להגנתי השירים הם לא רק המצאה שלי אלה המצאה גם של חברה שלי והיינו מסוממות מהשוקו, וזה בגלל שהיינו צריכות לעשות עבודה באזרחות.
דוגמה לשיר: פרס זה לא אסון, תשים על הלשון יש כמה חכי"ם שיצאו מהארון. תיזהר מאוד מהר תמצא את עצמך בתוך הכנסת אחרי שטיפת מוח מחזיק את ברק בכוח.
(זה ע"פ המנגינה של עירמים BY שחר אבן צור)
יו ואני חשבתי שאני חופרת היום אבל לא אני יכולה לשמור את הפוסט ולסגור את המסך הזה. אבל אני לא עושה ככה.
רוצים לדעת למה?
(כל מי שאמר לא הוא רע אבל אני אמשיך כי אני שמה זין (שאין לי) על התשובה הזאת. זה פוסט שלי לא שלכם נכון)
א. ככה
ב. כי אני משועממת
ג. כי היו דברים מעניינים היום טוב לא מעניינים אלה מוזרים.
ד. כל התשובות נכונות
סמנו לכם את ד. כתשובה נכונה.
ועכשיו למה שקרה בבית ספר.
למחנך של הכיתה שלי היה היום יומולדת 8.
לא אני לא צוחקת, אני מדברת בשיא הרצינות.
בגלל שהוא נולד ב-29.2 לפני 32 שנה אז חוגגים לו יומולדת כל 4 שנים.
אז קנינו לו מתנה מדליקה (טוב נו אני לא קניתי אבל אני תרמתי מכספי).
וקונפטי.
ועשינו עוגות.
וארוחת בוקר (שדרך אגב הייתי אצל המנהלת בזמן הארוחה הזאת, אבל זה סיפור אחר).
ואחת הבנות בכיתה (שאני מקווה שהיא מרגישה יותר טוב) פתחה את הקונפטי ואחד החלקים עף לו לעין.
והיינו בלחץ, פחדנו, ניקינו, הוספנו עוד קישוטים ללוח המקושט גם ככה.
ואז צעקו עלינו כי היינו בחוץ ורצינו לדעת מה קורה.
ואז הוא חזר וכתבנו ברכת התנצלות (אני כתבתי).
ואכלנו עוגה והוא סלח לנו.
וזהו.
עד כאן עם העדכון המשעמם.
עדן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
