לבנון כל כך שונה ממצרים, אבל לא היה לי זמן להסתכל על הנוף היפה שנשקף מחלון המכונית, שטסה לה על הכביש שמוביל מבירות, לאחת השכונות ליד בירות. הבית ,היה ממש יפה. ובחוץ שיחקו ילדים שכנראה היו הילדים של עלי, המכונית נעצרה מחוץ לבית. ועלי לקח אותי לתוך הבית אל אחד החדרים.
ואחרי שהוא יצא נכנסה אישה שהביא לי מגש עם אוכל, וקנקן מים. כשסיימתי נשכבתי על המיטה הייתי כל כך עייפה מהדרך הארוכה שעברתי בשבועיים האחרונים. והאישה נכנסה שוב היא אמרה לי באנגלית שהיא תעזור לי עם מה שאני אצטרך, אבל אני חייבת ללמוד ערבית כי בלי זה אין לי סיכוי להשתלב. אני הזדעזתי מהמחשבה שאני אצטרך להשתלב אני כל כך רציתי הביתה.אבל עלי הסביר לי שאם אני לא רוצה למות בגיל צעיר כדי לי להוריד פרופיל כי אם יגלו שאני יהודיה הם יהרגו אותי באותה שנייה.
וככה לאט לאט התרגלתי לחיים בבית של עלי, למדתי לדבר ערבית ולהבין מה שאומרים לי, ויום אחרי יום עלי ואישתו שכנעו אותי שאני מוסלמית שטיפת מוח של ממש. כל יום הם טפטפו לי יותר ויותר עד שיום אחד בערך חצי שנה אחרי שהגעתי לבית שלהם, הייתי כמו אחת הילדים שלהם לא זכרתי את עברי ולא מה שעבר עלי עד שהגעתי לבית של עלי, ידעתי שאני מוסלמית ושהורי נטשו אותי בבית יתומים, ושהם הצילו אותי ונתנו לי חיים טובים וככול שהימים עברו אני שקעתי לתוך הסיפור שעלי ואישתו בתפרו בעבורי. ואז בוקר אחד נכנסה לחדר שלי אישתו של עלי,ואמרה לי שעכשיו לעלי ולה נגמר הכסף והם מנסים למצוא לי בית שבו אני אוכל לחיות, היא הלבישה אותי בשמלה יפה של אחת הבנות שלה ועלי הכניס אותי למכונית שלו ונסענו לכיוון בירות המכונית נעצרה ליד בית מפואר עלי אמר לי שלזוג הזה אין ילדים והם רוצים לאמץ אותי ושאם אני לא רוצה להסתבך איתו כדי לי להתנהג יפה. נכנסנו לווילה הענקית, המארחת הכניסה אותנו לסלון שבו ישבו בני הזוג עילו, הם שאלו אותי שאיך קוראים לי ועניתי להם ששמי לילה ושהורי נטשו אותי בבית יתומים וכל מה שעלי ואשתו לימדו אותי במשך חצי שנה וראיתי שהם מתרשמים ממני יותר ויותר אחרי שעה אולי קצת יותר, האישה, שאמרה שקוראים לה איישה ביקשה מהמשרתת שתוציא אותי מחוץ לחדר, בינתיים בחדר עלי ובני הזוג עילו סיכמו על התנאים: עלי יקבל סכום כסף גדול, תמורת זה שאני אגור בבית של בני הזוג ואהיה ביתם החוקית ועלי מצידו ינתק איתי ואיתם קשר. עלי היה מרוצה מהעסקה הרי מההתחלה הוא חתף אותי רק כדי שיוכל למכור אותי תמורת סכום גדול. ושאל אם אני אוכל להישאר בבית הזוג כבר מהלילה, ואיישה הסכימה מיד, היא חלמה על ילד כל חייה ולא יכלה לחכות עד שהיא תוכל לטפל בי. ואני נפרדתי מעלי ומכיוון שלא היו לי בגדים או חפצים כל שהם עלי נפרד ממני וזו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו או ככה לפחות חשבתי... איישה ומוחמד היו מאד נחמדים והמשרתת פטימה הראתה לי את החדר שלי החדר היה ענק. בשעה 8 בדיוק אכלנו ארוחת ערב שהייתה מאד מפוארת וטעימה יותר מכל מה שאכלתי בחצי שנה האחרונה. בלילה עליתי לחדר וישנתי במיטה המרווחת ונראה שהכל יהיה טוב לפחות בינתיים.
המשך יבוא...