אני אמא

אתמול התחלנו לנצל את המנוי לגן החיות, נסענו לנו לגן הצטלמנו מאיר ואני והנה בידנו המנוי.

נכנסנו לגן והלכנו ישר לפינת הליטוף.

העיזים היו מחוץ לכלובים ואוּרי ליטף את העיזים, הופתעתי מכך שהוא בכלל לא פחד אלא מאד רצה לגעת ולהתקרב.

אחר כך קנינו ארטיק סולרו...עם פירות טרופיים הארטיק החביב על אוּרי שלנו.

המשכנו בטיולנו בגן בקרנו את הלמורים שנמצאים במין כלוב פתוח והם היו מאד קרובים אלינו כך שאוּרי ממש יכול היה לראות אותם.

ראינו פילים שיצאו לאימון בוקר.

ואת הסוריקטות שהתקרבו מאד מאד לחלון וכאילו שוחחו עם אוּרי בשיחת נפש והוא, ענה להם כמובן.

טיילנו בביתן של הציפורים הטרופיות וראינו תנינים, שמענו את הציפורים.

המלחמה הגדולה היתה להשאיר לאוּרי את הכובע על הראש...

בסך הכל היה מאד נחמד, לצערי הרב גילית כמה שאני לא בכושר, והבטחתי לעצמי לטפל בעיניין, אני רק מקווה שאעמוד בהבטחה של עצמי.

הבקר כבר התחיל ב-7:15 (וזה אחרי שהתעוררתי איתו כבר ב-5:00)  כשהחלטתי שזה זמן טוב לצאת עם אורי לטיול בעגלה וסיבוב מגרשי משחקים.

ידעתי, מפיו של דני רופ... שהיום יהיה חם, ואם לא אצא מוקדם נצטרך להשאר כל היום בבית דבר שבטח ישגע גם אותנו וגם את אוּרי. אז יצאנו, כל מגרשי המשחקים היו שוממים...  זה ממש כיף המתקנים עמדו לרשותנו

התגלשתי עם אוּרי במגלשה ומאיר התנדנד איתו בנדנדה. ואפילו הצלחתי לשכנע את מאיר להניח לאוּרי להתגלץ' לבד במגלצ'ה הקטנה כשאנחנו תופסים אותו למטה. הילד היה מאושר.

ככה טיילנו לנו עד בערך 8:20 הגענו הביתה אוּרי מיד הלך לישון.

בנתיים קיבלתי טלפון מההורים שלי שהחליטו שלכבוד יום הנישואים שלהם(48 שנה הם יחד... המון ללא??? וכן ירבו עוד המוני המונים של שנים) נלך כולנו למסעדה... במודיעין.

חיכינו שאוּרי יתעורר ונסענו לנו למודיעין.

אכלנו...

לאוּרי היקר הזמנו שניצל ותפוחי אדמה... הוא אכל את השניצל וחצי זרק על הריצפה ואת תפוחי האדמה אכל בידיים, והריצפה כמובן גם זכתה לקבל את המנה שלה. שלא נדבר על הקיר והתיק שלי... שגם הם לא יצאו רעבים מהסעודה.

מאיר ואני מצד אחד אוכלים את האוכל שלנו (פטוצ'יני בטטה למאיר וסלט עוף לי) מצד שני מאכילים את אוּרי ומצד שלישי, משוחחים עם בני המשפחה.

כשהוא סיים אבא לקח אותו לשטוף פנים וידים ואמא... ירדה על הברכיים ונקתה את המסעדה, הרי אי אפשר להשאיר כזו טינופת.....

אחר כך חזרנו הביתה אוּרי נרדם בדרך, לא ברור לי איך לא כאב לו הראש כי הוא ממש הוריד את הראש כלפי מטה.

חשבנו בתמימותינו ש.... נגיע הביתה הילד ישן .. אבל איפה.

הוא עירני מתמיד.

ככה בילנו לנו יומיים של כייף.

מחר חוזרים לשגרה....