אני אמא

מחר אנחנו חוגגים אורי את היומהולדת, באיחור אלגנטי של שבוע.

הזמנו את כל העולם ואישתו (כ-40 איש כולל ילדים)

לא ברור איך כולם הכנסו לכאן, אבל כמו שאמרתי לכל מי ששאל.....

נהיה אחד על השני....

אני מתנדבת להיות מעל כולם. 

אז ככה:

עוגות:

העוגה כבר כמעט כמעט גמורה.

עוגת הגבינה במקרר.

עוד מעט אכין עוגה נוספת. (חוששת ששתי עוגות לא מספיק)

פשטידות:

הלזניה במקרר

עוד שתי פשטידות בפריזר.(אחת בצל והשניה תירס)

עוד שלש פשטידות יביאו איתם בני המשפחה. ( אחת עם תרד וגבינה זה אמא שלי תביא שתיים אחרות הפתעה מהגיסות..)

עגבניות ממלואות בעשבי טיבול- כבר במקרר.

סלטים:

סלט פסטה - הכל מוכן רק צריך לבשל את הפסטה לערבב ולטבל.

סחוג במקרר

חומוס כבר אני הולכת להכין.

טחינה גם אני מייד אכין.

סלט תפוחי אדמה -אמא של מאיר תכין לנו.

סלט ירוק - אחות של מאיר תכין.

סלט תרד - שרון תכין.

עוד כמה מאכלים:

הלחם המיוחד אצל השכנה בפריזר.

לחם רגיל כאן בבית.

חמאת שום הכנתי אתמול.

גבינות מכובדות קנינו בשוק.

את הבורקס נאפה מחר בבקר.

ממתקים:

לא היינו מביישים שום חנות ממתקים בגודל ממוצע.

שתיה:

 מים.

סודה.

מיצים שונים.

קפה

תה

נס קפה.

חלב.....

כשאני עושה את רשימת המלאי נראה לי שיש מלא מלא אוכל.

אז למה לכל הרוחות אני מרגישה שאני חייבת להכין עוד??

למה אני מרגישה ש.... זה לא מספיק???

ואולי .. מה שנראה יותר נכון, אני מצדיקה את התואר שניתן לי מאז ומתמיד- גברת לחץ.

חוץ מזה אני עוד חייבת:

לסדר ולנקות את הבית - בכל זאת אורחים באים.

לתלות בלונים וקישוטים.

למצוא מקום לכל הדיסקים.

לארגן מחברת לכתיבת ברכות לאוּרי שלי.

ובמקום כל זה אני יושבת כאן וכותבת עוד פוסט בבלוג שלי..................

שבת שלום