זה אף פעם לא הולך לקרות, אז רד מהבחורה.
מתחשק לי לכתוב פה פוסט ארוך ושלם על כל תהליך ההקלטות עם הלהקה שלי,
אבל כל-כך אין לי כוח שזה מדהים.
אני רוצה להופיע כבר. כנראה שנקבעה הופעה לאוקטובר, ועד אז אנחנו רוצים לארגן לפחות עוד שתיים.
הרבה זמן לא עשינו חזרה. בעצם, שבוע לפני שעשינו את ההקלטות הייתה החזרה האחרונה שלנו.
בא לי שנעשה שירים חדשים, שניקח את זה למקומות אחרים - אפלים יותר, צפויים פחות.
אני עדיין מפחד מפגישה עם ענבל.
זה מדהים כמה שחששתי לעלות על 567 אתמול.
מה הייתי עושה אם היא הייתה עולה לאוטובוס?
חוץ מלהתחרפן לגמרי, כמובן.
אני מתגעגע קצת לרוגע הזה.
אני רוצה את זה שוב.
אתמול הרגשתי את זה ממש חזק - צורך מחרפן לגעת.
מן הבזק כזה של תשוקה מטורפת, רצון אדיר לשלוח יד ולהפוך אותה לשלי.
והיה רגע שרציתי פשוט להתכרבל איתה באיזו מיטה לתמיד, עם המבט הזה שלה.
פאק.
שיהיה לילה טוב, וזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Woland