http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648heCopyright 2026 לאח שלי יש טייץP:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14986064<div align="right" dir="rtl">עכשיו כשאני חייה לבד חודש וחצי לגמרי לבד התחלתי לאהוב לבשל לעצמי. אז כשהייתי גרה אצל ההורים, להכין אוכל בשבילי זה טרחה כי אז גם יש מלא כלים לשטוף. תמיד אמרתי שאני שונאת לבשל, שאני לא יודעת ואם יהיה לי כסף אשכור פיליפינית שתבשל לי. שהבעל שלי יהיה מסכן חחח והוא יהיה חייב לדעת לבשל. תמיד ידעתי שברגע שאגור לבד, אתחיל לבשל כי אין ברירה. אז אף פעם לא מיהרתי ללמוד. קצת יותר מחודש לפני שטסתי, אמא שלי נפלה ושברה את הרגל וכל הבישולים השבועיים עברו אליי והיא עזרה לי ללמוד. עכשיו אני סתם רוצה לבשל כל פעם משהו חדש, ללמוד. מנסה לא לאכול בחוץ. מנסה לחזור לכושר עכשיו. מתאמנת בחדר כושר של האוניברסיטה, אבל אין שם אפילו הליכונים ומכשירים לשריפת שומן. רק מכשירים של משקולות ואני שונאת לרוץ בחוץ כשקר. אקפיד כנראה עד שיהיה לחץ בלימודים. ככה היה גם סמסטר קודם. למדתי שלחיות לבד, זה פשוט מדהים. אני הרבה יותר מסודרת. תמיד פחדתי לחיות לבד פה. חשבתי שארגיש בודדה ואשקע למחשבות ודכאונות. אבל זה ממש לא ככה. אחרי השותפה האחרונה, לעבור לגור לבד היתה ההחלטה הכי טובה. גם הזמן פשוט טס לי </div>Wed, 13 Mar 2019 01:26:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14986064http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14986064http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14984331<div align="right" dir="rtl">הנה אני שוב. מתקשה להרדם האמת חח אז התחיל לו הסמסטר השני, המערכת ממש קלילה ויש לי הרבה שעות פנויות.כרגע לא מרגישה כמו סטודנטית. אבל זה רק בגלל שזה ההתחלה וברגע שיתחיל להצתבר החומר ולהיות הכל יותר מסובך .זה יהיה מעולה כי אוכל ללמוד עצמאי. מבחינה חברתית,כמעט כל יום אני סביב אנשים נפגשת או יוצאת. אבל עדיין קשה להגיד שאני מרגישה שאני ממש מחוברת לכל אחת מהן או לפחות לאחת מהן. תמיד הייתי ככה בקשרים שמגיעים ממסגרת מסוימת, הן זה שבתקופת היסודי שהחברה הכי טובה שלי, הייתה דווקא לא זו שלמדתי איתה. אם זה בחטיבה, אותו סיפור וכמובן תיכון. איכשהו חברות בלימודים מבחינתי נשארות חברות ללימודים. נחמד להעביר את הזמן,בזמן או אחרי. מבחינת להפתח תמיד היה לי קשה. אז אפשר להגיד שלמרות שאני מוקפת אנשים, אני מרגישה גם בודדה וחסר לי החברויות שהיו לי בארץ וכמובן החברה הכי טובה שלי. אני תמיד תוהה אם אפשר למצוא חברות ממש ממש טובות בגילאים האלו, כי איך שהוא זה תמיד דועך לפני כמה ימים היו לנו 4 שעות חופשיות ונפגשנו בבית של אחת מאיתנו, שם ציירנו על החלון את הדמויות של כל אחת. מי שציירה אמרה שקשה לה לתת לי מאפיין</div>Tue, 26 Feb 2019 02:31:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14984331http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14984331http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14982435<div align="right" dir="rtl">מעצבן אותי (רק קצת) שמיהרתי להתחפף מפה כי אמרו שסגרו ולא באמת סגרו. אני שמחה שלא סגרו, למרות שלא הייתה פעילות שותפת גם מהמקום שלי. גם אם לא אעדכן מאה שנה, איכשהו בסוף תמיד אחזור לפה. עד כמה שאני אוהבת את האינסטגרם ואת כל המדיה של התמונות. כל הבלוגרים שעקבתי אחריהם פה, והמשכתי באינסטגרם או בפייס. זה עדיין לא אותו דבר כמו פה. בנתיים כותבת לכם פה מרומניה. סטודנטית שנה ראשונה בוטרינריה. פה כדי להגשים את החלום שלי. לא מזמן שכרתי דירה קטנה כי פשוט לא יכולתי לסבול לגור במעונות ולחלוק חדר עם שותפה בלתי נסבלת. שום כסף בעולם לא שווה את המצב הנפשי, האושר שלי וכמובן שפגיעה בלימודים. מקווה שיהיה לי טוב פה </div>Mon, 11 Feb 2019 00:52:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14982435http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14982435http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14937699<div align="right" dir="rtl">אמרו שיסגרו, אבל בנתיים הכל קיים. לא בדיוק מבינה מה הקטע. קצת התגעגעתי לכתיבת הבלוג אז החלטתי לפתוח בלוג בבלוגר. אני לא יודעת איפה הכי טוב ומה יהיה לי הכי נוח. אשמח לשמוע לאן אתם עוברים. אני מאמינה שאמשיך לעדכן למרות שפה כבר לא הייתי פעילה. פוסט אחד כבר יש, עיצוב כבר אדאג לזה בהמשך https://theheartneverliesd.blogspot.co.il/2017/12/blog-post.html#more מוזמנים לעקוב שם :)</div>Tue, 02 Jan 2018 21:14:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14937699http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14937699http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14936336<div align="right" dir="rtl">אז ההודעה שישרא נסגר לצמיתות הגיע גם אליי. למרות שהשמועות לגבי זה כבר רצות פה מלא שנים ומאז יותר ויותר בלוגרים שאהבתי ועקבתי עזבו. חלקם עברו לפלטפורמה אחרת אבל זה עדיין לא אותו הדבר. גם אני כבר מזמן לא פעילה. את הבלוג הזה פתחתי בשנת 2007 כשהייתי בכיתה ה'. אחת התקופות הכי בלתי נסבלות שזכור לי מחווית הבית ספר. כל כך שנאתי את השנתיים האחרונות של היסודי. פתחתי את הבלוג בגלל חברה שהייתה לי ושהיום אנחנו כבר לא כל כך בקשר. היינו החברות הכי טובות. היא הייתה גדולה ממני והייתה בשבילי כמו מודל לחיקוי. התמדתי לעדכן בפוסטים חסרי פואנטה חחח ועם הרבה מאוד תמונות. חלק מהדברים שגרמו לי להפסיק לעדכן שהייתי שמחה להפוך את הבלוג הזה ליותר אישי ואנונימי. לא הרגשתי בנוח לרשום כאן על דברים אישיים שלי כי כבר קרה מקרה שדברים שרשמתי כאן התפלחו להורים שלי. פריקת רגשות על אהבה גם לא באה בחשבון תמיד, כל אקס שלי היה מודע לקיום הבלוג שלי. בתכלס נורא נהנתי לעדכן כאן. כמובן שאני אגבה כי אין כמו לקרוא דברים מהעבר ולהבין כמה ילדה קטנה ומטומטמת הייתי :) אפילו הכרתי כאן מספר אנשים מקסימים במשך כל השנים. אני א</div>Tue, 26 Dec 2017 00:02:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14936336http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14936336http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14830293<div align="right" dir="rtl">את האמת רציתי עכשיו בכלל לשבת ולצייר לאמא שלי משו קטן ונחמד ליומולדת שלה. כי לפני שנה הבטחתי לה ציור, כאילו מה זה הבטחתי היא דיי לחצה עליי להבטיח לה שאני יעשה לה ציור. כל כך לא רציתי. היא גם באה עם דרישות. גודל, צבעים נושא ואיך יראה. וכל כך לא רציתי לצייר את זה. היא רצתה שאצייר לה סוסים שרצים בים. וזה כל כך נדוש וממש לא היה לי כח לצייר לה ציור על קנבס בגודל של חצי גיליון.<div style="margin:0!important;padding:0!important;border:0!important;font-weight:normal!important;overflow: hidden !important;text-shadow:none!important;box-sizing:content-box!important;-moz-box-sizing:content-box!important;-webkit-box-sizing:content-box!important;white-space:normal!important;direction:ltr!important;background-color:rgba(255,255,255,0.</div>Sat, 27 Aug 2016 00:50:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14830293http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14830293http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14821798<div align="right" dir="rtl">אז ביום שבת בהיר אחד.החלטתי להכנס לישרא ולראות מה הולך עם הבלוגרים שהייתי עוקבת אחריהם. חלקם מתו וחלקם עדיין ממשיכים לעדכן וזה מפתיע וגם נחמד. אז למה החלטתי לעדכן? את האמת אין לי מושג. אבל אני חושבת שזה לא יזיק לאף אחד חח. אז מה עשיתי כל הזמן הזה ? בעיקר צבא. שום דבר מיוחד. אני זוכרת שהייתי בסוג של דיכאון כזה מהשגרה היומיומית הזו, מהבזבוז שאני חווה בשירות הזה (ולא אני לא מעודדת לא להתגייס אלא ההפך), התפקיד שלי באמת מייאש ולא אהבתי אותו מההתחלה. אולי אני באמת לא עושה הרבה אבל זה ממש מדכא. בתפקיד הזה יוצא לי כל הזמן לצאת עם נהג אחר כל יום. לא להכיר את רוב הבסיס שלך כי את כל היום בנסיעות ולהבין כמה את מפספסת בזה. את מרגישה כל כך מבוזבזת והמחשבה שאת הולכת להשתחרר בגיל 21 ולא ב 20 כמו הרוב גם מעציבה אותך.שיש לך תוכניות ללמוד וטרינריה. את יודעת שזה הולך להיות קשה. בארץ בכלל.. כי יצא לי לקרוא תנאי קבלה ולפני שאת מתקבלת ל7 שנים של לימודים עלייך לעשות תואר ראשון בכלל.. וללמוד בחו''ל זו גם אופציה. אבל מצד שני לא באלך לעזוב ל 5 שנים את כל מה שאת מכירה. הבית, החבר החברות והמשפחה. לבוא ללמ</div>Sat, 30 Jul 2016 18:13:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14821798http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14821798http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14446069<div align="right" dir="rtl">פוסט שעבר לא פירטטתי יותר מדי. בעיקרון לא השתנה גם הרבה. כן יצא לי לצבוע קצת תשיער לאחר שצבעתי תג'ינג'י צבעתי לאדום ושבוע שעבר צבעתי לשחור והעדפתי לסיים עם הצביעות לזמן הקרוב. נרשמתי לחדר כושר השבוע. מקווה שאני יקפיד ללכת לפחות יותר מפעמים משבוע. בנתיים הולכת אבל זה רק שבוע ראשון. גם ככה אני בחופש שבועיים. מנצלת את ימי החופש שלא חתמתי עד סוף השנה חחח. רציתי לטוס לרוסיה בנובי גוד עם אמא. היא כבר קנתה כרטיס טיסה לעצמה ואמרה שאם הצבא יאשר אין לה בעיה שאני יבוא איתה. אבל היא לא תכננה את זה בגלל הצבא. אז הזמן היה נורא קצוב. הגשתי בקשה לטוס לחול. תכננתי עם המפקד שלי כבר ימי חופש. מסתבר שלרוסיה היה צריך אישור מיוחד. העדפתי פשוט לוותר גם כי אמא שלי אמרה לי כמה ימים לפני זה שאולי אני לא יבוא כי אין לה הרבה כסף. נותרתי עם אותם תוכנית של ימי חופש. בעיקרון אין לי אפילו תוכניות... כולם בבסיס ואינלי הרבה מה לעשות חוץ מללכת לחדר כושר,לשבת בבית ולעבוד יותר על הרישיון שלי. מכל נושא הרישיון אני מתוסכלת.. אני לא יודעת אם המורה שלי מורח אותי או לא. עדיין לא ניגשתי לטסט. אני כן עושה טעויות בשיעורים.. </div>Thu, 17 Dec 2015 18:52:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14446069http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14446069http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14425660<div align="right" dir="rtl">מלא זמן לא עדכנתי כאן, מודה שהתעצלתי וחשבתי כבר לפרוש. גם ככה לאט לאט כולם פורשים והמקום פה עדיין מת. הבטחתי לעצמי מלא פעמים לעדכן וכל פעם דחיתי את זה. ממש אין לי כח לפוסטים המלאים בתמונות שהייתי רגילה לעשות. כנל פוסטים רבי מלל. אני אראה אם אני אמשיך לעדכן ואם כן כנראה שיהיו עדכונים קצרים וישר לעניין חח :) סיימתי נתיב, לא מתחרטת לרגע שיצאתי לשם. אולי בהתחלה סבלתי כי אני נורא מתקשה להתחבר לאנשים כי אני ביישנית.גם העובדה שהחברה הכי טובה שלך לשעבר שרבת איתה, נמצאת איתך באותו מקום והיא הכירה חברות חדשות והמשיכה הלאה ואת נתקעת בעבר ונפגעת. הכל עבר הכרתי שם גם חברה שאני שומרת איתה קשר עד עכשיו. אני והחברה מאז השלמנו כביכול אבל החברות שלך לא חזרה לעצמה ואנחנו בקושי בקשר. למדתי להתחבר לצוות שלי בנתיב, להפתח לבוא בראש פתוח ופשוט להנות ממה שיש וזה עזר. כל כך לא רציתי לעזוב את המקום הזה ולחזור לשגרת הקווים המעצבנת בבסיס. החלטתי לא להמשיך בגיור, אני לא רואה בזה דבר הכרחי בשבילי במיוחד שזה נגד ההעקרונות שלי. אני יודעת שזה יכול לעזור לי בעתיד מאוד ובמקרה אם אני יחליט להתחתן עם בן זוג יהודי זה</div>Wed, 09 Dec 2015 20:55:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14425660http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14425660http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14367741<div align="right" dir="rtl">אתמול התחלתי קורס נתיב אולי זה היה רק יום שבו עשיתי טופס טיולים אבל השגרה לבנתיים הולכת כל כך להשתנות. כל כך נמאס לי מהתקופה האחרונה בבסיס שאני חוזרת הביתה בשעות 8-9 בערב כי אני יוצאת לקווים ארוכים עם משאיות סמי או כל דבר אחר שגורם לי לחזור מאוחר. פשוט כל יום חוזרת מאוחר הביתה ומה שמעצבן שאצלי זה קבוע ואצל ספקים אחרים בבסיס זה פחות. המפקד שלי פשוט תופס עליי טרמפ שיותר קל לו להחזיר אותי הביתה מאשר ספקים אחרים. הרבה יגידו לי את בצבא והרבה עושים סגור מה את מתלוננת. אבל כן רשום ביציאות שלי יומיות ואני באה מנקודת הנחה שאני חוזרת כל יום הביתה ויוצאת בשעה 4 מהבסיס. אז אני גם תכננת דברים שהם חשובים לי.פיספסתי הרבה שיעורי נהיגה שקבעתי בגלל שלא הספקתי להגיע אליהם בזמן. אלה היומיות הכי לא יציבות ששמעתי עליהם. לא ראיתי באמת שמישהו שעושה יומיות יוצא בשעות כאלה מהבסיס או חוזר הביתה. ולא לא היה שום תרגיל או מלחמה שזה יחשב נורמלי ואז באמת אין לי מה לצפות ולהתאכזב. אני מעדיפה לעשות חמשושים מאשר לחזור הביתה בשעות האלה. התחלתי קורס נתיב ובחרתי לעשות סגור. זו החוויה לדעתי. באלי להכיר אנשים חדשים ואני</div>Fri, 14 Aug 2015 20:35:00 +0200dinakarafi5@gmail.com (לאח שלי יש טייץP:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434648&blogcode=14367741http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434648&blog=14367741