אני נזכרת לאחל לכל החברים/ות שלי גיוס קל, טירונות משעשעת, לא קשה מדי, ושירות שיעשה להם נחמד, ככה לפעמים.

זה מוזר שאנחנו כבר ילדים על מדים, ועדיין כמעט בלתי נתפס, דסי אומרת שאמרתי לה לא מזמן שכשאני אראה אותה על מדים, זה סימן שכולנו באמת התבגרנו.

והנה השבוע שעבר היה עמוס חגיגות גיוס, שעיקרן לרוב דיבורים על צבא וסיפורי בקו"ם, בהחלט מרענן אחרי שנה וחצי שנושאי השיחה שלנו היו שיעורי נהיגה, טסטים ותיאוריות.

בשבילי זו עדיין תקופת מעבר, ונכון לעכשיו, כשהגיוס שלי עוד ממש באופק הרחוק (פברואר), אני יותר תלמידת תיכון מכמעט רכוש צה"ל, חוץ מזה, הלוק הצה"לי לא מפרגן לשיזוף שלי.

סיגי כבר חזרה לסופ"ש אחד מהטירונות, ישבנו על קפוצ'ינו/ מילקשייק/ שוקו ב"תות" והקשבנו לגברת חיילת החדשה, והיה מצחיק, כמו תמיד כשאנחנו יחד.

השבוע הבנות סוגרות שבת, ולי עדיין מוזר לדבר במושגים כאלה, כנראה שבאמת קצת התבגרנו.

בהצלחה!

דליילה, שבהחלט לוקה בהלם צה"לי.