולם. אמא באה בריצה ושאלה אותי אם הכל בסדר איתי ואם אני מרגישה טוב? "אני בסדר אמא" "את בטוחה? לא מתעלפים סתם ככה בלי שום סיבה" אתם יודעים אני חושבת עד היום שהיא ידעה הכל על אחמד מההתחלה ופשוט לא אמרה כלום. *&amp;* אחמד חזר למקום שבוא הוא ע</div>Tue, 09 Oct 2007 19:37:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7629656http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=7629656http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7570011<div align="right" dir="rtl">שבעת הימים עד המסיבה עברו כמו נצח מיום ליום הייתי לחוצה ועצבנית יותר צעקתי על המשרתות. ואז יום לפני אמא המשרתת ואני יצאנו לחפש בכל החנויות בסביבה שמלה שתהלום אירוע מכובד כמו זה. פסלנו שמלה אחרי שמלה זו קצרה מידי, וזו ארוכה מידי ,וזו חושפנית ,ואז הגענו לחנות שבה ראה אותי הנער לראשונה ולא הפסיק להסתכל ,ואז באותה שנייה ידעתי פשוט ידעתי איזה שמלה אני אלבש! כשחזרנו לבית עליתי כמעט בריצה אל החדר. פתחתי את דלת חדר הארונות ושם עמדה תלויה,כאילו שחיכה אך ורק לי השמלה ההיא שמדדתי לפני כמה שבועות השמלה שאיתה הוא ראה אותי. כשיצאתי לבושה עם השמלה הזו אמא אמרה למשרתת להזמין מהחנות את הנעלים האפורות תכולות ולהביא אותן במשלוח ישיר לבית שלנו. בלילה לא הצלחתי לישון התהפכתי מצד לצד במיטה ורק חלמתי עליו בבוקר פטימה ,הסיטה את הוילונות של החדר שלי והאור הציף את החדר ,ומולי על הכיסא נחה לה שמלה ולרגלי הכסא היו זוג נעלים יפיפיות בצבע שתאם את השמלה והעיניים שלי באופן כמעט מושלם! שטפתי את הפנים וירדתי למטה לאכול עם אמא ואבא הם ישבו והמתינו לי כשהתיישבתי לא היה לי תיאבון ,חיכיתי שאבא יגיד שהוא ממהר לעבודה ייתן נש</div>Tue, 02 Oct 2007 01:14:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7570011http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=7570011http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7444022<div align="right" dir="rtl">אחמד הסתובב חסר מנוחה בחדרו דפיקה בדלת הקפיצה אותו הוא פתח את הדלת "כן חמיד דבר אין לי סבלנות" "קח אדוני במעטפה החומה הזו יש לך את כל הפרטים" "אין לי זמן דבר" "טוב קוראים לה לילה" "לילה?!" לא חשוב נשנה את השם כשהיא תהיה שלי כן אדוני היא גרה פה בבירות בוילה עם ההורים המאמצים שלה" "מאמצים למה מאמצים?" " אני מגיע לזה אדוני, היא נולדה בעזה הורים שלה מתו בהפצצה שהציונים ביצעו על הבית שלהם לפני 14 שנים ומאז היא נודדת בין כל מיני מקומות. בני הזוג אימצו אותה לפני יותר מחודשיים והיא חייה אצלם ונחשבת כבתם" <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0i</div>Fri, 14 Sep 2007 15:35:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7444022http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=7444022http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7131317<div align="right" dir="rtl">אחמד לא הצליח להפסיק לחשוב איפה הנערה הזו תוכל להיות? דפיקה בדלת העירה אותו מהמחשובות, "אדוני הוא פה" "הכנס אותו!" "מיד" "חמיד טוב לראות אותך" "גם אותך ירום הודו במה אפשר לעזור?" "ראיתי בקניון נערה יפה באופן מדהים..." "ואתה חייב למצוא אותה.." "איך אתה יודע?" <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in</div>Sat, 04 Aug 2007 23:13:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7131317http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=7131317http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7109417<div align="right" dir="rtl">בבית של מוחמד ואיישה היה לי כל כך טוב היו לי אמא ואבא. איישה אהבה אותי כל כך ובכל פעם שהייתי רואה משהוא הוא מיד היה מונח בחדר שלי. מוחמד ישב בארוחת הערב ונזכר ביום ההוא שבו אמרו לו שספירת הזרע שלו נמוכה ושאין לו שום סיכוי להביא צאצאים. איישה כל כך אהבה את בעלה שגם כשהוא הציע לה גט כדי שתוכל להיכנס להריון היא סירבה בתוקף ונשארה איתו. ועכשיו הוא הסתכל איך היא נהנית לראות את לילה אוכלת ומאושרת וזה גרם לו תחושה טובה הוא שמח ששמע בעצתה של איישה ואימץ את לילה. ואני מצידי נהנית מהבית החם ומההורים התומכים אמא כל יום הייתה לוקחת אותי למקום אחר. בבוקר הראשון איישה והמשרתת פטימה יצאנו לקניון הקרוב וקנו לי בגדים חדשים היה לי את כל מה שילדה בגילי צריכה. אבא ואמא שלי אהבו אותי יותר מכל. החיים בבית היו מעולים. אבל לאמא הפריע רק דבר אחד, שאף אחד לא ידע על כך שהיא אימצה ילדה ולכן היא רצתה להציג אותי לחברותיה והיא שלחה את אבא איתי כדי שנבחר שמלה יפה למפגש. אבא לקח אותי למבנה שבו היו חנויות עם בגדי מעצבים. נכנסנו לאחת החנויות וכשהמוכרות ראו את מחמוד הן ידעו שיש להן עסק עם איש עסקים מצליח ולכן הן נתנו</div>Thu, 02 Aug 2007 00:41:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7109417http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=7109417http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7044158<div align="right" dir="rtl">לבנון כל כך שונה ממצרים, אבל לא היה לי זמן להסתכל על הנוף היפה שנשקף מחלון המכונית, שטסה לה על הכביש שמוביל מבירות, לאחת השכונות ליד בירות. הבית ,היה ממש יפה. ובחוץ שיחקו ילדים שכנראה היו הילדים של עלי, המכונית נעצרה מחוץ לבית. ועלי לקח אותי לתוך הבית אל אחד החדרים. ואחרי שהוא יצא נכנסה אישה שהביא לי מגש עם אוכל, וקנקן מים. כשסיימתי נשכבתי על המיטה הייתי כל כך עייפה מהדרך הארוכה שעברתי בשבועיים האחרונים. והאישה נכנסה שוב היא אמרה לי באנגלית שהיא תעזור לי עם מה שאני אצטרך, אבל אני חייבת ללמוד ערבית כי בלי זה אין לי סיכוי להשתלב. אני הזדעזתי מהמחשבה שאני אצטרך להשתלב אני כל כך רציתי הביתה.אבל עלי הסביר לי שאם אני לא רוצה למות בגיל צעיר כדי לי להוריד פרופיל כי אם יגלו שאני יהודיה הם יהרגו אותי באותה שנייה. וככה לאט לאט התרגלתי לחיים בבית של עלי, למדתי לדבר ערבית ולהבין מה שאומרים לי, ויום אחרי יום עלי ואישתו שכנעו אותי שאני מוסלמית שטיפת מוח של ממש. כל יום הם טפטפו לי יותר ויותר עד שיום אחד בערך חצי שנה אחרי שהגעתי לבית שלהם, הייתי כמו אחת הילדים שלהם לא זכרתי את עברי ולא מה שעבר עלי ע</div>Tue, 24 Jul 2007 20:18:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7044158http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=7044158http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7012837<div align="right" dir="rtl">לכל שוק, בכל מקום בעולם יש צדדים אפלים. ככה גם לשוק הסואן והגדול של מיצרים. כולם ידעו שבקצה השוק יש את האזור שהוא מחוץ לתחום שם מוכרים את הבנות שמוברחות לזנות ועומדות למכירה פומבית. אני לא ידעתי מזה דבר. החוטפים שכבר היו מיומנים ב ד ברים מהסוג הזה. סיכמו עם עבדול שיעמיד אותי למכירה, ואז בלילה הוא לקח אותי ו בבוקר של אותו יום הייתי קשורה באוהל שמאחורי הבמה הגדולה של המכירות הפומביות, וכשהשעון הגדול של השוק הראה 12 ולדוכן של עבדול התחילו לזרום הלקוחות העמידים באמת הוא נכנס מאחורי הבמה לאוהל שבו שכבתי קרו ב ל5 שעות ושיחרר אותי,הוא אמר לי להתפשט אבל אני לא הבנתי ערבית ולכן הוא תפש את השמלה שלי ומשך אותה ולי לא היה זמן להתבייש אפילו כי הכרוז כבר הודיע ש"בתולה חדשה הגיע לעיר" מיד כל סוחרי הנשים והגברים שתם חיפשו אישה ה</div>Fri, 20 Jul 2007 18:52:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=7012837http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=7012837http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=6988937<div align="right" dir="rtl">חושך איפה אני?,מה אני עושה פה? צעקות רעש ודיבורים בשפה לא מובנת הפה שלי חסום היה לי שק על הראש והידיים כמו גם הרגלים היו קשורות נורא, נורא חזק הרגשתי שאני זזה, לחשתי לי בשקט "שמע ישראל" ,אחרי הרבה זמן נרדמתי האוטו נעצר פתאום. שמעתי צעדים מתקרבים לעברי וגבר הוריד ממני את השק לרגע מצמצתי עד שהתרגלתי לחושך ראיתי אותו מעלי הוא שיחרר את הידיים ונתן לי לחם וכוס מים ואחרי שסיימתי אחד מהם קירב לי אקדח לראש , והשני ניסה לשחרר לי את הרגליים זזתי אחורה בפתאומיות הרי אצלנו בעדה אסור לגבר לגעת באישה אבל הוא תפש אותי יותר חזק ושחרר לי את הרגליים. ברגע שחזרה לי התחושה ברגליים התחלתי להסתכל סביב הייתי בחלק האחורי של איזה שהוא אוטו, האיש ששחרר אותי שם לי על הרגל אזיק שהיה מחובר לאוטו עם שרשרת ברזל ואחרי זה הם השאירו אותי לבד ונעלמו. כשבוקר בא הם חזרו. כשהיה אור יכולתי לראות שאני באמצע שום מקום מסביב היה רק חול הם עלו לרכב והתחילו לנסוע, היה חם אני חושבת שזה במדבר פחדתי כשהתחיל להחשיך האוטו נעצר, נגמר להם הדלק ,אחד יצא לחפש והשני נשאר איתי הוא היה בפנים ואני הייתי בחוץ קשורה ומיובשת האיש השני נרדם</div>Tue, 17 Jul 2007 16:50:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=6988937http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=6988937http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=6975604<div align="right" dir="rtl">"אמא יש טיול של האולפנה" אבא הרשה לך? אני אשאל אותו טוב,אבל עכשיו תלכי לסדר את השולחן לשבת" אך כמה נאיבית הייתי אז 10 ד'ק אחרי השיחה עם אמא רצתי ל"משרד" של אבא זה היה קומה אחת מתחת לבית שלנו לצד בית הכנסת של אבא היה לו משרד שבו הוא ישב כל היום רב יחזקל יד ימינו של אבא,הוא ביקש ממני לחכות בחוץ, הוא נכנס להודיע לאבא שאני פה הסתכלתי סביבי חדר ההמתנה היה מורכב מספריה גדולה ושתי שורות של כיסאות צמודים לקירות בצד אחד ישבו הנשים ובצד השני ישבו הגברים, אבא, היה עסוק כל השבוע אבל אני ביתו הבכורה, בבת עינו, כל פעם שבאתי הוא היה מפנה את כל הרבנים מהחדר שלו ומדבר רק איתי לבד. "רחל" רב יחזקל העיר אותי מהחלומות שלי "תיכנסי רב שמואל מחכה לך" נכנסתי לחדר בצעדים מדודים "טאטא, אני יכולה לצאת לטיול של האולפנה?" אבי הרים את המבט אלי וחייך "כמובן ילדתי". יצאתי בשמחה ועליתי הביתה לא לפני שכל השכנות נתנו לי נשיקות ואמרו לי למסור "גוט שאבס" לאמא. "רחל אל תרוצי בבית זה</div>Sun, 15 Jul 2007 22:20:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=6975604http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=6975604http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=6975567<div align="right" dir="rtl">טוב זה פוסט רשון לבלוג שאני חולמת לפתוח כשיהיה לי אומץ הנה יש לי אם אתם קוראים את בשנייה שפירסמתי את הפוסט אז תספרו עד 10 ותעשו רענן ואז יופיע לכם הפרק הראשון . הסיפור הזה הוא לא אמיתי ולא הגיוני וגם אין לו שום קשר למציאות זהו... תהינו אני עדיין לא מאמינה שעשיתי את זה...</div>Sun, 15 Jul 2007 22:11:00 +0200yael_m88@walla.co.il (yola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446743&blogcode=6975567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446743&blog=6975567