לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Heart Never Lies



Avatarכינוי: 

בת: 30




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אומנות ציורים וצריכה עזרה


היה לי חשוב לכתוב את הפוסט הזה בעיקר בגלל שהשנה היא השנה האחרונה שלי בויצו ואחד הדברים שאני צריכה לעסוק בהם שנה שלמה היא הפרויקט גמר שלי.בתחילת השנה השיעור הראשון שאמרו לנו שאנחנו ב יב' ואנחנו צריכים לעשות פרויקט ושנלך לעבוד.

זרקו אותנו כמו שאומרים ישר למים העמוקים.לא הייתי מוכנה לזה , רק שנה שעברה היה לנו את הלחץ של המיני פרויקט של יא. כל סוף השנה עבדנו עליו ובסוף היו הגשות וזה היה חלק מהבגרות שלנו. אז עכשיו זה הרבה יותר רציני ויש לנו שנה שלמה לעבוד עליו.

הבעיה היא שאין לי נושא , אבל מצד שני אני לא רוצה לתת לפרויקט שלי נושא ואז להיות מקובעת על משהו אחד ולהשתעמם בסוף שנה שלמה מלצייר כמעט את אותו הדבר.אז אני מנסה למצוא את הסגנון שלי.

ומכאן כבר נוצרת בעיה , מה הסגנון שלי ?

אני לא אחת שמציירת בשיעורים או כל כך בזמן החופשי. אני לא יגיד שאני בכלל לא מציירת בזמנים החופשיים אבל כמעט ולא.

בחטיבה למדתי ברעות שזה גם בית ספר לאומנויות . שם לימדו אותנו פשוט להעתיק מתמונות. לקחת שקופית לשים אותה על הצילום ,לעבור על הקווי מתאר ובסוף להקרין את השקופית על לוח ולהעביר על דף גדול יותר. יש תלמידים שעשו את זה תמיד , אני הייתי ממש נגד. רציתי את האתגר ,שלפחות אני אסתכל על התמונה ובאמת אנסה להעביר את זה לדף בעזרת העיניים והידיים שלי.

אי אפשר להגיד שלמדתי שם כל כך הרבה ציור ,אולי היו שם כמה ציורים פה ושם , אבל לא משהו משמעותי.

כן השתפרתי בשלוש שנים האלה , מן הסתם שמסגרת קבועה של ציור רק תשפיעה לטובה.

אבל היו לזה גם חסרונות, התרגלתי להיות מקובעת לתמונות. כל פעם שרציתי לצייר ציור הייתי חייבת תמונה. אני לא אומרת שזה לא רע.

אבל כשהגעתי לויצו |שני בתי הספר התאחדו אבל הם כל כך שונים מכל כך הרבה בחינות ) המורים שם היו ממש נגד ציור מתמונות.

בהתחלה לא הבנתי אותם , אם אני לא אצייר מתמונה אז מאיפה הם רוצים שאני אצייר ?

כמובן שגם היו שיעורים שלמדנו בהם ציור וממש נהנתי , היו הרבה תרגילים של טבע דומם ובכל דבר שלא היה תמונה ראיתי אתגר .

הייתי אפילו מרוצה מהתוצאות. מדי כמה שיעורים היו לנו שיעורים חופשים שבהם יכולנו לצייר מה שרצינו. שנאתי אותם מהסיבה שלא יכולתי לחשוב על משהו מהראש , משהו שלי . לא משהו שהעתקתי והעברתי אותו לדף בדרכים שלי. היה לי קשה וזה מאוד דיכא אותי. התחלתי לצייר פחות ואפילו היה לי קשה לעזוב את התמונות שהייתי רגילה אליהם והייתי מחפשת תמונה לצייר ממנה רק כדי שתהיה לי עבודה.

השנה לקחתי את הפרויקט הזה כאתגר להתגבר על המכשול הזה ולנסות להתנתק מהתמונות שהייתי רגילה אליהם, וליצור משהו מעצמי.

 

אני מקנאה בכל האנשים שיש להם את הכישרון לצייר מהראש, ועוד שיצא יצירתי ומרשים.

הייתי שמחה לשמוע עצות בעניין 

בנתיים ניסיתי קצת לחפש את עצמי, ולדפדף בהרבה יצירות כדי שתהיה לי השראה. הדבר היחיד שמניע אותי לצייר היום.

שלא תבינו אותי לא נכון , אני אוהבת לצייר.

 

כמה ציורים מהתקופה האחרונה :

ניסיתי לצייר את חברה שלי , לא יצא הכי דומה לה. היה לי גם ממש קשה היא כל שנייה זזה .

 

 

ובנתיים אני פה . עוד לא סיימתי אני מתכוונת אולי להוסיף עוד פרחים או משו אחר מסביב ולהוסיף טיפה צבעי מים לצבעוניות קריצה

זה יצא לי קצת ילדותי , אני לא ממש אוהבת את זה עכשיו . אבל מנסה להתגבר על המכשול ולחפש לחפש ולהתפרע

 

חייבת עוד עצה בנושא אחר לגמרי . עוד יומיים לי ולחבר שלי יש שנה.הצעות למתנה ?

מתנות מכל הסוגים , תקציב אין ממש אבל יש תציעו בכל מקרה .

 

זהו 

 

 

נכתב על ידי , 13/10/2013 18:24   בקטגוריות עזרה, פסימי, אומנות  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לאח שלי יש טייץP: ב-19/10/2013 23:00
 



צריכה עצה


אז ככה לפני שבע חודשים וקצת ,אני וחבר שלי נהיינו ביחד.

מה שהיה לי אליו בהתחלה היה רק חיבוב קטן , איך שאני לא יקרא לזה .

הרגשות שלו אליי היו הרבה יותר חזקים ממה שלי היו אליו.

בגלל שהרגשות שלי כלפיו לא היו מספיק ,לפי דעתי בשביל להמשיך במערכת יחסים ,הייתי לא בטוחה לגבי הקשר הזה וחשבתי שזה לא יתקדם לשום מקום.אבל מצד שני מאוד נהנתי איתו והרגשתי שאנחנו מאוד מתאימים ,וזה שאני אוותר אליו כי כבר על מספר חודשים אני לא מאוהבת בו מעל הראש זה יהיה פיספוס.הרגשתי שהוא הבנאדם המתאים לי ,ושלא כל אחד אחר שאני ימצא יתיחס אליי יפה כמו שהוא מתיחס ושפשוט זכיתי ברגע זה ואני חייבת לתת לזה הזדמנות.עבר זמן ועדיין חשבתי על זה ובשלב מסוים אמרתי לעצמי ,דינה למה את מודאגת מזה כל הזמן וחושבת על זה.

טוב לך איתו ? יופי אז תמשיכי את המערכת יחסים הזו והרגשות כבר יבואו בהמשך .כל עוד לא תחשבי על זה זה פחות יטריד אותך.

באותה תקופה הייתי מתעצבנת עליו בגלל שטויות וכשהוא היה מגיב לא כמו שהייתי רוצה או מצפה ,פשוט הייתי זורקת אותו.

וזה קרה מספר פעמים ואני כל כך מצטערת על זה ומבינה כמה שזה לא היה בסדר .

למרות הכל הוא היה האדם הכי סבלני אליי ,ובחיים לא כעס עליי.אני חשבתי שאני נוראית .

אבל לאחר כמה זמן הרגשות שלי כלפיו התחילו לבוא ולהתחזק .

והדאגה לגבי ''האם אני מספיק  מרגישה אליו משו כדי שיהיה מוצדק שנהיה ביחד'' פשוט עברה ונעלמה מהראש.נהנתי מכל רגע.

(רק רציתי להבהיר שכל הזמן הזה שדאגתי לגבי זה , הציפיה שלי לא הייתה להיות מאוהבת בו כבר על תחילת הקשר שלנו ,כי אני יודעת שבדר''כ זה לא עובד ככה ורגשות מתחזקים עם הזמן וקורה שגם להפך.העניין הוא שעירערתי אם בכלל יש לי רגשות אליו או שזו סתם אשליה ).

בכל מקרה נחזור לנושא,ואדגיש שאני מאוהבת נהנות איתו, מרגישה מאוד מתאימה לו מכל כך הרבה בחינות.

כל הקטעים והעצבים שהיו לי התחילו לפחות ,וניסיתי להמנע מזה כי ידעתי שזה רק פוגע בו .

וזה לא קרה כבר הרבה זמן.

לפני כמה ימים היה לנו ריב שגרם לפרידה .הפרידה לא הייתה דווקא מהכיוון שלי אלא משלו.

הוא רב איתי כי הוא היה עצבני על חבר, וביקש ממני לא לדבר איתי באותו רגע כי צריך להרגע.

למרות שביקש ממני , ניסיתי לדבר איתו על זה והוא גם הדאיג אותי כי אמר שלא רוצה ליצור קשר יותר עם אף אחד.

הרגשתי שאני צריכה לדבר איתו על זה .ולפי טענתו בגלל שלא כיבדתי את הבקשה שלו (שלא נדבר) הוא אמר שאני והוא גמרנו.

ידעתי שהכל קרה מעצבים, ובהתחלה לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות ואפילו אמרתי לו ,שאני יודעת שהכל מעצבים ועדיף שנדבר מחר או כשירגע.

אבל הוא כל כך שיכנע אותי שאנחנו לא צריכים להיות ביחד כי אנחנו רבים הרבה,אז הסכמתי לזה שלא נהיה ביחד.

למרות שממש לא רציתי את זה וידעתי שלא הייתי צריכה לקבוע את זה כי זה רק עניין של עצבים. אבל הוא אמר לי דברים ,שהוא בחיים לא אמר לי , ''אני מתחרט על הרגע שהכרתי אותך''.באותו רגע הרגשתי כל כך רע אבל בכל זאת לא ויתרתי ,הוא אמר שאני צריכה למחוק אותו מכל מקום אפשרי ושננתק את הקשר.לא הסכמתי וביקשתי שנהיה לפחות ידידים ושזה ריב ממש מטומטם.

אני חוזרת שזו הפעם הראשונה שהוא הגיב אליי ככה.

יום למחרת יצא לנו לדבר על זה והיה בי שני צדדים :

הראשון שמאוד רוצה לחזור אליו ,כי מריב כזה מטומטמם למה לוותר על מערכת יחסים שגורמת לי להרגיש כל כך טוב.

ומצד שני צד אחד שהתחיל להתיאש ולהגיד .דינה למה את צריכה את כל זה .

בהתחלה אמרתי לו שאני חושבת על הפסקה ,הוא אמר לי בסדר .

בסופו של דבר קרה שהסכמנו לחזור .הוא הודע שהוא יצא מאוד לא בסדר בכל הריב הזה והכל באשמתו.

חזרנו וסיכמנו שננסה למנוע ריבים כאלה , ואפילו סיכמנו מה נעשה ומה להגיד במקרה שיקרה דבר דומה בעתיד .

 

הבעיה היא שיש בי צד מעורער לגבי המערכת יחסים ,הריב המאוד טיפשי הזה השפיע עליי .

ואני לא רואה אותנו להרבה זמן .

פשוט יש לי הרגשה מאוד מוזרה עכשיו שמופיע לי בראש מדי פעם ואני לא יודעת להסביר אותה .

 

אשמח לשמוע את דעתם ואפילו לקבל עצות .

 

 

נכתב על ידי , 31/5/2013 22:28   בקטגוריות אהבה ויחסים, פסימי, עזרה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לאח שלי יש טייץP: ב-3/6/2013 21:24
 



31,315
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללאח שלי יש טייץP: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לאח שלי יש טייץP: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)