חושך
איפה אני?,מה אני עושה פה?
צעקות רעש ודיבורים בשפה לא מובנת הפה שלי חסום היה לי שק על הראש והידיים כמו גם הרגלים היו קשורות נורא, נורא חזק הרגשתי שאני זזה, לחשתי לי בשקט "שמע ישראל" ,אחרי הרבה זמן נרדמתי האוטו נעצר פתאום. שמעתי צעדים מתקרבים לעברי וגבר הוריד ממני את השק לרגע מצמצתי עד שהתרגלתי לחושך ראיתי אותו מעלי הוא שיחרר את הידיים ונתן לי לחם וכוס מים ואחרי שסיימתי אחד מהם קירב לי אקדח לראש , והשני ניסה לשחרר לי את הרגליים זזתי אחורה בפתאומיות הרי אצלנו בעדה אסור לגבר לגעת באישה אבל הוא תפש אותי יותר חזק ושחרר לי את הרגליים. ברגע שחזרה לי התחושה ברגליים התחלתי להסתכל סביב הייתי בחלק האחורי של איזה שהוא אוטו, האיש ששחרר אותי שם לי על הרגל אזיק שהיה מחובר לאוטו עם שרשרת ברזל ואחרי זה הם השאירו אותי לבד ונעלמו.
כשבוקר בא הם חזרו. כשהיה אור יכולתי לראות שאני באמצע שום מקום מסביב היה רק חול הם עלו לרכב והתחילו לנסוע, היה חם אני חושבת שזה במדבר פחדתי כשהתחיל להחשיך האוטו נעצר, נגמר להם הדלק ,אחד יצא לחפש והשני נשאר איתי הוא היה בפנים ואני הייתי בחוץ קשורה ומיובשת האיש השני נרדם וכששמעתי את הנחירות שלו הבנתי שאין לי ברירה ושאני חייבת לברוח אחרי כמה דקות שבהן נאבקתי עם הצירים והשרשרת, הציר נכנע הייתי חופשייה אבל האזיק והשרשרת נשארו על הרגל.אספתי את השרשרת והתחלתי לרוץ ואז אחרי שכבר לא ראיתי את האוטו התחלתי לחשוב לאן אני הולכת ומה עושה ילדה בת 14 לבד במדבר,ואז ראיתי שורה של אוהלים אספתי את שאריות הכוח שלי ורצתי לכיוון האוהלים.כשהגעתי ראיתי חייל אחד ששומר כבר התחיל להחשיך הוא ראה אותי ודרך את הנשק נבלתי הוא צעק וירה פעם אחת באוויר עצרתי הוא כיוון את הנשק לראש שלי והתחיל להתקרב הוא שאל אותי מה השם לי אבל מרוב הלם לא עניתי הוא התקרב ואז כשהוא היה ממש קרוב התעלפתי וקרסתי על החול הוא אסף אותי ורץ איתי למרפאה הד"ר שהיה בפנים בדק אותי ואמר לחייל שאני סובלת מהתייבשות, הוא שם לי את המחט של האינפוזיה בווריד ורק אז התעוררתי החייל חזר עם אוכל הייתי כל כך רעבה שאכלתי הכל. בלילה החייל הזה השכיב אותי במיטה ושוב הוא שאל איך קוראים לי הפעם בערבית ושוב לא עניתי לו אז הוא קרא לי לילה כי הוא מצא אותי בלילה ואז שמתי לב שהבגדים שלבשתי הם לא הבגדים שאיתם נחטפתי מהאכסניה,זו הייתה שמלה של ילדה בדואית. בבוקר שמעתי קולות מחוץ לחדר ולשם פרצו 2 הגברים שתפשו אותי אתמול.אני נצמדתי לקיר אבל אחד מהם החזיק אותי ביד והשני הודה לחיילים באנגלית על כך שהם מצאו את הבת שלו וככה הם גררו אותי לרכב שלהם. וברגע שהבסיס לא נראה יותר באופק הם עצרו את האוטו והתחילו להרביץ לי ואחרי שדיממתי הם הפסיקו. הם הושיבו אותי ביניהם ואז כשהגבול בין מצרים וישראל נראה באופק הם עצרו אחד מהם השכיב אותי על התא מטען של הטנדר וקשר אותי ככה שאני לא אוכל לזוז השני שפך עלי שטיחים עד שבכלל לא ראו אותי וככה עברנו את הגבול.
*&*
בינתיים שעה אחרי שנלקחתי מהבסיס הגיעה לפקס של המזכירה, פקס ובו התמונה שלי עם הפרטים שלי עוד נכתב שאני נעדרת כבר יומיים אחרי חטיפה נועזת במיוחד בה נהרגו 4 אנשים ואני נחטפתי. הפקידה שנזכרה שאתמול בלילה הגיעה ילדה שדומה לי מאד היא רצה לאלי החייל שמצא אותי ושאלה אותו על הילדה שהייתה פה אתמול, אהה לילה הוא אמר, היום בבוקר באו שני אנשים ולקחו אותה,החיילת קרסה על הרצפה. ואז החלו חיפושים אחרי בכל הנגב אבל אני הייתי כבר מעבר לגבול...
המשך יבוא..