אז זה לא ממש לילה מטורף.
אפילו די מוזר...
יותר לילה שנגמר בכמעט הקאה של שני אנשים בינהם אני.
פירוט:
הכל התחיל בשיחה מדהימה של שלוש דקות במסינג'ר ולאחריה שיחה של 30 דקות בטלפון על הרצון העז שלנו ללכת לסרט.
תיכננו, סיכמנו, דיברנו וכמובן קבענו שנצא בשעה 18:45 לקניון גבעתיים.
אז הם הגיעו ב18:40 ואני תיכננתי שאני צריכה לעשות סידורים אחרונים ב18:40 אבל לא הם הגיעו דווקא אז.
אז בעטתי בדלת כניסה כמוו שאני עושה מאז ומתמיד והם נבהלו.
ומאז יש לי הליכה של אני-הולכת-לבעוט-בך כי נדפק להם השכל וגם לי כי בסופו של דבר באמת התחלתי לבעוט באנשים.
בחזרה לנושא המקורי. הגענו לקניון.
המדרגות הנעות לא עבדו והתחילה הזעקה אז חזרנו אחורה למעליות והלכנו לקנות כרטיסים.
אז כמובן שנפשית אני הכי בוגרת שם ~הערצה עצמית~ אז אני קניתי את הכרטיסים ובזכותי ישבנו בשורה האחרונה שם רואים הכי טוב כי מה לעשות הם מציעים חרא שורות. בשביל לקבל משהו אל תמתין תעשה.
אז נכנסנו לסרט "בי מובי" (כוורת בסרט) והתיישבנו במקומותנו המוצלחים שאני סידרתי ~כבוד~.
התיישבנו חיכינו דיברנו ובשנייה שהתחיל הסרט כבר לא היה פופקורן.
אז יש כמה סרטים בתכנון מהטריילרים והפוסטרים לפני שאשכח:
-קונג פו פנדה שג'ק בלאק מדובב בו
-אוצר לאומי 2
-נרניה: הנסיך כספיאן (גוד מי שמשחק אותו כזה סקסי!@##@%$^#%)
-המצפן הזהוב
בנוסף גיליתי שאני לא היחידה שלא מצליחה לסיים את המצפן הזהוב. כי מה לעשות אני לא אוהבת ספרים שנפתחים ישר בדמויות שיש להם גרבילים (או איזה יצור פרוותי או הדבר המשתנה שאני לא מבינה למה לעזאזל שחכתי את השם של היצורים האלה) ושנייה אחרי זה כבר יש עוד איזה 500 דמויות.
למרות כל זה אני עדיין רוצה לראות את הסרט הזה וגם לנסות לקרוא שוב אתה הספר.
ואם לא רק הסרט עם ליאן בחנוכה .
אז היו כמה דברים מצחיקים בסרט כמו: כשהסרט נפתח מסבירים על המפעל באנגלית ומייד אחרי זה בספרדית, שאנחנו לא רק יהודים אנחנו ביג'וייש כלומר דבוריהים כלמור דבורים יהודים, וכל הדבורים הם בי, ואנחנו san of a bee כולנו.
וכמובן אתה לא משוגע אם אתה מדבר עם דבורה אתה רק פוקיטו לוקו- זה אומר שאתה יכול לתבוע מפעלי דבש.
אז אני הלך למיטה עכשיו ועם היה לי זמן אני המשיך מחר או לא המשיך בכלל.
אז לילה טוב שבת שלום
ותהיו ביג'וייש טובים
1/12
לפני שאני ממשיכה מה היה אתמול אני אתעצבן קצת ואומר שאני שונאת להתעורר מוקדם.
אבל לאאא
הציפורים והעצים היו חייבים להיות קרובים יותר לחדר שלי ושל אחותי וההורים שלי למה שהם ישמע כמה ציפורים טיפשיות עם הם גרים בצד השני של הבית???????
אז בחזרה למה שקרה אתמול יצאנו מהסרט והחלטנו לקנות אייס קפה מה שבסופו של דבר התגלה כטעות איומה.
שתינו/ הם אכלו והחלטנו לחזור הבייתה מכיוון שכל הפאקצות של גבעתיים החליטו להגיע.
כל חמש דקות או אני או דר הרגשנו כאילו אנחנו הולכות להקיא אז זה עיקב אותנו למשך איזה חצי שעה כשהיינו אמורים להגיע תוך רבע שעה.
אחרי בגלל שחברה שלי הייתה עם הקפוצ'ון שלי כשהיא החזירה לי אותו לה היה לי כוח לסדר אותו אז היא הניחה לי אותו על הראש והחלטנו שיש כיפ'לה שחור'לה ואז המצאנו את "כיפה אימו אדומה".
ואז אני הגעתי הבייתה והתחלתי לכתוב את מה שקראתם למעלה
וזהו
עכשיו אני עדיין עייפה ויש לנו מחר (עם לא תהיה שביתה גם לנו) מבחן בגיאומטריה.
אז אני אבדוק מה מצב השביתה ואני אלך ללמד בכל מקרה.
עייפה בלי כוח ללמוד,
עדן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
