הנפש כבר הפליגה הלאה, אבל הגוף עדיין באותה פאזה של פעם, רוצה אותו קצת כמו פעם, בלי שום הגיון, בלי שום סיבה, בלי חוקים.
לראות אותו החזיר אותי קצת אחורה, אל מישהי שקצת פחות אהבתי.
אפילו שנכון לאז, היה לנו לא רע, היה לנו מתאים למה שחיפשנו, למה שרציתי, או למה שחשבתי שימלא לי מה שחסר.
הגוף שלי כנראה עדיין קצת מתגעגע, לא אליו, אל התחושה.
נותרו בי שאריות חיות ממה שהיה בנוי בעיקר, או רק על תאוות בשרים בעצם, אני חושבת.
לחיי הלילות ההם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
