<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>~ התקופה בחיי ~</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027</link><description>~כל אדם זה ספר עם עלילה שמובילה לעבר הלא נודע~</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ~*~ מלאכית טהורה ~*~. All Rights Reserved.</copyright><image><title>~ התקופה בחיי ~</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/52005/IsraBlog/43027/misc/2423845.jpg</url></image><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=10252241</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האם היית מעדיפה חיים מלאי ימים ונוחים מבחינת חפצים\בית\משפחה,אבל די רגילים וקבועים, או חיים יחסית קצרים אבל מלאי חוויות, סיכונים והרפתאות, מלאי עניין ותזוזה?אנשים לפעמים שוכחים שגם &amp;quot;חיים רגילים וקבועים&amp;quot; זה דבר טוב. אין שום רע בך..הייתי רוצה את השקט שלי. המשפחה וכל הטוב שיוצא מכך.את כל ההרפתקאות אני כבר ייצר לבד. מה עדיף,לאזור אומץ ולקחת סיכונים או לתת לעניין (שהוא הרבה פחות עצמתי) לבוא אלייך?אף פעם לא לחכות. מי יודע אם ההזדמנות תעבור מעצמה.. אם חברתך הטובה הייתה נהרגת ומתה, כיצד היית חשה?שאלה מיותרת.. מה עדיף, להציל את עצמך או לנסות לעזור ולהציל אולי גם את חברתך(מה שיכול לסכן אותך)?להציל או יותר נכון לנסות להציל חיי אדם של אחר.אם לא, כל החיים יעברו ברגשי אשמה. אז מה שווה.. האם עדיף אהבת אמת אבל מסובכת מאוד ועצובה או חיים נוחים עם בן זוג שאין אליו אהבה מטורפת?אהבת אמת לגמרי... האם היית מעדיפה לקפוץ ממיטה למיטה ולהנות מכל העולמות או לחכות לאחד והיחיד?לא לחכות ולא לקפוץ. לתת צאנס למה שמרגיש נכון.. ואולי בעזרת זה נמצא את האחד..  האם עדיף לאכול פרי אחד ולהנות מכולו או לטעום קצת מכ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Dec 2008 00:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=10252241</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=10252241</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5908649</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה אני כל כך____________?אנוכית._________זה הדבר הכי טעים / המאכל האהוב עליכל דבר שעשוי מתפוח אדמהכמה עוד אפשר___________?להיות אטומההשיר האהוב עלי גורם לי__________?לצמרמורתאני לא יודעת איך_____________?אני קשורה לעולם הזהאתמול היה_________________?לא צפויאני כל כך רוצה_____________?להשיג את המטרות שלי בכל יום מחדשאני לא מאמינה איך____________?אלוהים לא מתייאש ממניעד מתי_________?נובמבר 06.. חחח סתם(:עד מתי..אשאר כזאת..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 Feb 2007 09:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5908649</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=5908649</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5783811</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האם את מאמינה רק במה שאפשר להוכיח?לא..האם יש לך אמונות תפלות? מהן?אממ..לא משהו רציני למדיי..האם נתקלת אי פעם בתופעה &amp;quot;על טבעית&amp;quot;? מהי?לא שזכור לי כרגעהאם ביקרת פעם אצל גרפולוג / נומרולוג / אסטרולוג?לא..אבל הייתי רוצה(:האם קראו לך את העתיד? באיזה אופן? זה היה רלוונטי?רק באופן של הורוסקופ..אבל הייתי רוצה יותר לעומק...האם את מאמינה ברוחות / שדים / כישוף?מאמינה מלאכים(:השתתפת פעם בסיאנס?לא..האם התנסית ביוגה / מדיטציה / עיסוי?לאלא..אבל הייתי רוצה..האם התנסית ברייקי / שיאצו / רפלקסולוגיה?NO..ולסיכום: מה זה רוחניות בשבילך?שלווה שאפשר להוציא ממילים..מקריאה של דברים..של התרגשות מדברים טיבעיים..כמו הטבע למשל..לא יודעת איך להסביר את עצמי בקיצור..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Feb 2007 23:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5783811</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=5783811</comments></item><item><title>קצר ולעניין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5406423</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סיימתי טירונות.. של 3 וחצי שבועות..בזיקים..פלוגת יובל..נפלתי באוהל עם חברה טובה שלי ובגללזה הטירונות עברה מעל למצופההוכחתי את עצמי והכרתי את עצמיהכרתי 18 בנות מ-ד-ה-י-מ-ו-ת.. ויצאתי בכיתה הכי הכי טובה במחלקה שלנואני גאה בי ובנוומאושרת מעל לכל.בפעם הראשונה בחיי יש לי דמות להערצה..ממש מודל לחיקוי וזאת המ&quot;מ שלי.היא בין בני האדם הכי מרשימיםשאי פעם יצא לי לפגוש והזכות היא כולה שלי.למדתי להישתנות ולשנות את עצמי ועל זה אתן לי ח&quot;ח(:במבט לעתיד-אני הולכת להיות ביחידת ההסרטה ..מפיקת סירטי וידיאו בפיקוד העורףמבין 400 הבנות של הפלוגה שלי (ועוד כמה מהצד) רק אני ועוד מישהי נבחרנו לזה(:אני הולכת להיות באחד מהתפקידים הכי מעניינים בצה&quot;ל ועל זה יש לי להודותלאלוהים.מילה לסיכום-היה חלום,היה מצחיק,היה קשה,אבל נפלה בחלקי הזכות להיות בפלוגת יובל.ה-פלוגה שלי.לעשות את זה שוב?לא הייתי מהססת.(:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 07 Dec 2006 18:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5406423</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=5406423</comments></item><item><title>צ=ה=ל. 15.11.2006 !!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5260101</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;פזמון:
היום הגיע זה מחר
תעמדי על המשמר ותגידי-לא אפחד (לא אפחד)
גם בלילות הקרים
שכולם כבר נרדמים
ותזכרי-את לא לבד (את לא לבד).



החיבוקים נגמרים שאת לאוטובוס עולה
היית שייכת להורים - עכשיו רכוש של הצבא
המדינה מחפשת שלום ואת נותנת אהבה
ואת עוד מס&apos; אישי אקדח טעון לירייה
ואת עולה להסעה ומנופפת לשלום
ואין מה לדאוג למחר כי עוד לא נגמר לנו היום
ותיכנסי ליחידה שם על הדיסקית,את על מדים
ותזכרי שבאת מתנה עטופה מאלוקים
וגם בחורף הקר ועוד עולה הגעגוע
את עומדת במשמר והמחר אינו ידוע
את תיזכרי בימים ,ביצפר, חברים
שאם אהבה היא חוט הם בשמיכה אותך עוטפים
הלב מתחמם,חיוך נוצץ על הפנים
את מחפשת שלווה נושאת תפילה למרומים
אומרים לאמא תרגעי-היא חנוקה מדאגה
ואני אומר להתראות עד לפעם הבאה.
&lt;P dir=rtl alig&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 13 Nov 2006 12:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5260101</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=5260101</comments></item><item><title>והגיע הזמן לעזוב ..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5152066</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני זוכרת את היום שניכנסתי למקום הזה .. חסרת ציפיות לגמריי .. רק במקרה ליוותי חברה ואמרתי ש... וואלה..אולי סוף סוף בפעם הראשונה בחיים שלי אמצא עבודה קבועה.. שאיתה אוכל להרוויח טיפה כסף.כל העולם הזה היה כל כך רחוק ממני בעבר.. וכששאלו אותי אם יש לי ניסיון עניתי שכן... למרות שבחיים לא החזקתי מגש..ופתאום.. חדר בי כ&quot;כ רצון כן להיכנס למקום הזה.. ולנסות ..את שלוש ההתלמדויות שליאני לא זוכרת ממש טוב ..רק בעיקר את הקטעים שניסיתי לעמוד בציפיות של כולם...וכמובן להחזיק מגש...עמוס בדברים.זה היה נראה לי כ&quot;כ משימה בלתי אפשרית בשבילי.אני זוכרת שממש התלהבו ממני שם...וזה מה שעוד יותר דחף אותי ואת הרצון שלי להצליח.המשמרת הראשונה הייתה סיוט.בכיתי..בכיתי מרוב לחץ ובילבול..החלטתי שאחרי סוף השבוע אני לא אחזור לשם יותר.והנה...אני כאן אחרי כמעט חצי שנה.שהרווחתי בה קרוב ל 11,000 אלף שקלים.ממלצרות בלבד.מטיפים בלבד.כמובן שלא נשאר לי הכסף...ממש אפסית מהסכום נשאר לי..וכמובן שהיו חודשים שעבדתי כמו מטורפת.בוקר ולילה..אבל...היום כשאני עוזבת.אני עוזבת בית.אני עוזבת משפחה.אבל מקום מפלט? זה תמיד היה ותמיד יהיה.אני לא אשכח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Oct 2006 14:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5152066</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=5152066</comments></item><item><title>... [?]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5106564</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה זה מרגיש כל כך נורא &quot;לנטוש&quot; משהו שהיה לצידנו במשך שנים ..אם זה למשל מקום מסויים..אדם מסויים ואפילו חברת פלאפון ..בואו ניקח לדוגמא את חברת פלאפוןאני במשך שנים..מאז שהיה לי בפעם הראשונה הייתי עם אורנג&apos;..עד להיום..שהייתי חייבת לקבל החלטה סוף סוף מה לעשות בקשר לטוקמן שאוכל לי כסף..ואולי עם יותר מידיי מחשבה..או פחות מידיי מחשבה עברתי לחברת פלאפון..ועכשיו..כשאני צופה בפרסומות ונתקלת בפרסומת של אורנג&apos; אני מרגישה כאילו נטשתי משפחה..כאילו בגדתי במשהו שהיה שם איתי כל כך הרבה זמן.האם זה שפוי?שבן אדם יקשר לדבר כל כך לא קשור ?...ולמה בעצם בני אדם מפחדים משינויים עד כדי כך?עד כדי כך שהנשימה נעצרת לה בכל פעם שחושבים על השינוי.הרי בנאדם נולד ללא שום דבר. חוץ ממנו.אז למההוא פתאום לא יכול להיפרד מדבר שרכש לעצמו במהלך החיים..?פתאום נוחתת עלי כל כך הרבה עצמאות.זה משמח אותי?גורם לי להיות גאה בעצמי?או ההפך..האם זה מפחיד?מעציב אותי שהגעתי לגיל הזה שאני אמורה לחפש לי קן אחר...?פתאום הפכתי לאדם שאמור לשלם חובות של הבית.אדם שיש לו כבר חשבון בנק.וכסף..שהוא עצמו הרוויח.ואדם שמאז ומתמיד קונה לעצמו דברים..ושוקל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Oct 2006 00:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5106564</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=5106564</comments></item><item><title>-?-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5083242</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת מה גרם לי להתחיל לאהוב כל כך את עולם האלכוהול..שוב להיכנס לסחרחורות היפות האלו ולהרגיש כאילו באמת שאין בעיות בעולם.אתמול זה היה הקש ששבר את גב הגמלשתיתי כל כך הרבה שאפילו כוח לעמוד על הרגליים לא היה לי ...מזל שהיה לי אותו.עם כל זה שהעולם הסתחרר לי.. יכולתי לראות את הבחור שלי..הדאגה..והסבלנות הכל כך אדירה שלו הקסימה אותי גם כשלא ממש יכולתי לחשוב בהיגיון..התביישתי להיזרק מולו ורק להקיא ללא הפסקהלהיות מלוכלכת מבחוץ ומכל מה שהקאתי..אני זוכרת שביקשתי ממנו בלי סוף שילך... שפשוט ילך.. כי בכל זאת..כשאחת שתמיד מתארגנת יפה לכל פגישה הפכתי לאחת שהראש שלה נופל לתוך בוץ וכל הגוף יחד איתו..כשנכנסתי הביתה וכשסוף סוף הצלחתי להגיע לחדר..המשכתי להקיא..אחי שמע.. וגם בו גיליתי צד שלא חשף מעולם..הוא טיפל בי.. וחפף לי אפילו את הראש.. כאילו הייתי הבת שלו..או יותר נכון.. פתאום באמת הבנתי את המושג של &quot;אח.&quot;אמא לא הבינה ממש.והחליטה להישאר לה במיטה ורק לתהות מה קרה..ועד עכשיו היא בהלם ממני.מרגישה שהבת הקטנה שלה.. כבר לא קטנה.. כבר איננה.מאוכזבת ? כן.. היא מאוכזבת מאוד...ואפילו עצובה.כבר אין לי את הזכ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 16 Oct 2006 14:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=5083242</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=5083242</comments></item><item><title>השנה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=4906599</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השנה נפתחה לי ונפתחת לי על הצד הטוב ביותר(:יש בריאות!! מעל לכל!! תודה לאל הכל מתחיל להיות בסדר גמור מהבחינה הזאת!!הניתוח....בדיוק עבר לו חודש(: ואני מרוצה מהתוצאות!! יצא מושלם!! אני מרגישה מושלם!!יש עבודה...חח הם עדיין לא וויתרו עלי ואני חזרתי לי לעבודה(:לכבוד השנה החדשה הרמנו כוסית ואפילו קיבלנו מתנה..בהחלט משפחה שנייה שלי שאני אוהבת כ&quot;כ...אני עושה חיים...פעמיים בשבועיים עשיתי עם גל שופינגיים של 700 שקלאני קונה בכוחות עצמי את כל מה שרציתי-וכל מה שאני רוצה.וזה כ&quot;כנחמד(:ציוני הבגרות-השגתי את שאיפותיי וקיבלתי ציונים שמשקפים בדיוק את גודל ההתמדה שלי!ועל כך יישר כוח(:חופש-מרגישה את החופש בכל מובן המילה!!אהבה-אווווו אין על מה לדבר..מצאתי..את כל מה שרציתי..ואת כל מה שבחיים לא יכלתי לדמיין.חבר תומך,אוהב,מפרגן,מצחיק..וחלומי!!הוא האוויר לנשימה שלי,הוא הדבר בין היקרים שיש לי,חלום חיי.הקשר קסום....ואני מרגישה בעננים.אני אוהבת,ומאוהבת..ובכל יום יותר ויותר.כל מילה מיותרת-הוא האהבה הראשונה שלי.ועל זה אלוהים...על הכל..תודה רבה.זאת השנה.ה-שנה שלי!!מלאה בהתגשמות חלומות ישנים.מי יתן ושנה הבאה תיהיה כזאת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Sep 2006 19:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=4906599</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=4906599</comments></item><item><title>9 ימים אחרי הניתוח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=4778548</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החלטתי לצאת עם הידידים שלי...שחלק לא נפגשנו מלא..וחלק חזרו מהצבא..אז באמת..התארגנתי ויצאתי..הלכנו לקנות פרוזן ומשם למרינה...עם 5 מהידידים שלי הייתי הבת היחידה..כמובן שהרגשתי בנוח חוץ מזה שכל פעם הם נתנו לי הערה מצחיקה שכזאת על החזה החדש חחחבכל אופן..גל התקשרה בסביבות 1 והודיעה שהיא מצטרפת עם חברה שלה..ישבנו באחד מהפאבים...ופתאום ראיתי את אסף....האקס...שלחתי לו נשיקה באוויר והוא כרגיל...היה נראה לחוץ כזה ומיהר &quot;לברוח ממני..&quot; תמיד אחרי פרידות הוא לא מתנהג בטבעיות..וחבל..בכל אופן..כל כך פחדתי שזה יעשה לי משהו...ששוב אני יתחיל לחשוב עליו..בשעה שמתחיל להיות לי כל כך טוב עם זיו..היה לי נחמד להבין שאני בהרבה יותר רגועה מאסף...ושלא ממש אכפת לי..אחרי כמה דקות אסף והחבר&apos;ה ישבו ממולנו..ופתאום......ראיתי את נדב..הבחור שאסף היה כל כך מאויים ממנו כשעוד רק נכנסו לקשר..להזכירכם נדב הוא הבחור הראשון שבאמת היה לי רגש חזק אליו..ושהוא החזיר לי חזרה...את נדב לא שכחתי כל כך מהר..ועד היום אני אוהבת אותו מאוד(מבחינת ידיד כן..?)בכל אופן כשאני ואסף נכנסנו לקשר...הוא היה נורא מודאג..ונורא קינא בנדב..עד כדי כך שה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Sep 2006 15:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (~*~ מלאכית טהורה ~*~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43027&amp;blogcode=4778548</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43027&amp;blog=4778548</comments></item></channel></rss>