~ התקופה בחיי ~

היום הגיע זה מחר

תעמדי על המשמר ותגידי-לא אפחד (לא אפחד)

גם בלילות הקרים

שכולם כבר נרדמים

ותזכרי-את לא לבד (את לא לבד).

החיבוקים נגמרים שאת לאוטובוס עולה

היית שייכת להורים - עכשיו רכוש של הצבא

המדינה מחפשת שלום ואת נותנת אהבה

ואת עוד מס' אישי אקדח טעון לירייה

ואת עולה להסעה ומנופפת לשלום

ואין מה לדאוג למחר כי עוד לא נגמר לנו היום

ותיכנסי ליחידה שם על הדיסקית,את על מדים

ותזכרי שבאת מתנה עטופה מאלוקים

וגם בחורף הקר ועוד עולה הגעגוע

את עומדת במשמר והמחר אינו ידוע

את תיזכרי בימים ,ביצפר, חברים

שאם אהבה היא חוט הם בשמיכה אותך עוטפים

הלב מתחמם,חיוך נוצץ על הפנים

את מחפשת שלווה נושאת תפילה למרומים

אומרים לאמא תרגעי-היא חנוקה מדאגה

ואני אומר להתראות עד לפעם הבאה.

מהגן אל הביצפר, מהביצפר אל הצבא

זה הכל בשבילך וזה מלא באהבה

דקות,שעות,ימים,שנים

ת'אהבה אלייך אי אפשר לבטא במילים

דמעות של שמחה,כאב של געגוע

מחשבות רצות בראש עלייך באופן קבוע

כי היום כבר הגיע, ותדעי שזה מחר

ובלי שתשימי לב תראי שזה עבר

בקרוב גם אני ארגיש את התחושה

ללכת במדים של הצבא ללא בושה

לתת כבוד למשפחה לתת כבוד למולדת

כי רק בזכותך אין לי ארץ אחרת

ושנדע שאת באה-ואנו נראה מרחוק

הנה הגיבורה שלנו-הבחורה בירוק

בזמנים קשים נדע להעביר את המסר

נשב בחדר ונדע שבזכותך הכל בסדר.

היום הגיע זה מחר

תעמדי על המשמר ותגידי-לא אפחד (לא אפחד)

גם בלילות הקרים

שכולם כבר נרדמים

ותזכרי-את לא לבד (את לא לבד).

את לוקחת חופשים וסוף שבוע את בבית

היונה חזרה מהצבא בפיה אין עלה של זית

המפקד הרב חובל-היחידה תצא לשיט

מדי החורף יוחלפו בבגד ים של קיץ

את לא לבד-אנחנו כאן בשבילך

ולא נפחד-אנחנו כאן למענך

והיום מיוחד כמו תינוק שהתחיל ללכת

והזמן יחלוף מקץ כמו הקיץ לשלכת

כן את הולכת-ויבוא היום שתחזרי

זכרי שגם מעשה קטן נחשב דיי אבירי

סופרים ימים בלעדייך (אך עדיין קשה לספור)

כי כמה שחושבים קדימה (הלב מחזיר לאחור)

תמיד יש משפחה אוהבת (מקום לחזור)

ובמקום הכי חשוך (מוצאים תמיד ת'אור)

והסוף הוא סיכום סיפור-מסר לחיים

לאן שלא נילך יש אנשים שאוהבים."

(השיר נכתב ע"י ידידים שלי.)

אז היום הזה באמת הגיע..

יום רביעי אני עולה על מדיי צה"ל..

מתרגשת?...האמת היא שממש לא..

מילת המפתח פה היא "במתח."

קצת במתח..

יותר בגלל העיניין של הפרידה והנשיקות והחיבוקים לפני העלייה לאוטובוסים...

אני ממש שונאת ריגשיות!!!

והחלק השני הוא בגלל מה שיהיה בבקו"ם..כל החיסונים...ואם אני אמצא מדים שיראו עלי -נורמלי..

רק נורמלי אני מבקשת(: העיקר שלא אראה כמו שק תפוח אדמה.

הכל אופן..

מי שיבוא איתי זה אמא סבתא..זיו כמובן ויכול להיות אחי.

גל..? עם גל ניתקתי את הקשר...נו בגלל הקטע הזה שעוד היה לפני 4 חודשים כמעט..

תמידידעתי שאני בחורה שלא שוכחת אףף פסיק(:

לא נורא..בכל אופן..בע"ה אני מתגייסת עם חברה אחרת שלי...לפחות נראה אותה שם ולא ארגיש בודדה לגמרי..

חוצמזה כבר 90% ממי שאני מכירה התגייס ...

זיו מתגייס כמעט 3 שבועות אחרי..שזה אומר בע"ה כשאני אסיים טירונות הוא יכנס..

כולי תקווה שהקשר שלנו לא יפגע כתוצאה מכל האירועים האלו..

וחוצמזה .. חוצמזה הכל נפלא.

אני כבר מוכנה נפגשית ופיזית(נראה לי בכל אופן) לשלב הזה..

הפרידה מאמא...מהבית..ומהשיגרה תיהיה קשה..אבל היי.. אני לא היחידה שקטע הזה

יהיה בסדר(:

לא הספקתי לעשות כל מה שאני רוצה..לא עשיתי טיול..ולא ראיתי מקומות..

אבל אני לא יכולה להגיד גם שסבלתי..

היה נחמד ביותר בתקופה הקצרצרה הזאת שבין בית הספר לצבא..

נקווה שיהיה כך גם בהמשך.

אני אוהבת את כולכם!!

ומבטיחה לעדכן במהירות האפשרית!!