כל פעם מחדש אני נוכחת לדעת כמה טוב היה הניתוק הזה שעשיתי...קיצוני ככל שיהיה, זה היה צעד חכם. ההרגשה הזאת של חופש, של שחרור מאדם כזה שלא יודע נימוסים מה הם, שלא יודע מרחב אישי מה הוא, השחרור מאדם כזה הוא הצעד הכי נכון שיכולתי לעשות. כן, זה היה קיצוני, כן זה נגמר רע.

אבל אני, נשמה טובה, לא מוכנה לוותר על להחזיר את הסדר על כנו ובגלל זה, כמו חיה פצועה חוזרת לנחמדות הרגילה שבי, חוזרת להיות יעל המתעניינת וזה אחרי שפעם שעברה הייתי יעל הכלבה, המרוחקת, הצועקת.

לצערי, שתי הדרכים לא עזרו...האדם הספציפי עליו אני מדברת המשיך בשלו, המשיך להיות אותו נאד נפוח שמרוכז בעצמו, המשיך להיות אותו אחד שילחץ לך את היד ובשניה שתסתובב יתקע את הסכין עמוק עמוק בגב ולא יהסס לסובב אותה...לא משנה מה אמרתי או מה עשיתי, הוא סובב את הסכין יותר מדי פעמים והסכין מצידה נכנסה עמוק יותר ויותר. אני שואלת את עצמי איך אנשים מאמינים בקארמה אם היא לא קיימת...לא חבר'ה, קארמה לא קיימת...תמיד אמרתי שאדם שמתנהג בצורת פוגענית ומגעילה יחטוף פצצה לפנים בשנייה שהקארמה תפגע בו אבל לצערי במקרה הספציפי הזה, של האדם הכי פוגעני ומגעיל שנתקלתי בו (ונתקלתי במספיק) קארמה החליטה שלא בא לה, להיפך, היא החליטה להביא על אותו אדם את המזל הטוב והאושר הבלתי פוסק.

אומרים שצדק קיים, אני לא אחלוק על זה, הצדק באמת קיים, אבל במקרה הספציפי הזה הוא וקארמה החליטו לשבות.

נפגעתי כל כך חזק, זה קשה וזה כל כך כואב לי. כן, התגברתי, יש לי מישהו חדש, יש לי חודשיים עד הגיוס והחיים סבבה לגמרי. אבל נפגעתי וזה כואב.

איך אדם יכול לשבת ולרכל עליי במטרה שאני אשמע את תוכן הרכילות. או איך אדם יכול לצחוק עליי מאחורי הגב ואז להגיד שאני מדמיינת וזה לא באמת קרה. אני מתארת לעצמי שאם האדם הספציפי הזה קורא את הפוסט הזה הוא בטח מתעצבן בטירוף מכל הדברים שכתבתי עליו פה אבל מצד שני, אני מקווה שהוא קורא פה כי ככה אני יכולה להגיד לו שכל הדברים האלה שכתבתי, פוגעים ומגעילים ככל שיהיו, זה לא מתקרב, אפילו לא מעט, לרמת העלבון והפגיעה שספגתי ממנו...

כל כך עצוב לי שזה ככה, כל כך עצוב לי לגלות שהפרצוף האמיתי שלך הוא לא הפרצוף הנחמד והאוהב שהכרתי במשך קרוב לשלוש שנים אבל איך אומרים אצלנו בפולניה? כל כלב בא יומו. ראיתי את הפרצוף האמיתי שלך וזה כואב לי? נו שוין, יש דברים הרבה יותר גרועים מזה, אני אתגבר ואשרוד את זה, אני אקום כל בוקר, אסתכל במראה ואהיה גאה בבחורה שאני, ואתה? אתה תמשיך להיות נאד נפוח וסביר להניח שלא יזיז לך שפגעת באנשים בדרך לגדולה (אני בספק אם אפשר בכלל לקרוא לכל ההישגים שלך גדולה). פגעת? נו שוין, לא ממש אכפת לך כל עוד לך יש את החבר הכי טוב שאיתו אתה יושב לרכל עליי ואת הכוסיות שאתה מפלרטט איתן מולי במחשבה שזה באמת מזיז לי (איך אמרתי? יש לי מישהו חדש) כל עוד יש לך את זה אתה המאושר באדם. מעניין מתי זה יתפוצץ לך בפרצוף ותבין שבן אדם נורמלי זה בדיוק ההיפך ממה שאתה. מעניין אם קארמה וצדק יחליטו שבא להם להתעורר ולתת לך סטירה בפנים. אם הם יחליטו שבא להם, אני יכולה להבטיח לך שזאת תהיה הסטירה הכי כואבת שתחטוף כל ימי חייך ומי יודע, אולי אחרי כל החרא שעברתי בגללך הם יחליטו שסטירה זה עדין מדי ופשוט יתנו לך בוקס בפנים (וואו הייתי משלמת כסף כדי לראות את זה...והייתי הרבה יותר מאושרת אם זה היה בוקס אמיתי ולא סתם מטאפורה)

אז תהנה להיות המניאק והכלב, תהנה מהחבר הכי טוב ומהכוסיות שמתנהגות אליך סבבה כי כואב להן להגיד לך שהן בעצם לא יצאו עם אחד כמוך בחיים. אני רק מקווה שתחזור למציאות לפני שאני אתגייס ואלך מכאן ואז כבר לא תהיה דרך חזרה, אני לא ארצה לשמוע מילה ממה שיש לך להגיד ואולי, רק אולי אתה תיזכר בחוקי האנושיות ביום שבו אני ארגיש רע מספיק כדי לענות לך בדרך הכי מגעילה שאני יכולה, זאת תהיה סטירה נורא נחמדה באדיבות ידידתינו קארמה.

עד כאן להפעם (חפירה שמפצה על הפוסט הקודם)

תזכרו להיות אנושיים, זה יעזור להרבה מאיתנו להמנע ממצבים לא נעימים.

יעל.

ימים מדהימים לגמרי עוברים עליי...אני זוכה להרבה פינוק וזה כיף...

האמת שאין לי הרבה מה לספר לכם חוצמזה...סתם רציתי שתדעו...להרגשתכם הטובה :)

הגעתי למסקנה שיש דברים שאסור לפחד מהם...

בזמן האחרון אני חווה הרבה מאוד רגשות שונים כלפי אנשים שונים...עם חלק מהם עברתי את כל קשת הרגשות ועם חלק יש רגש אחד ספציפי שקיים בינינו...

הרגשות שהכי הפחידו אותי היו אהבה ושנאה...

למה אהבה? כי זה רגש שעלול לפגוע... בשנייה שאתה מגלה שאדם מסויים לא מרגיש אותו דבר אתה נפגע ומוצא את עצמך עם קופסת בן אנד ג'ריס מתחרט על הרגע שבו הוצאת את הביטוי "אני אוהב אותך" מהפה

למה שנאה? כי איכשהו נתתי לעצמי לעשות מעבר מאוד חלק מאהבה לשנאה...נתתי לעצמי לשנוא...שנאה זה רגש חזק...שנאה זה להתעצבן מכל שטות שמישהו מסויים עושה...איך אפשר לחיות ככה בלי להגיע לסכסוכים?

האמת שעל העניין האהבה התגברתי די בקלות...מישהו אמר משהו שגרם לי לחשוב קצת "נותנים יותר מדי חשיבות לרגש" וזה נכון...הרי תכלס תמיד אמירת הביטוי "אני אוהב אותך" קורה באיזשהו רגע רומנטי וכל הבולשיט הזה...תכלס באמת עושים מזה יותר ממה שזה...אהבה זה רגש כמו כל רגש אחר...אהבה זה לא קסם..."אני אוהב אותך" זה לא המטה קסמים והאדם שאומר את זה הוא לא קוסם...אנחנו בני אדם כמו כולם...אהבה זה רגש כמו כל הרגשות...כן...זה רגש שעושה משהו מיוחד, פרפרים והכל..זה האפקט שיש לרגש הספציפי הזה...כמו שלשנאה של אפקט של להתעצבן מכל שטות...אהבה זה רגש נפלא ושנאה זה לא...אז די...בואו פשוט נאהב בלי לעשות מזה יותר ממה שזה...בואו פשוט נאהב ונזרום עם האהבה...בואו ניתן לאהבה להתפתח ולגדול ולהיות רגש נפלא אבל בואו לא נהרוג את עצמנו בשביל הבן/בת הזוג רק כי אנחנו אוהבים אותם...

שבוע טוב חבר'ה...אל תשכחו לחיות קצת...

יעל.