היום בבקר היתה הזכרה של סבתא וסבא שלי.
בכל שנה זו סיבה להתכנסות של כל המשפחה המורחבת.
בכל פעם, אחרי הטקס הרישמי בבית הכנסת שסבא שלי היה מתפלל בו,
עושים בארנץ' כזה טעים אצל אחד מאחיה של אמי.
רצינו ללכת.
ולשם כך בשמונה בבקר ירדתי עם אוּריקי למגרש משחקים,
ככה שיתעייף קצת וירדם עד עשר -עשר וחצי...
כנראה שייעפתי אותו יותר מידי טוב כי הילד התעורר ב... שתיים-עשרה.
אז התחלנו להתארגן, ויצאנו מהבית.
התקשרתי לאמי ושאלתי עם בכלל יש טעם שנגיע,
ומתברר שחגיגה כבר כמעט נסתיימה....
כולם כבר התפזרו לדרכם.
ואנחנו יושבים באוטו האדוםן שלנו, וחושבים מה לעשות.
לחזור הביתה לא בא בחשבון.
אבא הציע שניסע להוריו,
אבל לא רציתי, מבית לבית???
לא בא לי ביום כזה יפה.
אז אמרנו יאללה ניסע לנמל בתל-אביב.
בדרך אבא הציע "אולי ניסע לדודה לימור???"
התקשרנו ולימור אמרה ש... בואו אבל הבית לא נקי....
נסענו לאי שם בכרכור לבקר את דודה לימור.
ללימור בבית יש שתי חתולות.
האחת חמודה שנתנה לאוּרי ללטף אותה, והשניה פחדנית.
הבונבון כל כך נהנה ללטף את החתולה ולראות לנו את האוזן שלה הפה שלה,
עד שהחתולה שהיא מאד רגועה הטבעה התעצבנה
ועשתה
מיאואואואו......
כזה ענק ואוּרי נבהל והתחחיל לבכות.
אחר כך אוּרי ולימור הלכו לקרוא ליוגה הכלבה שגרה ע"י לימור.
אוּרי מאד נהנה מהחיות.
אוּרי מיד נהיה חבר של לימור והרשה לה להרים אותו.
ואז הלכנו לאכול,
היה טעים, בחצר של המסעדה היה מגרש משחקים ושוב אוּרי החליק במגלשה ונהנה.
החזרנו את לימור הביתה וחזרנו גם אנחנו לירושלים.
עכשיו אוּרי קורא ללימור... "אמור"
ואומר לנו "עו פם אמור... "(עוד פעם לימור....)
אז זהו חלפה שבת כייפית
שיהיה שבוע נפלא.
ולימור תודה על האירוח..
אנחנו אוהבים אותך מאד!!!!!!!!!!!!!!!!