אני אמא

עכשיו כבר העיר שלנו מכוסה בלבן המקסים הזה.

יש מן שקט של שלג.

קמנו הבוקר לילד עם חום גבוהה ואמא עם כאבי גרון איומים,

ושלג.. מעט מעט על הריצפה, והאכזבה, גדולה.

וכך הזמנו תור לרופאה ב-8:30 יצאנו לרופאה והאוטו כבר היה מכוסה.

אוריקי מאד התרגש, הוא כל כך חיכה לשלג.

ניקנו את האוטו ונסענו לרופאה.

לאורי כנראה שפעת...

ולי, דלקת גרון.

אוף..................

יצאנו מהמרפאה, והאוטו כולו מכוסה שוב, סופה נו טוב, סופונת שלגים השתוללה לה בחוץ.

לקחתי חופן של הלבן המדהים הזה, וזרקתי על האוצר,

הייתי חייבת,

הרגשתי ש... זה הדבר שחיכיתי לו, כשחיכיתי כל השנים לאורי,

לשחק עם הילד שלי בשלג...(הנה עוד חלום מתגשם)

נכנסנו לאוטו, ונסענו הביתה... מהאוטו עד הבית שוב בשתוללנו לנו בשלג. כייף אמיתי.

הגענו הביתה וצילמנו כמה תמונות מהחלון החוצה.

חלק תמונות של אורי וחלק שלי.

אבא הלך להביא תרופות.... מקווה שכבר יבוא זה לא נעים לנהוג בשלג.

זו האחרונה היא תמונה שאוריקי צילם.

שבת נהדרת!