<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>My Life as an Umbrella</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394</link><description>Under My Umbrella- ella ella ella eh eh eh</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Bella Umbrella. All Rights Reserved.</copyright><image><title>My Life as an Umbrella</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/94/93/43/439394/Avatar/C16324431.gif</url></image><item><title>זה יהיה קצר... או שלא.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11385631</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וזה באמת לא משנה שכל החודש הקודם וגם החודש הזה אני כותבת מקסימום שני משפטים בפוסט.
נמאס לי.
וזה הכי קצר שאפשר להגדיר את המצב הנפשי שלי כרגע.
אני נמצאת בנפילת כוח מטורפת והיום הזה עוד התחיל טוב.
אני מקווה שהכל יסתדר- אבל אני תמיד מקווה אם אני אפסיק המצב יהיה גרוע יותר. תיקון טעות יותר גרוע ממה שאני מרגישה לא יכול להיות.
אבל אין לי יותר מדי מה לעשות ואני מתמודדת. לצערי.
אני רוצה לישון אבל אני יודעת שאני לא מסוגלת. אני רוצה להכנס לאמבטיה ולשטוף מעליי את כל הזוהמה הזאת- את כל ההרגשה הרעה והמגעילה הזאת, ואני יודעת שזה לא יעזור.
אז אני נשארת פה, מול המחשב, ואף אחד לא שם לב.
אני לא יכולה לסחוב את הכל עליי- הם יודעים ההורים המדהימים האלה. וזה לא ישנה אם אמא תאמר לי שאני לא חייבת לעשות את הכל מוגבר כי מילים כבר לא יכולות לעזור. אני עושה את זה כי הפרפקציוניסטיות גברה על הכוח שלי. והכוח שלי כל כך חלש שהוא לא מוכן להודות על זה בקול, רק בכתיבה.
נשבר לי מכל מה שקורה מסביב מזה שאנשים לא שמים לב כמה המצב נוראי... נוראי עד מצב שאני שמה לב לזה! אני לא יכולה יותר- המוח שלי לא עומד בזה, הנפש שלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 12 Nov 2009 23:38:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11385631</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=11385631</comments></item><item><title>It&apos;s almost halloween Do the trick or treat</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11357089</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

אני חייבת לומר שרק בשביל התחפושות המגניבות אני אוהבת את ליל כל הקדושים. בתאכלס הוא הרבה יותר שווה מפורים. מי מתחפש מפחיד בפורים? הרי צריך להיות שמחים בפורים.
(אז מה אם אניבכלל לא נוצרייה? זה משנה בכלל? אתם חוגגים גם את הסילבסטר פפף)
ולמרות הכל פספסתי את הדארק של ההלוואין.
טוב נו יהיה עוד אחד.
לא בנושא הלוואין אבלכל מסיבה בזמן הקרובתהיה מסיבה טובהXD

עוד שיר חמדמד לסיום כי אני שופעת שירים לאחרונה..

(אז מה אם הם התפרקו תנו להישאר עם הזיכרונות)

סופשבוע רגוע לכולנו,
עדנ (}:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Oct 2009 13:20:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11357089</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=11357089</comments></item><item><title>It&apos;s Raining Men</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11355508</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;גשם.
טיפות כבדות וגדולות וחסרות פואנטה של גשם.
הוא יורד עלי ועל כולנו בלי שום סיבה מיוחדת, בלי שום סיבה בכלל. וזה כל כך טוב.
כי היינו צריכים את זה... את הטיפות האלה בשביל הרגשת הטוהר. 
היינו צריכים את זה בשביל לנקות את הלכלוך והחום בשביל להזכר בדברים שחסרים לנו.
והוא בא בדיוק בזמן.
***

יצא לי באמת לחשוב על שירים שיש בהם את המילה גשם. כמובן שכל מה שעלה לי היה באנגלית.
למען האמת חשבתי רק על יטס רייניניג מאנXDD זה &lt;/S&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 Oct 2009 19:21:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11355508</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=11355508</comments></item><item><title>&amp;quot;...Careful you might get burned&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11328154</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

מצחיק שדווקא השורה הזאת היא שנכנסה לי לראש. אני ידועה ביכולת שלי לשרוף את עצמי. במיוחד כשאני במטבח.
אז הכל חזר להיות קולולולוש.
ומקולולוש אחד לקולולוש אחר. יש מסיבה בסוף החודש יאי!
אבל אין לי מה ללבוש! לא יאי.
אני חייבת לומר שהפכתי לשיטחית ביותרXD אבל זה בסדר כולם מרגישים ככה לפני המסיבות אני לא היחידה.
אז עד הפעם הבאה...

עדנה.
~אמרתי לכם שאני אחזור לכתובXD~&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Oct 2009 17:31:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11328154</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=11328154</comments></item><item><title>&amp;quot;...What it takes to make a pro blush&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11325929</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב בואו נראה איך להתחיל.
את הבלוג עצמו אני די נטשתי. בצורה עגומה ביותר.
אני לא אוהבת את זה אבל זה קורה.
לבלוג עצמו אני הולכת לחזור... אני אכתוב יותר. אשתדל כמה שיותר כמובן אבל לא ברור עד כמהשזה יצליחXD
לוקח לי זמן עם הדברים האלהעברו כבר שנתיים בסוף יוני מאז שפתחתי את הבלוג אבלזה הכי הרבה זמן שאני מצליחה עם דברים כאלה. אבל פה אני פורקת הכל וזהטוב לי.
אני חייבת לומר שעד אתמול החיים היו שקטים ומעייפים כרגיל.
אתמול החלטתי לריב עם חברה. אבל זה יעבור אני מקווה.כי אנילא חייבת לה כלום אז אין לה שום סיבה לכעוס עליי. לי יש.
ואני מעדיפהלוותר על זה ולהתנהג בצורה בוגרת.
נמאס לי מריבים מטופשים וילדותיים של שתיקה מכוערת. ואני לא נותנת לזה להציק לי יותר. 
אז חוץ מזה... חזרתי לשלוות חיי.
עוד שבוע יעבור ויהיה יותר טוב.
עדן |}:

אני מאוהבת בשיר הזה. תתעלמו מהעובדה שזה הקאבר אבל גם הוא ממש ממש יפה.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 17 Oct 2009 17:59:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11325929</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=11325929</comments></item><item><title>חרטות- עדן.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11220179</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא אתחרט על דבר.
לא על בית החלומות ההרוס,
לא על האבל העצום,
לא הלילות חסרי השינה,
כיכולם קרובגללך.

אני לא התחטרתי על דבר.
לא על החלומות שכבר לעולם לא יתגשמו איתך,
לא על הצרור ההולך וגדל של רגשות מעורבים,
לא על הסיפורים לפני השינה,
כי התבגרתי ממך.

אני מתחרטת על דבר אחד,
שפגשתי בך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Sep 2009 18:17:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11220179</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=11220179</comments></item><item><title>שבוע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11135620</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השבוע הזה היה בין השבועות הטובים בחיי. ובאותה מידה לרע ביותר מבינהם.העברתי את כל השבוע האחרון בערד בסמינר מדצים.הדבר הראשון ששמעתי ביום ראשון כשנסעתי לערד היה על הפיגוע ואני חושבת שאם לא היו אנשים איתי שאני אוהבת ומכירה ולא רוצה להראות להם את הצד חסר הביטחון והפחדן שלי הייתי בוכה.אבל הלב שלי כן בכה הוא יצא לשני האנשים האלה (שמאוחר יותר התגלה שהבחור שנהרג הוא בןדוד של חברה שלי) שנפלו קורבן לרצח מזעזע וחסר שחר. רצח שבשביל להבין אותו ולהאמין שהוא לא אשמתו של הציבור הישראלי צריך להיות היען שאנחנו ולקבור את הראש בחול.לא מפתיע שיום אחרי זה שלחו אותי לקופת החולים המדהימה של כללית בערד ואמרו לי שאני חולה.בנס לא שלחו אותי הביתה.השבוע המשיך בשקט יחסי די התנתקתי משאר העולם כנגד רצוני. לא שמעתי כלום וגם אם דיברו לא התעניינתי. הייתי כל כך בתוך העצב והרצון לחזור הביתה של עצמי שזה כאב לי רק לחשוב על זה.ואז החייל נהרג.יום אחרי זה חייל נפצע.ואפילו עמוס קינן מת בשבוע הזה.אני מוכנה להישבע שכל הדברים האלה קרו בשביל לומר לי שאני לא אמורה להיות שמחה.שאני צריכה תמיד להישאר במצב של הדיכאון הזה ולראות רק את הע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Aug 2009 01:17:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=11135620</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=11135620</comments></item><item><title>תעודות~</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=10978568</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז היה לי יום טוב מאוד. ההרגשה השמחה ממשיכה ואני לא מתכוונת לוותר עליה בקלות.
אכלנו אתמול במקס ברנר (למרות שאני לא אוהבת יותר מדי שוקולד) ואני כנראה הולכת לאכול גם היום (משמע את כל מה שהורדתי אני הולכת לעלות) אז אני אשמח לא לשמוע על שוקולד בקרוב תודה(:
~אני הוא חוצה! לא עולה! הולה!~
גיליתי שבחצי שנה האחרונה פירסמתי 5 פוסטים. ואני שואלת את עצמי וואט דה פאק?!
חוץ מזה שזה מדהים לומר את זה אבל ב30 לחודש שנתיים לבלוג. ואני כבר לא כותבת בכמות כזאת כמו פעם (או מתנהגת כמו דיכאונית מצוברחת כמו בכיתה ז&apos;...)
ואני באמת כועסת על עצמי שנטשתי את הבלוג. אני הולכת לחזור אליו ובגדול(: אולי עוד כמה פוסטים על דמדומים יגרמו לו לחזור למקומו הראוי של המעל ל200 כניסות בחודש ולא 50 בקושיP:
ועכשיו לציונים:
אמנות 100 אנגלית 82 (יש לי קקה ציון במחצית הזאת) ביולוגיה 80 הסטוריה 100 חינוך גופני 95 כימיה 88 (מההיה קשה להשאיר את ה90?) לשון 80 מחשבים 85 מתמטיקה 75 (אני ב4 יחידות~שוק~) ספרות 100 ערבית 85 פיסיקה 100 של&quot;ח 95 תנ&quot;ך 85 
לסיכום: ממוצע 89 תעודת הצטיינות כיתתית (הממוצע הגבוה ביותר בכיתהP:)

עדנה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 19 Jun 2009 16:47:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=10978568</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=10978568</comments></item><item><title>הללויה!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=10973748</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יכולה לומר לכם שאחרי כמעט חודשיים שלא כתבתי אני רישמית וחד משמעית מרגישה טוב. הכל סבבה והכל מסתדר ואני מרגישה כאילו שום דבר לא יכול להרוס את השמחה הזאת. לא עכשיו לפחות(:
אז כבר לא נמאס לי מהכל ואני מסוגלת להתמודד ואני מבטיחה לעצמי שהכל ישתפר בסופו של דבר. וזה פאקינג טוב.

מה שמוסיף לכל זה ומוסיף המון הוא סוף השנה שמגיע (לפחות לי) מחר.
זה דבר משמח ביותר גם אם זה אומר שאני לא אפגוש את החברים שלי באופן קבוע במשך חודשיים ומשהו.. אז מה? קצת שקט נפשי אף פעם לא הפריע לאף אחד. 
תודו שאתם גם שמחים. מי לא שמח? זה הדבר הכי טוב שיש בשנה- שהיא נגמרתXD

אז לפוסט הזה אין יותר מידי משמעות אני סתם מאושרת ובא לי לכתוב משהו אופטימי על החיים האלה ואם יש לי אפשרות אז למה לא?
הרי הכל חייב להיות טוב בסוף, לא?

עדנ.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Jun 2009 12:35:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=10973748</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=10973748</comments></item><item><title>נמאס לי-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=10757747</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמאס לי מרגשי נחיתות
נמאס לי לפחד להיות שונה
נמאס לי מהפחד התמידי שאני עושה משהו לא נכון
ו/או מהפחד שיש לי משהו על הגב
ו/או על הפרצוף
נמאס לי שלהיות אני כבר לא מספיק טוב
נמאס לי שפתאום סקס זה הדבר הכי חשוב לבנות 12
ו/או שהחיים של כולם מסתמכים על הסטוץ האחרון או אם הסקס האחרון היה טוב
נמאס לי שאני הבוגרת
נמאס לי שאני פוחדת ממה שאחרים חושבים עליי
נמאס לי להיות שמנה ושכשאני אומרת את זה אומרים לי שאני רק קצת מלאה
נמאס לי שאנשים חושבים שאין לי עיניים 
נמאס לי להסתכל במראה ולראות את עצמי לא מצליחה 
נמאס לי לא להשקיע בכלום
נמאס לי לא לסיים את הדברים שאני הכי רוצה לסיים
נמאס לי שחברות שלי אומרת שהן אוהבות אותי
ו/או כשאני רוצה לומר שאני נפגעת זה לא חשוב
נמאס לי שיש משהו שגורם לכך שכל מה שאני רוצה שיקרה לא קורה
נמאס לי להאמין
ו/או לצפות שמשהו טוב יקרה מחר למרות שאני יודעת שמחר יהיה חרא יום
ו/או להאמין לחזאים כשהם אומרים שיהיה חם מהרגיל לעונה
נמאס לי להקשיב לחדשות
נמאס לי להסתכל על המחשב בטמטום אין סופי
נמאס לי מהציניקניות שלי
נמאס לי שערוץ הילדים הוא מחרשת כסף שהורסת לילד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Apr 2009 00:57:00 +0200</pubDate><author>banana80@nana.co.il (Bella Umbrella)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=439394&amp;blogcode=10757747</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=439394&amp;blog=10757747</comments></item></channel></rss>