Hey Dudes!
מה קורה? איך החיים? בסדר? גם אצלי.
למען האמת אני מרגישה כאילו עכשיו אני מתחילה מהתחלה את הבלוג בלי כל מה שהיה כשהתחלתי אותו.
למען האמת יש לי החלטה.
אני רוצה לשנות קצת את הבלוג לא יודעת זה פשוט נראה לי מדכא מדי.
השם עצמו של הבלוג לא ישתנה וגם השם שלי אבל אם אימצתי לי מוטו אז גם הבלוג שלי צריך להיראות כמוהו.
אז אם אני מתחילה מחדש אני גם צריכה לתת לכם להכיר אותי מחדש כי למען האמת את הבלוג יש לי כבר כמעט שנה.
אז נתחיל מהיסטוריה.
את הבלוג הקמתי ביום האחרון של הלימודים. טוב יותר נכון ביום שהיה אמור להיות אחרון בלימודים כי בסופו של דבר היום האחרון היה יום לפני ב-29/6.
פתחתי את הבלוג בגלל שלא אהבתי את הבלוג שהיה לי בתפוז ואז חברה שלי מהחוג לעיצוב אופנה שהייתי בו שנה שעברה אמרה לי לפתוח בלוג בישרא כי ישרא הרבה יותר "גזעי".
אז פתחתי.
ובהתחלה היה די עצוב ואימואי ואת כל מי שקורה פה מהתחלה יודע שהיה לי אפילו רצון להתאבד פעם אחת ובעצם מפה כולם כבר מכירים את הסיפור של הילדה המתלוננת.
אז היום קצת לפני השנה לבלוג אני מתחילה מחדש ומספרת לכם את מה שלא סיפרתי בהתחלה או שעברו שינוי קל.
אז שלום כולם!
קוראים לי עדן מור (מור זה השם השני שלי ואני כנראה אוסיף אותו מעכשיו לכל סיום פוסט.) ואני מהמרכז.
לאומת ההתחלה השם שלי לא מראה עד כמה "אני נערה מעצבנת ודיכאונית שממש אין לה כוח לחיים אבל מילא...".
השם מראה שאני שהשתנתי מההתחלה עכשיו השם של הבלוג הוא "אסור ללעוס פה" אני אפילו אל יודעת למה בחרתי אותו אולי כי הוא התאים לתמונה הזאת יותר מכל דבר אחר.
אני לא דיכאונית יותר אני שמחה אני מאושרת לפעמים אולי המצב לא כמו פעם אבל תמיד צריך להמשיך הלאה.
ולסיכום מה שהולך להופיע פה כל פוסט השאלון של בלה (כן את זה שכחתי בלה הוא השם שהחברות שלי נתנו לי כי אני אפילו לא זוכרת):
איך היום: בסדר (:
מוזיקה זה נורא נחמד כשאני שומעת: Red Jumpsuit Apparatus - Face Down
חברים הם אנשים מאוד: בסדר כרגע לפחות השלמתי איתם
בית ספר הוא באופן לא רשמי: מקום מעצבן אך גורם לשמחה
הסקסי שלי היום הוא: פייר הסולן של סימפל פלאן
למה לעזאזל אני צריכה את...: החיקוי של מסטיק בזוקה שמאסט עשו.
הציטוט של היום: אני: "גיא תעזוב לי את הבקבוק" גיא: "איזה בקבוק?" אני: "אתה יודע זה שאתה מחזיק וכתוב עליו עדן" ילדים טיפשים מהכיתה "כתוב פה מי עדן" המחנך שלי: "אהבתי עדן".