טוב אז עבר לא מעט , הרבה לחץ בלימודים ומחר מסיימים אפילו בצפר וזה ממש לא מרגיש לי ככה.
אני זוכרת שממש פעם התרגשתי לקראת היום האחרון של הלימודים , אבל זה סתם יום שמקדישים אותו לתעודות , ואני כבר יודעת שאין לי הרבה ממה לשמוח.הציונים שלי השנה באמת ירדו ממש.גם אין מה להתרגש כי הלימודים שלי לא כל כך הסתיימו נשאר לי עוד 4 בגרויות בחופש. לשון שיש לי ביום ראשון וזה ממש קרוב.היסטוריה ומועדי ב' שאני נגשת אליהם ,כי למתמטיקה לא נגשתי ואנגלית אין מה להפסיד בלשפר את הבגרות .
החודש התחיל מאוד לחוץ עם בגרויות ומתכונות ואז לאט לאט פחות , והתחילו להתבטל שיעורים ולשחרר הביתה מוקדם.
היה גם את הלחץ של הפרויקט באומנות לסיים ולנסות לעשות יותר עבודות , כי אני עובדת לאט.
יום שני היו ההגשות ,והבוחן היה ממש נחמד ואמר שיש לי נושא מקורי ושאם ארצה אמשיך איתו לפרויקט גמר .באותו יום היה גם את הבגרות בפוטושופ ,שלקחה איזה דקה וזה היה ממש מפתיע . כולי נלחצתי ממנה שאני לא כזו מבינה בפוטושופ וחשבתי שאצתרך להסביר לבוחן דברים. אפילו לא הייתי צריכה ממש לדבר ופשוט להראות לו ליירים בעבודות.
חוץ מהלימודים היה לנו אתמול יום כיף שארגנו לנו לכל השכבה , ונסענו לכפר בלום לקייקים.היה ממש כיף בקייקים , אני זוכרת שהייתי שם אבל כשהייתי יותר קטנה.היינו ארבעה בתוך הסירה (זה לא ממש קייק) ונתנו לנו שני משוטים . בזמן שהיינו במים אחת ההקבוצות של הבנים בשכבה , גנבו לנו את אחד המשוטים וניסו לגנוב תשני שהיה ביד שלי ולא נתתי חחח.נשארנו עם משוט אחד ואחרי זה הבנו שזה לא הכי קל להתקדם ככה בצורה נורמלית. בהתחלה חשבנו שהם סתם לקחו בצחוק , ויחזירו אבל הם פשוט התקדמו ממש מהר ונעלמו וזה גרם לנו ממש להתעצבן או לפחות לי ולעוד חברה.
חברות שלי ראו שאנחנו לא נצליח להשיג אותם ,וקפצו למים חשבו שישיגו אותם ברגל . אבל בסוף וויתרו ועלו חזרה.בשלב מסוים מצאנו אותם ואני החלטתי לקפוץ למים ולשחות לסירה שלהם.ניסיתי לחטוף להם תמשוט בחזרה מהמים אבל לא הצלחתי ,אז עליתי לסירה והם אפילו עזרו לי חחחחח
אבל עדיין לא הסכימו לתת , אז החלטתי שאני אשב איתם והם ירגישו פחות ''מאוימים'' ממני ,ובזמן שאחד מהם לא שמתי לב לקחתי לו את הקייק וקפצתי למים מהר ושחיתי חזרה לסירה שלנו.שכבר הספיקה להתרחק אפילו.חחחחה כולם היו מופתעים ממני, הם ממש לא ציפו לזה וחברות שלי צעקו לי מלכה חחח.אחרי זה החלטנו ''לחנות'' את הסירה שלנו ,ולנוח לנו בצד ומה שהפתיע שהשגנו את כולם מהשכבה שלנו והתערבבנו עם קבוצות של בתי ספר אחרים.כשנחנו לנו בצד פתאום ראינו את הסירה של המורות ,והמחכנת שלי אמרה לנו שאנחנו נורא יבשות והחליטה להשפריץ עלינו חחחחח ונפתחה מלחמת השפרצות עם המורות. בנוסף לקייקים היה באותו מקום גם ''ספורט אתגרי'' שעשינו אבל הוא סתם כזה והלכו לי הכפות ידיים מהקיר טיפוס.אפילו הספקתי להעקץ מדבורה וזה בקושי כאב , לא כמו שזכור לי .כמעט קיבלתי עקיצה משתי הדבורות.למזלי נעקצתי רק על ידי אחת. ילדה מהשכבה שלי נעקצה על ידי 3 דבורות ברצף מסכנה.
החודש הייתי מספר פעמים בים והבעיה העיקרית שלי השנה בים , היא שאסור לי להשתזף בכלל ולא לשנות צבע עור כי אני עושה לייזר , שלא לדבר על להשרף.אני לבנה בטירוף ובתור אשכנזיה אי אפשר להעביר תים בלי להשרף.אז אני משתדלת להמרח בקרם הגנה כל חצי שעה.
אני יעלה בעיקר תמונות אינסטגרם מי שרוצה לעקוב מוזמן dinak5
פרח בגינה
החתולה שלי , תראו את הרגליים הקטנות האלה שם =^.^=
מדדתי את המסכה שחברה שלי הכינה לבד :)
זו היא עם עוד מסכה שהיא הכינה , היא כזו מוכשרת :))
לאימוץ !
החודש נכנס לנו גור לתוך המגמה בבצפר , ללא שום קולר.הוא היה אצלינו שם כל היום.בשלב מסוים כולם התחילו כבר ללכת ולא היה מה לעשות איתו.חברה אמרה שראתה מודעה על כלב דומה באחד הרחובות לידה , אז החלטנו שצריך להחזיק אותו איפה שהוא בנתיים ואי אפשר להרזיק אותו בבית הספר.אף אחד לא יכל לקחת , והחלטתי שאולי אתקשר לשאול את אמא שלי שישכ אצלנו לילה והיא הסכימה .אז כדי לסחוב אותו באוטובוס מחיפה ליקנעם , הייתי צריכה להכניס אותו לתיק שלי ואת התיק הזה שמתי על הבטן , הרגשתי כמו אשה בהריון עם תינוק כבד במיוחד . הראש שלו היה בחוץ אל תתדאגו.יום אחרי הלכו לי הכתפיים לגמרי , היה תפוס שכל כך כאב לזוז. בכל מקרה , כאשר יצאנו מבצפר פנו אלינו זוג מבוגר ואמרו שהוא מוכר להם , ואמרו שהם רואים אותו מסתובב הרבה. הוצאנו אותו כדי שיראו והם אמרו שהכלב שהם ראו זה בכלל לא גור. אז המשכנו הלאה.היו בעיות עם האוטבוסים , כי הם רצו שיהיה לו מחסום על הפה.הנהג הראשון לא העלה אותי בגלל זה ,למרות שניסיתי להסביר לו , אז חיכיתי לאטובוס הבא שהגיע מהר מהצפוי ,כעבור 2 דק' והנהג לא אמר כלום ועלינו.גם באוטובוס ליקנעם היו קצת בעיות אבל נפתרו ,הבעיות העיקריות שהיו זה שהכלב התחיל להקיא באוטובוס כנראה מאוד רגיש לנסיעות , מסכן :\
הבאתי אותו הביתה והוא נורא הסתדר שם עם הכלב שלי קצת השתין אבל לא כעסתי הוצאתי אותו אפילו לטיול עם הכלב ביער והגור הקטן נבח על הפרות שראינו בדרך כמו גבר :)
הוא נורא חברותי והסתדר עם טוב מאוד עם הכלב שלי ועם כלבים שפגש , פשוט התאהבתי בו תוך יום והיה לי עצוב להפרד ממנו .אמא לא הרשתה לי להרזיק אותו יותר מלילה אחד ,ובנוסף חברה שלי אמרה שזה לא הכלב מהמודעה. אז נאלצתי לקחת אותו לצער בעליי חיים .
הוא היה כזה חמוד , הלך אחריי לכל מקום .כשישבתי בחדר הוא נשכב ליידי ונרדם כשיצאתי הוא התעורר והלך אחריי. החתולה שלי באותו יום החליטה לא להיות בבית בגללו.בבוקר קמתי ב 6 וחצי , היה לי בדיוק חופש לפני מתכונת ונסעתי באוטובוסים לצער בעליי חיים .הפעם לקחתי איזה גומיה גדולה ורפויה שתחשב כ מחסום לפה שלהם , וישר שעליתי הורדתי אותה.שום נהג כבר לא העז להגיד לי על זה כלום :)
הבאתי אותו לצער בעליי חיים והחליטו לקבל אותו , קראו לו סנש על שם הרחוב שנמצא בו חנה סנש.
חבר שלי החליט ללות אותי לצער בעליי חיים , זה היה מאוד נחמד מצידו שקם מוקדם בשבילי.
בכל מקרה היה כל כך עצוב לראות אותו מאחורי הסורגים בתוך הכלוב ואני מאוד מקווה שמישהו יאמץ אותו . כלב שמתאהבים בו פשוט כל כך מהר. ממש יפה ,חברותי ולא עושה יותר מדי בעיות. הוא הסתגל מהר מאוד לבית שלנו .והוא יחסית שקט לא עושה הרבה רעש.
הוא יגדל לגודל בינוני ומי שמעונין זה הפייסבוק של צער בעליי חיים
https://www.facebook.com/spcahaifa?fref=ts
הטלפון :04-8729696
אתר :
ונמצא בדרך משה דיין , חיפה ליד הטכני ומפעל קוקה קולה .
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
