<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>בן המלך וההיא.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 דליילה.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>בן המלך וההיא.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442</link><url></url></image><item><title>חלומות?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=11808749</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשהייתי בצבא, תמיד אמרתי לעצמי שכשאשתחרר, אשחק באבלס, מלא מלא באבלס, אני אקום מתי
שבא לי ואצא בערבים, אוכל רק קורנפלקס, ובין לבין שוב אשחק באבלס, עד שיימאס.&lt;w:lsde&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 May 2010 00:26:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=11808749</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=11808749</comments></item><item><title>זו ההתחלה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=11767889</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 
  &lt;w:lsdexception locked=&quot;false&quot; priority=&quot;39&quot; nam&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 07 May 2010 14:47:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=11767889</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=11767889</comments></item><item><title>אז שוב, שלום.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=11721846</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 
  &lt;w:lsdexception lo&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 16 Apr 2010 14:54:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=11721846</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=11721846</comments></item><item><title>כשמתחיל אביב.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8905566</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;והבחור שלי פשוט מגשים לי את כל החלומות. אז כיף לי.

אבל בימים כמו אלה, כשהאביב נכנס לשיאו, ועכשיו יש למיתולוגי יומולדת, 
ואנחנו מתראים אחרי המון זמן שלא, כשאני מסתכלת על הבחור שלי, כל מה שאני רואה זה את המיתולוגי, ופתאום לא נראה לי שעברה כמעט שנה, ולא ברור לי איך החיים שלנו השתנו כמו שהשתנו.
וגם כשלא היה בינינו כלום הוא נשאר המיתולוגי שלי, הוא נשאר ה- סיפור. חלום.

תשמור על עצמך, ותשמור עליי.
בהצלחה! 
אני בינתיים הולכת קדימה, כי הבטחתי. לבחור ולעצמי. וזה לא אומר ששכחתי. אני עדיין מתגעגעת.

&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style=&quot;MARGIN: 0cm 0cm 0&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 Mar 2008 00:32:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8905566</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=8905566</comments></item><item><title>פברואר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8703415</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לאחרונה אני מנסה לחזור לימים של פעם שבהם הרגשתי מלאת עומק וכישרון, הזמן היחיד שיש לי לחזור לכתוב הוא בשמירות בלשכה, ואני לא מוצאת כיוון בהן. 

מחר אני כבר חצי שנה בצבא, וזה עדיין נראה לי כמו שבועיים, כבר נכנסתי עמוק לביזנס ואני יודעת את התפקיד מכל הכיוונים, אבל עדיין מרגישה חדשה, ולא יודעת מה דעתי על כל העולם שאני מגלה שם.
אני חיה בתחושה תמידית שאני הדבר הכי טוב שיכל לקרות להם, ושבעצם אף אחד לא מעריך אותי מספיק, ועם הזמן המוטיבציה שלי לתת מעצמי מתחילה לשאוף לאפס, המקום הזה פשוט מכריח אותך לשחק ראש קטן. אבל פיתחתי אדישות.

בינתיים במעט האזרחות שעוד נותרה לי הבחור עושה אותי די שמחה, עדיין כלום לא רציני ולוקחים את זה באיזי, אבל כיף לנו איך שהעניינים זורמים, הוא מצחיק אותי ואני מוצאת את עצמי מחייכת לפלאפון שלי די הרבה כשהוא מתקשר. נראה כבר לאן.

דליילה.&lt;SPAN dir=ltr style=&quot;FONT-SIZE&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Feb 2008 18:24:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8703415</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=8703415</comments></item><item><title>תולעים בראש.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8540780</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;יש לי לחץ באוזניים
וסרטים כחולים בראש
יש לי ערק ופסנתר
ואין לי אהבה בינתיים.&quot;

כבר ארבע שעות שאני מנסה לכתוב חמשיר.
כשהיה לי &quot;פיצ&quot; חמשירים היה דבר כ&quot;כ טריוויאלי, לא היה לי ספק שאני מסוגלת לחבר חמשיר מטופש עם משמעות גדולה שתרגש את שנינו. ואת כולם.
כרגע מלבד היעדר הנושא כי חיי האהבה/ מין/ רביה שלי עדיין לוקים בחסר (מתים לפני שנולדו), נראה לי שגם רמת החירטוט שלי לא מה שהייתה. יש לי המון מה לומר, אבל אין לי מילים לומר את זה.
מאז שהתגייסתי, הדבר היחיד שעליו אני מסוגלת לכתוב לעומק הוא תהליך הניוון שמתרחש לי במוח, מיום ליום נראה לי שאני הופכת סתומה יותר ויותר משהייתי.
&lt;P class=M&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Jan 2008 19:52:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8540780</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=8540780</comments></item><item><title>עכשיו אפשר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8374827</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;03/10/2007
&quot;וזה יפה שכבר אפשר לא להרגיש שום דבר, להאמין שהיה יפה ושנגמר לי.
השלמתי איתנו מבפנים ועכשיו הקיבה כבר לא מתהפכת למראך, נראה שהחיים במסלול החדש נוחים הרבה יותר.
העיניים החומות שלך שפעם היו כל העולם שלי הן כרגע זיכרון שמתנדנד בין הרבה טוב לקצת טעם רע, מדי פעם חושבת עליהן ועליך, ולא מתגעגעת אבל יודעת שהיית פעם הכי בשבילי, ויודעת שאהבתי שהיית.

אז עכשיו בוא הסתיו כבר לא מביא לי עצב, יש לי מקום בלב.&quot;

שתהיה לנו שנה אזרחית נפלאה,
דליילה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Jan 2008 19:29:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8374827</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=8374827</comments></item><item><title>לקום לתחיה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8223589</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי לכתוב כאן מילים מלאות משמעות, כמו שכבר מזמן לא כתבתי.
אבל אין מילים כשאין הרבה משמעות, החיים נראים נפלא, זורמים היטב, וצה&quot;ל מנוון בדרכו הקסומה את שארית מנת המשכל שלי. 
קצת עצוב לי שהמקום שלי כאן נופל לו לאט בגלל חוסר בזמן או השראה מצידי.

אני סוף סוף יודעת לחיות שוב, אבל שלא כמו פעם, כבר מאוד מתקשה לכתוב על החיים האלה.
אין לי שום כיוון או מטרה, או משהו לשאוף אליו, משהו שיעסיק אותי, החיים כרגע הם מקום עבודה, מיטה חמה ושידור חוזר ביום שאחרי.
ומישהו שעושה לי קצת שמח.

אין לי שום רגש מובהק, אבל אני מחייכת די הרבה.
&lt;IMG style=&quot;WIDTH: 240px; HEIGHT: 320px&quot; src=&quot;http://f.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Dec 2007 19:33:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8223589</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=8223589</comments></item><item><title>כשאין מילים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8013181</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מלנכוליה של נובמבר, את אהובתי.
שיהיה לנו חורף חמים, ואושר.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 Nov 2007 23:29:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=8013181</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=8013181</comments></item><item><title>כמעט חצי שנה אחרי,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=7795825</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;גם כשאני כבר על מדים, וכשנראה לי שכבר הכול מסתדר לי בראש והתוכניות לעתיד נראות לא רעות בכלל, קו 3 שעולה מהים עד הבית שלי, פעם סוג של נקודת מפגש, יזכיר לי אותך, ואפשר לומר שבא לי לראות אותך, בעיקר כשאני כבר קצת אחרת.
וזה לא הכי משנה שכבר שנתיים אתה עם רישיון כמו בחור גדול, עדיין בא לי שנשב ככה בקו 3 ונצחק על אנשים בקו, ונצחק על העולם, ונצחק כמו שידענו לצחוק.
וכשאני עוברת ליד הבית שלך בקו 3, כמו תמיד מביטה שמאלה, אולי האור שלך דולק, אולי אתה שם.
בחדר שלך כבר המון זמן לא הייתי, אבל אני עדיין יודעת בדיוק לאיזה חלון להביט. כשחושבים על זה אני בכלל לא בטוחה שהחלון שלך משקיף לכביש, אבל כבר שנים שיש לי חלון קבוע שאליו אני בוהה מקו 3, אז בשבילי הוא שלך.
בפעם האחרונה האור שלך דלק, ולי לא הייתה ממש דעה על זה, או איזה רגש, או משהו בכלל.
והאוטובוס ממשיך ומתקרבים כבר אליי, וזו שכונה ידועה לשמצה, ובחוץ כבר חשוך, ואני על המדים שלי מסתובבת כמו זומבי חושבת עליך, על קו 3, על זה שלמרות שאני הרבה אחריך כשקשה לי אתה הדבר הראשון שעולה לי לראש.
והבטחתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 Oct 2007 18:14:00 +0200</pubDate><author>odel279@hotmail.com (דליילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433442&amp;blogcode=7795825</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433442&amp;blog=7795825</comments></item></channel></rss>