לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Medicine Show


Distill the life that's inside of me

כינוי:  Pennyroyal T

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

בגועל ובאימה



"לא לא לא אני לא רוצה לאכול"
המוח שלי צועק. אני זועקת על עצמי באימה. לא אני האמיתית. אני השניה.
אני שעומדת בתוך הראש שלי, אני האידיאלית, היפה, ממש כמו כריסטיאנה פ שהולכת בתחנת מטרו, הנה זו אני,
עם מכנסיים שחורים צמודים ורגליים כמו מקלות, שיער חלק ודק- הנה, זו אני, האידיאלית, זועקת על עצמי
"למה את עושה את זה? למה את אוכלת???"

אך הגוף הזה הבוגדני הזה, הרמאי הזה, החלש הזה, כאילו עושה לי דווקא, ותוך כדי שהמוח בוכה ומתחנן
לרזון, הידיים דוחפות עוד ועוד מזון לפה, שמשתף פעולה בחוסר אונים, לועס, ולועס ובולע בחוסר חשק.

ואז אני מביטה במראה בגועל נפש. אני האידיאלית כבר ברחה ממזמן. כנראה לא מגיע לי לשאוף לאידיאל.
אני מביטה בעצמי במראה, עם בגדי הבית המרופטים, עם העור הלא מושלם, עם העיניים הלא יפות,
ורואה רק בטן, ותחת, ושניהם כל כך גדולים כאילו כל זה בדיחה. ואני מביטה על עצמי באימה ובגיחוך,
מבנה גוף כזה קרקסי, גב רחב, רגליים קצרות ושמנות, ידיים קצרות ומלאות גם כן, בטן מעוותת,
ומרוב האימה אני אפילו לא יכולה לבכות בגלל זה. לכעוס בגלל זה. אני פשוט מביטה בעצמי בהלם,
באימה.



נכתב על ידי Pennyroyal T , 2/2/2008 19:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPennyroyal T אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Pennyroyal T ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)