| |
|
| 3/2014
לא עוצר באדום יאיר כבר לא עוצר באדום. גם אם זה באמצע היום, כשכולם ממהרים לפה ולשם, הוא לא חושב פעמיים וממשיך לנסוע ישר דרך התנועה, חוצה אותה לשניים. לא אכפת לו מה מימין או מה משמאל, הוא עובר ואם זה מפריע לך כדאי שתעמוד בצד. מצידו תצעק או תקלל, אבל זה באמת לא ישנה הרבה. הוא מעבר לזה ושום דבר לא יחזיר אותו לאחור. הוא פתח את הדלת, וזאת דלת שאחרי שפתחת כבר אי אפשר לסגור. זה עושה לו בשכל כי זה כמו שאומרים שכל אחד חייב למלא לוטו לפעמים רק כדי לתת את הצ'אנס לזכות, רק כדי לפתוח את הדלת. אז כאן זה בדיוק אותו הדבר. אם זה הזמן שלך ללכת אבל לא נתנת את הצ'אנס, איך תדע? יש מצב שכבר שנים שאתה רודף אחרי הזנב של עצמך למרות שבכלל אתה כאן רק במקרה, רק בטעות, רק בכאילו.
| |
|