אז אולי לא כולם מכירים אותו...
ואולי חלק ראו 'הכל דבש' אז הם ידעו שפולי משחק שם את עצמו בסדרה של הבת שלו...
ואולי גם חלק מכם יודעים שהוא שיחק ב'גבעת חלפון אינה עונה'...
וכמובן רובכם לבטח יודעים שהוא היה חלק בלתי נפרד מהמשולש של הגשש החיוור...
אבל לדעת שאחד מהאנשים המצחיקים ביותר בתרבות הישראלית מת -למרות שגם אני לא בטוחה שראיתי מספיק מערכונים כדי לומר את זה- מעציב אותי.
ובדרך מדהימה תמיד האנשים הטובים מתים צעירים. למה הוא היה צריך למות מהסרטן? למה הוא ולא אנשים אחרים שמעולם לא עשו ולו מעשה אחד טוב בחייהם?
אני בכיתי ~שוב~ כשראיתי את שאר חברי הגשש החיוור מדברים עליו ואחרי כן כשראיתי את הכתבה על חייו של פולי.
והיה משפט אחד שאני לא אשכח מהכתבה:
"עם לא היינו עצובים עכשיו לבטח היינו צוחקים" אני בטוחה בכך אני בטוחה שגם בעוד 10 שנים ידעו מי זה פולי מהגשש החיוור...
שמתי לב שבזמן האחרון רוב הפוסטים שאני כותבת הם עצובים אז כדי להכניס קצת שמחת חיים לבלוג העצוב הזה אני אוסיף ציטוט של המורה שלי למתמטיקה:
"עם בארזים נפלה שלהבת אז יקום הגנן ויכה במלפפון וגם יבעט בבנה"
תחשבו על מה המשפט הזה מדבר??
מנחשים??
לא מנחשים??
אני אומר לכם
זה קשור לחומר שלנו בגיאומטריה על משפט הפוך ועל משפט שקול.
כשהוא כתב את זה לא הפסקנו לצחוק במשך חמש דקות שלמות...
אז זה נחשב שמחת בלוג או לא??