you'll never see it my way, beacuse you'r not me.
|
 כינוי:
בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2007
חומר לחיים
הסתפרתיייי!!
יצא קצר קצר.. אבל מהמם!
תמונה?
יפה לא?! אני אהבתי...
אתמול לפני שהלכתי לישון, עלו לי מלא מחשבות בראש..
על החיים...
בייחוד על המוות.
חשבתי, מה ייקרה שאני אמות?
אנשים ייחיו בעולם הזה בלעדיי? (לא בקטע של סנוביות, זה פשוט עלה לי בראש)
ואני לא אראה אותם?!
ואיך זה מרגיש שמתים?
זה לא מרגיש?
איך אני ארגיש שאני לא ארגיש?
ואיך אפשר בכלל לא להרגיש.
חשבתי לעצמי מלא מלא מחשבות.חשבתי איך כולם יהיו בהלוויה שלי.
אם אנשים ייבכו או לא. אם אנשים יישבחו אותי ויגידו כמה טובה הייתי ולמה אלוהים לקח אותי. ואם אנשים יגידו שטוב יותר שהלכתי, שאני לא אהיה חסרה בעולם.
חשבתי איך המשפחה שלי תהיה.
אם הם ייבכו, איך הם ייבכו.
איך הם יישבו שבעה. אם הם ימשיכו בחיים הרגילים שלהם גם בלעדיי.
אם מדי פעם אני אעלה בראשם.
חשבתי איך ייקברו אותי. איך אמא שלי או הילדים שלי ייתנו למישהו לקבור את האהובה שלהם באדמה? בידיעה, שהם לא ייראו אותי לעולם.
בידיעה, שזהו. הלכתי, ואני לא אשוב.
חשבתי איך אנשים ייזכרו אותי. מתמונת, מאלבומים, מעבודות, ממבחנים.
מהחדר שלי.
אבל חשבתי גם, שאני לא צריכה להשאיר רק רכוש מאוחריי.
אני רוצה להשאיר אחריי משהו בעולם הזה.
שייזכרו אותי.
שהמשהו הזה ימחיש לכולם מי הייתי, ומה עשיתי פה.
הריי לכל אחד מאיתנו יש מטרה מסויימת שבשבילה הוא חיי.
בכל מקרה, אז חשבתי מה אני יכולה לעשות כדי להשאיר אחריי משהו.
להפוך את העולם לטוב יותר, להשאיר זכר, סימן... משהו.
כל אחד מאיתנו צריך לעשות משהו כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.
הרי בכלל, מה יעזרו מיליוני שקלים, ומה תעזור העובדה שהיית עשיר, או שהייתה לך חברה כוסית, או שקנית מלא בגדים, או שהיית מפורסמת?
זה לא ישנה בעוד כמה עשורים.
כולנו נמות בסופו של דבר, ואני מעדיפה למות בהרגשה טובה, בהרגשה שעשיתי משהו פה.
שלא סתם חייתי פה, וניצלתי את מה שהקדוש ברוך הוא נתן.
כי הרי אלוהים נותן לנו מתנות בחיים, חוץ מהחיים עצמם,
וחוץ מלהגיד לו תודה או ללכת לבית כנסת אנחנו לא עושים כלום.
ותאמינו לי, אלוהים לא יירצה לקבל סוודר חדש או מתנה יקרה.
המתנה הכי טובה שהוא יכול לקבל מכל אחד ואחד מאיתנו,
זה שהוא יידע שעשינו משהו.
אנחנו נגמול לו בדרך זה שנעשה משהו טוב כדי לשפר בעולם משהו.
ואחרי זה, אחרי שתמותו, אנשים יגידו תודה ענקית לכם, וייזכרו אתכם, ויישבחו אתכם.
בשבילי, זה הרגשה הרבה יותר טובה מאשר למות עם לא משנה כמה כסף,
או למות בהיותי מפורסמת,
או למות עם חבר חתיך.
לא יודעת מה איתכם, אבל אני לא רוצה להיות 'אוכלת חינם'.
צריך להגיד תודה על משהו שמקבלים...
אז אני החלטתי שאני אשאיר אחריי משהו טוב בעולם..
עדיין לא הגעתי למסקנה של מה אני צריכה להשאיר,
אבל גם הרבה דברים קטנים ופחות משמעותיים,
משתווים למשהו אחד גדול.
לא ככה?
ועוד תמונה אחרונה עם התספורת החדשהה:
מכוערת.. אבל תתייחסו לתספורת 
תחשבו על מה שאמרתי...
'חומר לחיים'
חחחח
יובלי
אה ואנשים, אני רואה שאתם נכנסים לבלוג,
ואני גם שומעת אתכם אומרים שראיתם את הפוסט
אז אולי תגיבו? אתם כבר לא מגיבים יותר...
זה מעליב ):
אם אתם קוראים אז תגיבו קצת טוב? זה עושה לי טוב בלב..
אז מה אכפת לכם לעזור?!
^^
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
