http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493heCopyright 2026 Bitch :]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=9081132<div align="right" dir="rtl">כן טוב, אז למרות הכל החלטתי שאני סוגרת. לפחות לעכשיו. נמאס לי כבר מכל זה, באמת שזה כבר יצא מכל החורים.. ולמרות שהנה, בפוסט סגירה הזה יש לי מלא הירהורים וחרטות, אבל אני חושבת שלכרגע זה הדבר הכי נכון לעשות. ואני מאוד אוהבת לכתוב פה, באמת, אבל זה כבר הגיע למצב שאי אפשר. וככה זה. אז אולי יום אחד תמצאו אותי שוב, אם אני אחליט לפתוח אחד. אבל בינתיים, אני לוקחת הפסקה כזו. לכל דבר יש סוף, לא ככה? ואני חושבת שהסוף הזה טוב. ;] ומזה עצוב לי לסגור, אתם לא מבינים בכלל. אבל.. זהו, אין מה לעשות. ככה זה. כי זה סופו של כל בלוג. אוהבת אתכם אהוביייייםYuval Bitch </div>Sun, 27 Apr 2008 11:26:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=9081132http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=9081132http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=9001424<div align="right" dir="rtl">חם ליייי!!סורי, הייתי חייבת לפרוק. :]מאיפה החום הזה נחת עליי לעזאזל?! |:נראה לי אני אסגור את הבלוג.אין לי כבר כוח אליו..לא יודעת, אני ממש&amp;; לא יכולה לכתוב פה את מה שאני מרגישה, סתם חירבושים כאלה למיניהם.כי יותר מדי אנשים קוראים פה, פשוט יותר מדי.אני חושבת שאני אסגור אותו, אני אקח טיפה הפסקה.או שנעביר אותו? נראה..אבל בינתיים די נמאס לי מכל הסיפור הזה.אבל בסדר, עוד שום דבר לא בטוח, וזה ממש לא פוסט סגירה..אבל אולי הפוסט הבא יהיה כזה... נראה כבר ;]אזזז עד אז,ביי שמניייים. 3&gt;Yuval Bitch </div>Tue, 15 Apr 2008 15:21:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=9001424http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=9001424http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8978882<div align="right" dir="rtl">אוף כוסאמק.עד שכל הדברים הטובים נוחתים עליי במכה, עד שסוף סוף אני מתחילה באמת להיות מאושרת, הכל מתרסק.מתפוצץ, נשבר מתפרק לי מול העיניים.והכל למה? כי אני מטומטת. כי אני לא חושבת על המעשים שלי ועל ההשלכות שלהם.אני לא חושבת על ההורים שלי, שחיים בתקופת הביניים בתוך בועה שהבת שלהם בת 5.אז כן, שיקרתי להם, וזה הדבר הכי נורא לעשות עם ההורים שלך. זה נורא לשקר, בכללי. ועוד להורים שלך? שנותנים בך כל כך הרבה אמונים, וסומכים עלייך? זה פי אלף יותר נורא.ואני מבינה את החומרה של המעשה. באמת. הרגשתי כל כך חרא עם כל מילה שהוצאתי מהפה. ידעתי שאסור לי לעשות את זה, פשוט אסור. שאני אתחרט על זה אחר כך. אבל לא, המסיבה הזו עמדה בראש סדר העדיפויות שלי. היא הייתה כל כך חשובה בשבילי....אז שיקרתי להם, כמו מקצוענית. המצאתי משפטים על הדקה, שלפתי תשובות כאילו כלום. עשיתי עבודה מושלמת, זייפתי שיחות טלפון, זייפתי בכי, צעקות, צחוקים ושיכנועים. הכל עשיתי, הכל. הכל, רק בשביל להגיע למסיבה הזאת. וכן, אני מבינה עם כמה פגעתי בהם, באמון שלהם בי. אני מבינה עד כמה נוראית הייתי, ומה גרמתי להם להרגיש. כשישבתי איתם, וחטפתי את ההאשמו</div>Sat, 12 Apr 2008 01:08:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8978882http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=8978882http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8915749<div align="right" dir="rtl">כל מה שבעלי-החיים רוצים זה להיות עם אמא שלהם, לשחק עם החברים שלהם, ליהנות מהשמש, להיות חופשיים. במציאות היומיומית הם לא זוכים לזה. יש מאות מיליוני בעלי-חיים בארץ וכמאה מיליארד ברחבי העולם, בתעשיות הבשר, הביצים והחלב, שנרצחים מדי שנה, שלא זכו לחופש הזה, שכל אחד מאיתנו לוקח כמובן מאליו. כן, את הפוסט הזה אני מקדישה אליהם. לבע"ח. פעם חשבתם, איך הייתם מרגישים אם היו רוצחים את אמא שלכם בשביל מישהו? בשביל מישהו שהוא כביכול יותר טוב מכם? אז נכון, יש את כל העסק הזה של העולם ככה נברא, זה מה שהוחלט, זה מה שכתוב בתנ"ך. אבל מה שאף אחד לא טורח להזכיר, הוא שהקב"ה ברא אותנו חכמים. עם שכל הגון, חכם וישר טפו טפו טפו. הוא ברא אותנו עם שיקול דעת, לדעת לבחור בין טוב ללא טוב. לדעת לבחור מה טוב לנו, לעולם. הוא נתן לנו את השכל וההיגיון, הוא ברא אותנו, את בני האדם, יותר חכמים משאר העולם. אז אם אנחנו כל כך חכמים, וכולכם כל כך מתגאים שאתם בראש שרשרת המזון, וככה זה החיים, אז אולי אנחנו, בגלל החוכמה הרבה שלנו (יה רייט), יכולים לבחור, לדעת לחיות אחרת, בלי לפגוע בשאר היצורים. אז כן, אתם קוראים עכשיו דב</div>Mon, 31 Mar 2008 20:13:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8915749http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=8915749http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8872918<div align="right" dir="rtl"> דברים שנשאר לי לעשות עד שאמות? חחח סתם שאלון קצרי, כי אין לי כוח לכתוב פוסט. ;] 1.להיכנס למים בריצה 2. לא לישון בלילה בזמן סערה 3.לא לישון כל הלילה 4.להירדם עם מוזיקה 5.להיכנס לערפל 6.להישאר לבד בבית יום שלם 7.להכיר בן אדם שנולד בתאריך לידה שלך 8.להסתכל דרך החלון במשקפת 9.להכניס יד לחול קר [אחד הכיפייים ^^ ] 10.להתאהב לשלושה ימים 11.להתחבק בשלישיה 12.להתעטש כשמסביב שקט [ בזמן חידון תנ"ך. פאדיחות... ] 13.להסתכל למישהו בעיניים להרבה זמן 14. להשתכר 15.לחבק בן אדם מהתרגשות [ אתם מכירים אותי, הא? ] <STRIKE</div>Mon, 24 Mar 2008 15:52:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8872918http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=8872918http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8820647<div align="right" dir="rtl">כמו זיקית הא?מחליפות צבע בכל פעם שמתאפשר.שמתאים לכן אתן חמודות ומקסימות,אבל שלא בכבוד שלכן, אתן יכולות להיות נוראיות.אתן יכולות להיות הכי חמודות שבעולם,ושנייה אחר כך תהיו מגעילות.מחליפות את הצבע שלכן, איך שמתאים לכן.אני לא בובה שלכן, צאו מהסרט.כי אני סופגת וסופגת, אבל גם לבוב ספוג יש כמות מסויימת שבה הוא מתפוצץ.וכשאני אתפוצץ? זה יהיה חבל. בשבילכן, לא בשבילי.אתן תסבלו את מה שגרמתן לי להרגיש, ופי 1000 יותר נורא.אתן תתחרטו על הרגע שבו אמרתן לי מילה אחת שלא במקום.אז כדאי שתתחילו להרגיע את עצמכן.תסתכלו עליכן פעם אחת במראה.תבינו כבר מה לא בסדר בכן.כי כמו שאתן יכולות להשתנות? ככה גם אני.כן, גם אני יודעת לשחק את המשחק, וזה כואב, תאמינו לי.תבינו, אתן לא מושלמות.ונכון שאתן לא חושבות ככה- אבל גם אתן טועות. והרבה.ומי פה כדי לסבול ולספוג את הטעויות שלכן? אני.כי נורא קל להוציא את הכעסים שלכן על מישהי שכמעט ולא מתלוננת בפניכן.נורא קל.אבל בסדר, אני הבנתי את הגישה שלכן. ואני גם יכולה להיות מגעילה, ולהיות זונה. אני אתנהג אליכן בדיוק כמוכן.אתן תראו איזה צבועה אני אהיה. כמוכן.אני אהיה מקסימה אליכן, החברה</div>Sat, 15 Mar 2008 20:36:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8820647http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=8820647http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8738648<div align="right" dir="rtl">ההיסטוריה חוזרת על עצמה.עוד משפט של יינון המפגר, אבל הפעם? הוא כל כך נכון...אתם אפילו לא שמים לב לזה,אבל אתם עושים בדיוק את מה שכבר עשיתם, בין אם זה טוב ובין אם זה רע.אם פעם נהגתם לרכל, ללכלך, להעליב?אז כן, אולי הפסקתם עם זה לזמן מה, אבל זה עוד יחזור.אתם לא לומדים מהטעויות.חוזרים בדיוק על אותם הדברים, פשוט הסיטואציה משתנה, האנשים משתנים.אבל אתם תמשיכו, ותמשיכו.וגם אם יגידו לכם, יעירו לכם, אתם תמשיכו ותמשיכו לפגוע.כי אתם לא יכולים להבין בכנות שטעיתם.מבחינתכם אתם הכי טובים, הכי צודקים... נכון?חוזרים שוב ושוב על אותן הטעויות.. כמו מעגל שכזה, מעגל נורא.כולנו ככה. וזה עצוב. \:"כי בא לי לצחוק בא לי שטויותבא לי לרקוד ולא בא לי עלייךבא לי בימים, בא לי בלילותבא לי לצעוק- אני פרחה"תקבלו אותי כמו שאני.ככה, גם אם אני נראית לכם פרחית למדי.זמנים משתנים, תקופות משתנות, בגדים משתנים, הרגלים משתנים, אנשים משתנים.אני השתניתי.</div>Sun, 02 Mar 2008 14:06:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8738648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=8738648http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8675832<div align="right" dir="rtl">כמו רכבת הרים.רגע אחת טוב, אני מאושרת ושמחה, שנייה אחר כך אני בדיכאון.אני לאיודעת מה נסגר איתי בזמן האחרון. אולי זה קשור איכשהו למזג האוויר ההפכפך.אני באמת שלא יודעת.וזה עוד אחד מהדברים שמעצבנים, ה- אני 'לא יודעת' הזה. למה אני לא יכולה לדעת? למה תמיד אני צריכה להיות באיזושהי אי וודאות מסויימת?!שנייה אחת אני מחייכת (חיוך אמיתי, כן?), צוחקת, שמחה, רוקדת. ובשנייה שאחריה אני יכולה לשקוע בדיכאון הכי עמוק, להיות חסרת חשק ומצב רוח.באמת שכמו רכבת הרים, יש עליות ויש מורדות.ובכל עלייה הפרפרים בבטן קופצים. שמחים, מאושרים, אבל עם זאת גם מחכים לירידה. יודעים שהיא תבוא, הם מצפים לה.ובכל ירידה הבטן מתהפכת, הקרון יורד ויורד לא רואים את הסוף.לפעמים, אי אפשר לדעת אם תבוא ירידה אחרי העלייה, אם תבוא עלייה אחרי הירידה, או שהסיבוב ברכבת ייגמר.אי אפשר לראות את ההמשך, את הקצה, את הסוף.יש ערפל, הכל לא ברור. הרכבת בנויה כך שלא תוכל לראות את ההמשך. הכל חושך.אתה לא יודע מה ייקרה בהמשך. אתה מרגיש חסר אונים.החוסר וודאות הזה מתסכל אותי, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות בנידון...ציירת ציור, יפהפה. ציור זוהר, מקושט, מלא</div>Thu, 21 Feb 2008 13:24:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8675832http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=8675832http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8658531<div align="right" dir="rtl"> וואי לא עידכנתי פה הרבה זמן.סליחה. זה לא שאין לי זמן, כי אני יכולה למצוא את הזמן לעדכן אבל זה לא מסתדר לי...כנראה שבזמן האחרון די הזנחתי את הבלוג כי אני מעדיפה כרגע לעשות דברים אחרים מאשר לעדכן.אבל אני בטוחה שבתקופה הקרובה אני אעדכן פה הרבה... או לפחות אני מקווה ככה.כי אני כן צריכה את הבלוג הזה, מאוד.יום האהבה חלף לו, וכמובן, כמו תמיד, אני לבד.הוא לא שם עליי בגרוש, אני לא מעניינת אותו.טוב, כאילו למה אני מצפה? כל עוד היא בשטח, אין לי למה לקוות.כי כל פעם משהו חדש אחר צומח,אני מרגישה טוב, שאנחנו מתקרבים...ואז, כמו תמיד, קורה איזה משהו, בין אם זו היא או בין אם זה מישהו אחר,ואז אני שוב נובלת, נשברת.כל פעם מחדש.כבר כמעט והפסקתי לצפות, לקוות.כי כן, אני לא אשקר, תמיד יש שם איזה רגש כזה, שמחכה, שמצפה,אבל אני כבר למדתי מהטעויות של עצמי, וגם משל אחרים.למדתי שאין סיכוי שמשהו ייקרה בעולם הזה אלא אם כן אתה תתערב. אם לא נזיז עניינים בעצמנו, נילחם בשיניים,כלום לא יעבוד פה.וחבל שזה ככה. ולמה זה קורה?כי כולם פה תינוקות. כל העולם הזה מתנהג כאיזה ילד בן 3.פשוט ילדים קטנים. זה כבר פתטי. |:קיבלנו תעו</div>Mon, 18 Feb 2008 15:37:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8658531http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=8658531http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8604293<div align="right" dir="rtl">עריכה 12.215:36גאד, אני חייבת להיכנס לכאן.מדוזה ביצ' שלחה לי הרגע סרטון, על ילדה מרוסיה ששכבה עם מישהו והדביקה אותו באיידס. הוא שלח את החברים שלו להרביץ לה עד שהיא מתה, והנבלות גם צילמו את זה.אתם חייבים לראות- והמלצה שלי, אל תאכלו לפני זה או תשתו.כי אני הקאתי. S:http://kp.ua/daily/290108/17028/"ככה כמו שאני , כמו שהבטחתי לעצמי אני לוקחת שוב את עצמי בידיים .ככה בלי חלומות , בלי טעויות של מתחילות בלי ערימות של ציפיות עד השמיים .ככה כמו שאני , כמו שהבטחתי לעצמי אני לוקחת את העניין ברצינות .ככה בלי מהומות , בלי להוסיף משמעויות אני לא מוותרת על ההזדמנות .למה עד שהגעתי , עד שנגעתי קצת נעלמתי , קצת השתגעתי ?לא שהייתה לי ברירה פשוט ככ</div>Sun, 10 Feb 2008 13:22:00 +0200yuval_272@walla.com (Bitch :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443493&blogcode=8604293http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443493&blog=8604293